עבור צעירים רבים בישראל, דירה היא חלום – ורק חלום, כי ככה זה כשמחירי הנדל"ן בשמיים והשכר ברצפה. אבל דין גליזר ומיקי קדוש, בני זוג שעוד לא מלאו להם 30, טוענים שהם ניצחו את השיטה. "עד היום קנינו באופן אישי 26 דירות, בחמש שנים בלבד הגענו לשווי נכסים נקי של מעל 6 מיליון שקל. כשהתחלנו היינו כמעט עם אפס עגול בחשבון", מספרים בסרטון באינסטגרם מי שמכנים את עצמם "דין ומיק", משפיעני הרשת שעומדים בראש חברת "פאוורקאפל". השניים, שמיתגו את עצמם כ"ילדים הרעים של עולם הנדל"ן", מדווחים שביצעו עבור הלקוחות שלהם כ-700 עסקאות נדל"ן, שהצליחו "לגייס מהבנקים יותר מ-300 מיליון שקל" ושבקורסי ההשכלה הפיננסית שהם מעבירים למדו עד היום יותר מ-2,000 תלמידים.
גליזר (30) וקדוש (29) החלו את דרכם בעולם הנדל"ן כבלוגרים להשכלה פיננסית. הוא במקור מחיפה, היא מחולון; הם הכירו בגיל 16 וכעבור ארבע שנים שכרו את הדירה הראשונה שלהם. שנתיים לאחר מכן הפך הבלוג שלהם לעסק, והם השיקו חברה באותו שם. כיום מתגוררים השניים בפנטהאוז שכור, מנהלים את פאוורקאפל ("השקעות נדל"ן", מוסיף עמוד האינסטגרם שלה) ושומרים על נוכחות גבוהה ברשת.
"תגיד, אתה עובד כל הזמן במקדונלד'ס", פותחת קדוש את אחד מסרטוני הקידום של הצמד כשהיא עומדת בסניף של רשת המזון המהיר. "אין לך שקל על התחת, אבל אתה חולם לקנות דירה? זה לא כזה מסובך. בנק ישראל אומר שצריך 25% הון עצמי, והשאר כבר משכנתה. אבל מי אמר שהון עצמי חייב להיות מהכיס? מה הבעיה לעבור לבנק ממול ולקחת הלוואה? ככה אפשר לקנות דירה עם אפס הון עצמי".
חצי שנה אחרי שנועם (שם בדוי) העביר לפאוורקאפל 25 אלף שקל תמורת ליווי ברכישת דירה בדימונה, הגיעה מהחברה הצעה - לדירה בקפריסין. "דין התקשר ואמר שאני בר מזל", מספר נועם
לא במקרה בחרה קדוש להעביר את המסר בסניף של מקדונלד'ס; היא וגליזר יודעים בדיוק מיהו קהל היעד שלהם ומהן יכולותיו הכלכליות. וזה עובד: הסרטון המדובר זכה ליותר מרבע מיליון צפיות ברשתות החברתיות, וסרטונים אחרים של השניים עברו את רף מיליון הצפיות. הם מבוימים ומתוסרטים היטב, מוקפדים באופי הפנייה אל מי שהיעדר הון עצמי הוא החסם העיקרי שלהם בפני קניית דירה: אנשים צעירים שלא היה להם המזל להיוולד למאיון העליון.
פאוורקאפל לא רק ממליצה לאותו צעיר ממקדונלד'ס לקחת הלוואה כדי ליצור לעצמו הון עצמי: היא גם מסייעת בפועל ללקוחות לקחת הלוואות כאלו. המשמעות היא חוב כפול, אחד לבנק המלווה ואחד לבנק שבו נלקחת המשכנתה, ומומחי נדל"ן ששוחחו איתנו טוענים שמדובר בסיכון גדול מבחינתו של הלווה. דין ומיק עצמם מדברים בסרטונים שלהם על הסיכון הזה, ודוחקים בלקוחות לקחת אותו כדי להשיג דירה.
