"גרתי בדירה הזאת רק שבוע ולא תיארתי לעצמי בחלומות הכי גרועים שלי שדבר כזה יקרה", כך מסכמת הילה בר בת ה-29 את הסאגה שהובילה להריסת הבניין שבו התגוררה ברחוב ביאליק ברמת גן אתמול (שלישי), מחשש לקריסה מידית. הילה, כמו הדיירים האחרים בבניין הסמוך לעירייה, פונו בהתראה מיידית ומבלי שניתנה להם האפשרות לקחת עמם את חפציהם האישיים, שנקברו תחת ההריסות.
"ביום שבת האחרון הבנו שיש בעיה", תיארה הילה ל-N12 את השתלשלות העניינים. "שמענו בום חזק בבית והכול רעד באמצע הצהריים. אף אחד מהשכנים לא ידע מה זה או מאיפה זה הגיע. היו בדירה סדקים עוד קודם, ואחרי ששמענו את הפיצוץ הסדקים התרחבו".
הילה עברה בשבוע שעבר מירושלים לרמת גן יחד עם שותפתה לדירה, עמית. "ביום ראשון דיברתי עם בעל הבית והוא אמר שהוא יגיע עם מהנדס בניין לראות מה קורה. תוך כדי שאני מדברת איתו, התנפצה הויטרינה של ניצת הדובדבן שבקומת הקרקע של הבניין. אז נכנסנו ללחץ, ירדנו למטה וראינו מה קרה.
"הבנו שהיה עמוד תומך שנסדק בצורה רצינית. כשהוציאו את הגבס, ממש ראו את הברזל לגמרי עקום. אחרי כמה שעות אמרו לנו שיחזקו את העמוד זמנית באותו לילה, ולאחר מכן יעשו תיקונים יותר משמעותיים. אבל חצי שעה אחר כך התקשרו והודיעו לנו – 'תצאו מהבית, מסוכן להיות בבניין'".
כך נראתה הריסת הבניין:
"לא דמיינו שזו הפעם האחרונה שנראה את החפצים שלנו"
כל מה שהילה הספיקה לקחת מהדירה הוא מעט בגדים ואת התוכי שלה בכלוב נשיאה קטן. "באותו רגע שאמרו לנו לצאת, לקחנו את בעלי החיים שלנו, לקחנו בגדים ליומיים שלושה. לא חשבנו על זה יותר מידי, פשוט יצאנו מהדירה והלכנו לחברים. זה היה בראשון בשעת ערב מאוחרת. אמרו שלא יודעים מה בדיוק יהיה עם הבניין ומתי יתקנו אותו, אבל אני והשותפה שלי לא דמיינו שזאת פעם אחרונה שנראה את הדירה שלנו ואת החפצים שלנו. חשבנו שיעשו תיקון והכל יהיה בסדר. לא ידענו שאנחנו צריכות להציל את מה שקריטי לנו".
"התקשרו אליי מהמשטרה כדי לבדוק שאני לא נמצאת בדירה. אמרו לי חד וחלק שאסור לי להיכנס לשם. לא אמרו לי לבוא לקחת את מה שאני צריכה בשום שלב. אתמול ניסינו להתחנן על נפשנו לכל מיני גורמים שיתנו לנו להציל את הדברים הקריטיים, שאין להם תחליף, ולא איפשרו לנו. אמרו שהבניין בסכנת התמוטטות מיידית.
"הדברים החשובים שהשארתי מאחור הם כאלה שאין להם ערך כספי גדול, אבל אין להם תחליף. למשל, תכשיטים שקיבלתי מאחות של סבתא שלי, עבודות של עמית שסיימה עכשיו תואר בבצלאל וזה כל החיים שלה, כל העבודות מכל התואר. אני לא יודעת איך לתאר את זה חוץ מעוגמת נפש, בחיים לא חשבתי שככה זה ירגיש. דווקא דברים שיש להם ערך כספי, כמו מקרר ומכונת כביסה חדשים שרק עכשיו קנינו, דברים שעולים הרבה כסף, עליהם אני אומרת כפרה, יש להם תחליף. אבל יש דברים שאין להם תחליף".
הילה טוענת שאף אחד לא לוקח אחריות על המחדל. "אף אחד לא בדק שיש לי איפה לישון. זאת הייתה הרגשה ממש רעה. מה שכן, אחרי שהרסו את הבניין, מישהי ממחלקת הרווחה בעירייה התקשרה והציעה לי לגור במעונות הסטודנטים שלהם לחודש ללא תשלום. אמרו לנו שביום חמישי כל דייר יקבל תלושים בסך 2,000 שקלים לקנות דברים כמו בגדים ואוכל. זה סיוע מיידי טוב, אבל זה לא מתקרב אפילו כדי להכיל את האובדן. העירייה לא לוקחים על זה אחריות, הם כאילו עושים את זה מרצון טוב כדי לסייע. אני לא יודעת מי אשם בזה כרגע אף אחד לא לקח על זה אחריות. אין לי מושג, אני יודעת רק שאיבדתי את הכול, ועד שהעירייה לא הציעה לי מקום לישון גם לא היה לי מקום לישון".
ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, העלה לחשבון הפייסבוק שלו עדכון על מצב הבניין ובו טען שמהנדסת העיר הסבירה לו ש"מצב הבניין המסוכן בביאליק דומה לזה שקרס במיאמי", ועל כן נאלצו הדיירים לפנות את הדירה במהירות.
"7 דירות ושני בתי עסק לא זכו אפילו לפנות את החפצים האישיים או הסחורות שלהם", כתב שאמה הכהן. "מיד התחלנו לארגן מבחינה משפטית, תפעולית והנדסית את המבצע המיידי והרגיש הזה במקום המרכזי ביותר בעיר. מוחנו היה בביצוע ההריסה אך במקביל ליבנו תמיד עם התושבים שלנו ולמרות שכל האחריות על בעל הבניין העירייה התגייסה לתת להם סיוע מיידית לקורת גג ולביגוד. כל דייר יקבל מיידית 2,000 ש"ח ועזרה בסיוע לקורת גג לטווח המיידי של שבוע עד חודש. אנא המנעו מלהגיע לאזור ומי שרוצה לצפות בהריסה יכול לצפות בצילום כאן בפוסט. יישר כח למהנדסי העיריה ובראשם מהנדסת העיר סיגל חורש ולמנכ"ל העיריה מוטי כהן".