תארו לעצמכם עולם שבו רחובות תל אביב שקטים יותר. לא כי התנועה פחתה (על זה אנחנו אפילו לא מעזים לחלום, לצערנו), אלא כי הנהגים הפסיקו לצפור ללא הפסקה וללא כל סיבה הגיונית. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה עוד יכול להפוך למציאות בזכות טכנולוגיה חדשנית שמתחילה להיכנס לשימוש בערים שונות בישראל.
"צפירע" הוא מיזם עירוני שמטרתו להפחית את השימוש המיותר בצופרי רכבים, מתוך הכרה בנזקי הרעש לבריאות הציבור ולאיכות החיים. המיזם החל כיוזמה של תושבים מתוסכלים וממשיך כפרויקט משולב של הסברה, חקיקה ואכיפה טכנולוגית, כולל שילוט ברחובות, קמפיינים ציבוריים והתקנת מצלמות מתקדמות בערים כמו תל אביב, ירושלים ופתח תקווה. המטרה היא לשנות את תרבות הנהיגה בישראל ולנסות להפוך את הצפירה למה שהיא אמורה להיות באמת - כלי להתראה מסכנה בלבד, ולא לזירוז או פריקת תסכול.
"המיזם נולד לפני מספר שנים, כשהמטרה הייתה להעלות את המודעות לנזקים שהצפירות גורמות, בעיקר לאנשים שלא מעורבים באירועי הכביש עצמו - אלה שנמצאים בביתם, בעבודה, או סתם הולכים ברחוב", מסביר אסף קזקוב, סמנכ"ל בירד ישראל ושותף ב"צפירע". "הקמנו קבוצת פייסבוק שבה אנשים משתפים את החוויות שלהם, ואנחנו מחלקים שלטים כדי להעלות את המודעות לנושא. יש מחקרים שמראים כי רעש חזק, במיוחד כזה שמגיע בהפתעה כמו צפירה, עלול לגרום ללחץ דם גבוה, סטרס ואפילו בעיות בריאותיות חמורות יותר. אנשים לא מבינים שהצפירה גורמת לנזק מצטבר".
מעבר לנזק הבריאותי, לצפירות הנוראיות יש גם השלכות כלכליות. "מחירי הדירות יורדים ליד מוקדי רעש, כי אף אחד לא רוצה לגור ברחוב מלא בצפירות בלתי פוסקות. יש מקומות שבהם בונים קירות אקוסטיים או משתמשים בפתרונות חדשניים אחרים להפחתת רעש. אנחנו פועלים גם באמצעות הסברה וגם באמצעות אכיפה", מסביר קזקוב. "ברגע שאנשים יבינו שהם פוגעים באחרים, זה יכול ליצור שינוי משמעותי. אבל במקביל, חייבים גם אכיפה אפקטיבית - ופה נכנסת הטכנולוגיה".
"המאבק בצפירות המיותרות צמח מלמטה, מתוך כאב של תושבים שסבלו מהרעש ונאלצו לשכנע הן את הרשויות והן את הציבור שניתן לשנות את המציאות", מסביר קזקוב על הולדת המיזם. "אנשים היו סקפטיים, אבל השינוי התחיל מתוך אמונה ואופטימיות, לצד איסוף נתונים והעלאת מודעות באמצעות שלטים ברחובות ושיח ציבורי. כשהתושבים החלו לשתף את חוויותיהם ולהבין שהם לא לבד, הם קיבלו כוח לפנות לרשויות ולדרוש שינוי. הרתימה של הרשויות לא הייתה פשוטה; בתחילה, חלקן הכחישו את היקף הבעיה וטענו שאין אפשרות אמיתית לטפל בה".
ומה השתנה?
"שום דבר, הייתה התמדה והשקעה, ובאמצעות פגישות ולחץ ציבורי, הגורמים הממסדיים החלו להכיר בתופעה. אני חייב לציין לחיוב את סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, שהובילה את המהלך בעיר למרות האתגרים".
"המטרה היא שינוי תרבותי"
אז איך נאבקים בתופעה מלבד העלאת מודעות? כאמור, טכנולוגיה. ערים כמו תל אביב, ירושלים ופתח תקווה כבר החלו להשתמש במצלמות חכמות שמזהות צפירות לא חוקיות. "מדובר במערכת מבוססת בינה מלאכותית בשם 'NOize' שמחוברת למצלמות ברחבי העיר. היא מזהה את הצופר, מצלמת את הרכב ומאפשרת להטיל עליו קנס. המשרד להגנת הסביבה השקיע 10 מיליון שקלים בפרויקט, ורשויות רבות נוספות צפויות להצטרף אליו".
"לא הרבה יודעים, אבל החוק בישראל כבר אוסר על צפירות שלא לצורך התרעה מסכנה, אבל עכשיו יש אפשרות לאכיפה אמיתית באמצעות המצלמות. הרעיון הוא ליצור הרתעה - כמו עם מצלמות מהירות. גם אם אין מצלמה בכל פינה, אם יאכפו את החוק והנהגים ידעו שהם יכולים לקבל קנס באמת - זה יוביל לשינוי".
קזקוב מסביר כי המערכת כבר מוכנה להפעלה, אך היא מחכה לאישור של משרד הפנים. "ברמה העירונית, תל אביב, ירושלים ופתח תקווה כבר התחילו לפעול, וברגע שהאישור הסופי יתקבל, נוכל לראות את המערכת מתרחבת לערים נוספות. אני מעריך שתוך שנה נראה תוצאות משמעותיות".
הקנס על צפירה מיותרת עומד כיום על 475 שקל. "זה לא סכום ענק, אבל הוא בהחלט מספיק כדי לגרום לאנשים לחשוב פעמיים לפני שהם לוחצים על הצופר", טוען קזקוב. "הכנסות מקנסות היא לא המטרה, המטרה היא שינוי תרבותי. אם אנשים יבינו שזה לא לגיטימי לצפור ללא סיבה מוצדקת ויבינו שיש לזה מחיר - הם פשוט יפסיקו. גם שינוי התפיסה לגבי חגורות בטיחות או עישון במקומות ציבוריים לקח זמן, שכן אנחנו מדברים על שינוי עמוק בתרבות הנהיגה בישראל".
"אני ממש זוכר שכשהייתי צעיר יותר, עלינו על הרכב של אחד החברים והוא פשוט לא היה מוכן לנסוע אם לא כולם חגרו חגורה. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שיקרה עם צפירות, שאנשים יגיבו לזה כאילו זה משהו לא מקובל חברתית".
יש תקדים לדבר הזה בעולם?
"במדינות כמו סין, בריטניה וצרפת כבר קיימות מערכות דומות, ואנחנו לומדים מהן איך לשפר את האכיפה. צריך גם לומר ביושר שבמדינות רבות פשוט אין צורך באכיפה כזו, כי הנהגים שם פחות רגילים לצפור. לקחתי רכב בספרד לפני שנתיים, עשיתי רוורס במקום שבישראל היו צופרים לי מארבעה כיוונים שונים, ושם פשוט חיכו בשקט. זה עניין של תרבות".
כאמור, המאבק נגד הצפירות לא מתמקד רק באכיפה, אלא גם בחינוך והסברה. "אנחנו תולים שלטים ברחובות, יוצרים קמפיינים חברתיים ואפילו הפקנו סרטון שמדגים כמה ההתנהגות הזו אבסורדית. הרעיון הוא להראות לנהגים שהרעש שהם יוצרים באמת מפריע לאחרים".