עד כאן הכל בסדר. במהלך העבודה על הכתבה שלפניכם איתרנו לקוחות מרוצים של פאוורקאפל, אנשים שלקחו סיכון והם שמחים שעשו את זה. אלא שלצדם שוחחו איתנו בשבועיים האחרונים יותר מעשרה לקוחות – רובם בשנות ה-20 המוקדמות שלהם, צעירים ללא ידע פיננסי – שיש להם טענות קשות לחברה ולעומדים בראשה. חלקם מספרים שהוציאו עשרות אלפי שקלים על תוכנית ליווי לרכישת דירה ולא קיבלו כלל הזמנות לרכוש את הדירות שהובטחו להם, או שהוצעו להם דירות שונות לחלוטין מאלו שביקשו; בשני מקרים שבהם הלקוחות כן קיבלו את הדירות, התברר לטענתם שערכן נמוך משמעותית מהסכום ששילמו תמורתן. רבים מהם טוענים שפאוורקאפל דחקה בהם לשקר לבנקים, או שנציגים של החברה שיקרו בשמם לבנקים, מתוך ידיעה שהם לא יאשרו הלוואות שייעודן יצירת מראית עין של הון עצמי.
בחמש שנות פעילותה הוגשו נגד פאוורקאפל תביעות רבות מצד לקוחות שגילו לטענתם פער משמעותי בין מה שהובטח להם למציאות בפועל. חלקם טוענים שנקלעו לחובות גדולים. הקיץ התקבצו תשעה לקוחות והגישו ביחד תביעה ולפיה החברה יוצרת "פירמידה נדל"נית" שבה – כך מתואר בתביעה – אדם X רוכש נכס בסיוע פאוורקאפל על בסיס הבטחה לתשואה, ואז מגיע לקוח Y ורוכש את הנכס מ-X, גם הוא דרך פאוורקאפל וגם הוא על סמך הבטחה לתשואה. אז מגיע לקוח Z שרוכש מ-Y את הדירה וכן הלאה, מצב שמוגדר בתביעה כ"מעגל לקוחות סגור", ושלכאורה גורם לכל לקוח חדש בשרשרת לשלם סכום שנגזר לא ממצב השוק אלא מההבטחות ללקוח שלפניו. מעבר לזה, לדברי עורכי הדין של התובעים, שניר נתנאל ואהב כהן, פאוורקאפל מתפקדת כמעין משרד תיווך של אותן דירות – מה שלכאורה יוצר ניגוד בין האינטרסים שלה לאלה של הלקוח.
באחד מסרטוני הקידום של הצמד עומדת קודש בסניף של מקדונלד'ס ומדברת אל הצופה שבכיכול עובד שם. זה לא מקרי: היא וגליזר יודעים בדיוק מיהו קהל היעד שלהם ומהן יכולותיו הכלכליות
לקוחות מאוכזבים יש בכל חברה, וברוב התביעות המדוברות עדיין לא הושגה הכרעה לכאן או לכאן. אבל הסיפור כאן הוא לא על הליך משפטי כזה או אחר, אלא על השיטה של דין ומיק: היא מפתה, על זה אין ויכוח. אבל מה יש בה יותר, סיכון או סיכוי?
דין לחץ עליי והסכמתי
נטלי (שם בדוי) נתקלה לראשונה בסרטונים של פאוורקאפל לפני כשנתיים, כשהייתה בת 24. "בפרסומות הם הציגו דירות שאפשר לקנות בתוך שלושה חודשים ללא הון עצמי ולמכור ברווח של מאות אלפים. במציאות הם גרמו לי לקחת הלוואות שאין לי יכולת לעמוד בהן ולהיכנס לחובות, ובסוף ניסו למכור לי דירה ששייכת ללקוח אחר שלהם", היא טוענת. "המטרה שלהם הייתה לעשות עליי קופה".
נטלי היא אחת מתשעה הלקוחות שהגישו את התביעה המשותפת נגד פאוורקאפל. הקשר שלה עם החברה החל בפגישת היכרות: "ישב מולי בחור בשנות ה-20 המוקדמות שלו והציג לי עסקת ליווי לרכישת דירה מוזנחת בדימונה. הרעיון היה שאקנה אותה במחיר נמוך מאוד, אשפץ אותה ואמכור אותה ברווח של מאות אלפי שקלים. הוא טען שיש לו דירות שמותאמות לתקציב שלי".
מה היה התקציב?
"קרוב ל-200 אלף שקל, כסף שהוא אמר שאקבל בלי בעיה כהלוואה מהבנק ושיהיה הון ראשוני".
הבחירה בדימונה לא הייתה מקרית: פאוורקאפל ממליצה לרבים לרכוש דירות בעיר הדרומית, ואף מוציאה אליה סיורי לקוחות מאורגנים. אלא שלדברי מספר אנשים שיצאו לסיורים כאלה, אותן דירות הוצגו בסיורים שנה אחר שנה – אולי מפני שהיה קשה למכור אותן, מה שמעמיד בספק את כדאיות ההשקעה בהן, ואולי כחלק מאותו "מעגל סגור" המתואר בתביעה.
עו"ד יוני לוי, מומחה בליווי משקיעי נדל"ן: "מדובר בהצעות מאוד בעייתיות כלפי המשקיעים, שמתחילים עם הלוואות וחובות שגדלים ככל שהריבית גדלה. אדם יכול להיכנס לסחרור של שנים"
נטלי מצדה החליטה ללכת על דימונה. היא העבירה לפאוורקאפל 50 אלף שקל עבור תוכנית הליווי, וההליך יצא לדרך. נציגי החברה ביקשו תחילה לדבר עם הבנק שלה ולהציג סיבה סבירה לבקשת הלוואה שתהפוך ל"הון עצמי". "הנציגה סיפרה שאני משפצת דירה קיימת, והבנק אישר להלוות לי 120 אלף שקל. הנציגה אמרה שזה לא מספיק, והתבקשתי לקחת הלוואה נוספת, מחברת אשראי, של 80 אלף שקל". זה הספיק כדי שנטלי תקבל אישור עקרוני למשכנתה מבנק אחר; בשלב זה נדרשה לשלם לפאוורקאפל עוד 15 אלף שקל.
>> יש לכם מה להוסיף לסיפור? פנו ישירות לליאור שלו: lior.shalev@mako.co.il <<
"עברו כמה חודשים ולא קיבלתי שום מענה מהחברה", ממשיכה נטלי. "ניסיתי לתפוס אותם, אבל אף אחד לא ענה, ובינתיים שילמתי ריביות על ההלוואות". לבסוף, כמעט שנה לאחר פגישת ההיכרות, הגיעה ההצעה: "נציגה מטעמם הציעה לי 'מציאה', דירת שני חדרים משופצת במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. היא נתנה לי 24 שעות לאשר שאני מסכימה, ואם לא – היא עוברת ללקוח הבא".
מה עשית?
"התלבטתי, זה המון כסף וזה לא לקנות דירה ולהשביח אותה כמו שדיברנו. בשלב הזה דין התקשר אליי, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא דיבר איתי אישית. הוא אמר שהוא מכיר את השוק ושזו עסקה מטורפת, דירה ששווה 600 אלף שקל ושהם הצליחו להוריד את המחיר שלה ב-70 אלף שקל בשבילי. הוא לחץ עליי והסכמתי לקנות".
באותו יום יצרה עורכת דין מטעם פאוורקאפל קשר עם נטלי, וחתמה איתה על הסכם מכר. השלב הבא היה המשכנתה, שאנשי פאוורקאפל דרשו מנטלי לקחת מ"בנק שעובד איתם" בקריית ים. כשהבנקאי שלח לדירה שמאי, נטלי נבהלה: "הוא העריך את הדירה ב-450 אלף שקל, 70 אלף פחות מהמחיר ששילמתי".
בחמש שנות פעילותה הוגשו נגד פאוורקאפל תביעות רבות. הקיץ התקבצו תשעה לקוחות, והגישו ביחד תביעה ולפיה החברה יוצרת "פירמידה נדל"נית" שבה דירות נמכרות ב"מעגל לקוחות סגור"
הבנק אישר לנטלי משכנתה בגובה 75% מהמחיר שקבע השמאי. כדי לצאת מהתסבוכת היא שילמה לשמאי פרטי שהעריך את הדירה בסכום ששילמה, צעד שהיא מודה שהיה מפוקפק, ואומרת: "נתתי לו בשביל זה אלפי שקלים. הוא היה בהלם מהסיפור, הבין שנקלעתי לסיטואציה לא הגיונית". לאחר ההערכה המחודשת הגישה בהמלצת פאוורקאפל בקשה נוספת למשכנתה בבנק אחר, ו"חשכו עיניי מהריביות. הבנתי שאני הולכת להפסיד הרבה מאוד כסף, שאני לא אוכל לעמוד בדבר הזה".
נטלי הודיעה לפאוורקאפל שהיא מעוניינת להפסיק את התהליך. לדבריה נתקלה בסירוב, מה שהפך למאבק משפטי מול החברה ומול מוכר הנכס. "הצעתי למוכר שנסגור את העסקה בינינו, וכשדיברנו הבנתי שגם הוא לקוח שלהם", היא טוענת. "גם לו הם מכרו את הדירה הזאת בדימונה והבטיחו לו שיעשה רווח. לי נאמר שהדירה נמכרת מתחת למחיר השוק, ולו נאמר שהוא מוכר את הדירה מעל מחיר השוק. הוא הבין אותי, אבל גם הוא בצרה, גם הוא בתוך לופ של הלוואות וחובות, גם הוא צריך כסף". במהלך המאבק המשפטי גילתה נטלי שיש להם דבר נוסף במשותף: עורכת הדין שהחתימה אותה על חוזה המכר היא גם עורכת הדין של המוכר. "היא ייצגה את שנינו אחד מול השנייה", מסכמת נטלי.
הם היו מקסימים, אבל לא עמדו בהבטחות
לשחר (שם בדוי), שרכש לפני כשלוש שנים דירה דרך פאוורקאפל, הייתה חוויה שונה מאוד מזו של נטלי. "הציעו לי דירה זולה בדימונה, השבחה שלה ומכירה ברווח גדול", מספר שחר, שלקח גם הוא הלוואה מבנק אחד וקיבל משכנתה מבנק אחר. "היום הדירה מושכרת ואני מקבל תשלום חודשי מהשוכרים. אני עדיין משלם על ההלוואות ואת המשכנתה, אבל אני לא מפסיד. דין ניסה לשכנע אותי למכור את הדירה, אני מאמין שללקוח הבא שלהם, אבל סירבתי. רציתי ללכת על בטוח".
פאוורקאפל ממליצה לרכוש דירות בדימונה, לשפץ אותן ולמכור ברווח. "המודל הזה לא יכול לעבוד כשיטה", אומר אדם ותיק בענף הנדל"ן. "כמה אנשים כבר צריכים דירות משופצות בדימונה?"
גם אסף (שם בדוי) יצא עם דירה מעסקה שביצע דרך פאוורקאפל בסוף 2020. "נציג מטעם החברה בנה לי תוכנית שבמסגרתה אני אמור להרוויח 300 אלף שקל על דירה שאקנה", הוא מספר. "התבקשתי לקחת הלוואה של 200 אלף שקל מבנק אחד ולהציג את הכסף כהון עצמי בבנק אחר, וקניתי דירה בקריית חיים ב-850 אלף שקל".
אסף היה אמור להשכיר את הנכס ולראות תשואה, אבל "גם החברה וגם אני חיפשנו ולא מצאנו שוכר. הדירה עמדה ריקה במשך שנתיים".
הייתה לך תקשורת ישירה עם דין ומיק בתקופה הזאת?
"פניתי אליהם לא פעם. הם היו מקסימים, עודדו אותי ונתנו לי הרגשה טובה, אבל לא עמדו בהבטחות שלהם".
בסופו של דבר מצאה פאוורקאפל לא שוכר אלא קונה, והוא שילם על הדירה 1.5 מיליון שקל. "יצאתי ברווח של 150 אלף", אומר אסף. "זה חצי ממה שהובטח לי, אבל גם זה משהו. החברה רצתה שאמשיך איתה לעסקה הבאה, אבל סירבתי".
למה?
"הרגשתי שהם לא בדיוק בצד שלי, שאין לנו אינטרסים משותפים, שהם רוצים שאעשה איתם עוד עסקאות כדי להרוויח עליי עוד כסף".
נטלי, אסף ושחר מייצגים את מלוא קשת הסיכון-סיכוי בשיטה של פאוורקאפל. ובעוד אכזבות וסיבוכים עלולים לצוץ בכל מקרה של דירה להשקעה, גורמים בענף הנדל"ן מצביעים על שתי בעיות יסודיות שמאפיינות את העסקאות של פאוורקאפל: אופן השגת ההון העצמי, וההתמקדות באזורים בפריפריה שבהם מחירי הנדל"ן נמוכים מאוד. "אין דבר כזה רכישת דירה ללא הון עצמי, הבנק לא נותן לזה לקרות", אומר ש', אדם שפועל בענף יותר מעשור, מחזיק בתואר שני בנדל"ן ומרצה בתחום. "על פי התקנות של בנק ישראל, צריך הון עצמי של 25%. דין ומיק מצאו פרצה בחוק והם מנצלים אותה, משחקים על הגבול. הם לא המציאו את הרעיון של לקחת הלוואה ולהציג את הכסף כהון עצמי, אבל הם כנראה הפכו אותו לשיטה".
על ההתמקדות של פאוורקאפל בפריפריה וספציפית בדימונה אומר ש': "הם מציעים דירות במימון מלא במקומות זולים, כי רק שם אפשר לפתות צעירים לקנות דירות בהלוואות שהבנק מוכן לתת. הם לכאורה משכנעים אותם לעשות מעשה מאוד מסוכן, והם לא תמיד מציגים את כל הכוכביות, אם בכלל".
למה בעצם זה כל כך מסוכן?
"כי אין באמת דירה בלי כסף. יש רק דירה שאתה משלם עליה בפרוסות – עליה, על המשכנתה ועל ההלוואה שלקחת. במקרים מעטים השכירות תכסה את המשכנתה, אבל ברוב המוחלט של המקרים תצטרך להוסיף מהכיס שלך. אם לא מוצאים שוכר, המינוס יכול לעלות לכמה אלפי שקלים בחודש. זה יכול לחנוק בן אדם".
דין ומיק מספרים שהם עצמם קנו דירות בשיטה הזו, שיש להם נכסים בשווי מיליונים.
"אני לא יודע ספציפית לגביהם, אבל אני כן מאמין שיש אנשים בודדים שהרוויחו. המודל הכלכלי הזה יכול לעבוד פעם-פעמיים, אבל לא כשהופכים אותו לשיטה. כמה אנשים כבר צריכים דירות משופצות בדימונה?".
נטלי (שם בדוי): "דין ומיק גרמו לי לקחת הלוואות שאין לי יכולת לעמוד בהן ולהיכנס לחובות, ובסוף ניסו למכור לי דירה ששייכת ללקוח אחר שלהם. המטרה שלהם הייתה לעשות עליי קופה"
עו"ד יוני לוי, מומחה בליווי משקיעי נדל"ן: "בכל השקעה יש סיכון. החוכמה היא לעשות ניהול סיכונים נכון, וכאן מדובר בהצעות מאוד בעייתיות כלפי המשקיעים, שמתחילים עם הלוואות וחובות שגדלים ככל שהריבית גדלה. בנוסף, במקומות כמו דימונה ההיצע גדול מהביקוש וקשה למצוא שוכרים. למצב הזה יש השלכות מאוד כבדות על המשקיע, שיכול להיכנס לסחרור של שנים. אין הצדקה לקנות דירה בצורה הזו".
אבל אנשים קונים.
"אלה לקוחות של דור האינסטגרם, דור שרואה רק את העליות וההצלחות".
פאוורקאפל גם מציעה ליווי לרכישת דירה, וגם ממליצה ללקוחות על דירות ספציפיות. זה לא יוצר ניגוד אינטרסים בינה לבין הלקוח?
"על פניו זו לא בעיה, יש הרבה מלווי משקיעים שמוצאים דירות בסוג של 'תיוך משוכלל'. עם זאת, כשמדובר על מלווים שממליצים על דירות ספציפיות - סביר שיציגו רק את הצד הוורוד של העסקה, ומזה יכול הלקוח להיפגע".
אם אכן מתקיים מצב של "מעגל קונים סגור", יש לדעתך בסיס לטענה שזו הונאת פירמידה?
"זה מסריח, אבל זו לא הונאה. מלווי משקיעים ומתווכים יכולים להציע למכירה דירות שרכשו לקוחות שלהם בעבר. אם הן נמכרות בשווי השוק - זה בסדר. אם הם משווקים לקונה דירה במחיר גבוה משווי השוק, ולוקחים לעצמם חתיכה מהרווח - זו יכולה להיות עבירה פלילית".
הרגשתי שנכנסתי לבור
נועם (שם בדוי) היה סטודנט בן 25 כשנתקל לראשונה בפרסומת של פאוורקאפל. "הם הציעו שם מסלול לרכישת דירה בשלושה חודשים, היה לי הון עצמי צנוע, וזה היה בדיוק מה שחיפשתי", הוא מספר. "דיברנו על דירה בסכום של 300 אלף שקל, ואז דין ומיק הזמינו אותי ועוד בערך 20 איש לסיור בדימונה. הציגו לנו כמה דירות, חלקן ישנות וחלקן משופצות. באחת הדירות ראיתי מרפסת, שאלתי אם מדובר בבנייה חוקית, ודין אמר שאין מה לדאוג כי הוא ומיק 'מקומבנים בעירייה'".
באותו סיור מצא נועם את הדירה שלו. "העברתי לפאוורקאפל 25 אלף שקל בפעימות ועשיתי כל מה שאפשר כדי לזרז את התהליך", הוא מספר. "בחברה הציעו שאקח הלוואה מהבנק כדי להגדיל את ההון העצמי, אבל כשאמרתי לבנק שאני צריך את הכסף כדי לקנות דירה, סירבו לתת לי הלוואה. כשעדכנתי את יועצת המשכנתאות של פאוורקאפל היא אמרה שהייתי צריך לשקר לבנק ולומר שאני צריך הלוואה לשיפוצים. היא הפנתה אותי לבנק אחר, ושם אישרו לי חלק מהסכום. היועצת אמרה שזה לא מספיק והציעה שגם אמא שלי תיקח הלוואה. בשלב הזה קיבלתי אישור עקרוני למשכנתה ובחברה הובטח לי שבתוך חודש תהיה לי דירה".
האמנת?
"רציתי להאמין, כי כבר לא הייתה לי דרך ללכת אחורה. שילמתי והתחייבתי לשלם עוד, בפעימות. באיזשהו שלב הרגשתי שמרמים אותי, שנכנסתי לבור, אבל הייתה לי תקווה שיקרה משהו. זה השאיר אותי בפנים".
מה קרה בפועל?
"אחרי ששילמתי לפאוורקאפל את מה שסוכם הם לא ענו לי במשך חודשים. שלחתי הודעות, התקשרתי, שאלתי מה עם הדירה, ולא חזרו אליי".
אחרי יותר מחצי שנה הגיעה הצעה - לדירה בקפריסין. "דין התקשר ואמר כמה אני בר מזל", מספר נועם. "רציתי בכלל נכס בארץ, אבל כבר הוצאתי 25 אלף שקל והסכמתי להתקדם. אבל אז הם שוב נעלמו, ומאוחר יותר הודיעו שהעסקה מבוטלת והציעו דירה בחיפה. שוב הבעתי נכונות להתקדם, אבל גם הפעם הם נעלמו, ואחרי חודש הציעו לי לקנות דירה עם שותפים בקריות. "מעולם לא חשבתי לקנות עם שותפים, זה היה רחוק שנות אור ממה שתכננתי. ביקשתי מהם לבטל את ההסכם ולקבל החזר, והם סירבו. מצאתי את עצמי עם חור של עשרות אלפי שקלים לצד הלוואות, חובות וריביות".
איתי (שם בדוי), איש קבע בשנות ה-30 שלו, ראה פרסומת של פאורקאפל שדיברה על רכישת דירה להשקעה בדימונה בליווי ובמימון מלא. הוא פנה לחברה וזכה למענה אישי מגליזר. "דין מדבר לעניין, יש לו המון ביטחון והוא יודע לשכנע", מספר איתי. "לי אין רקע בנדל"ן, אבל הוא ידע להסביר את עצמו היטב".
איתי שילם "דמי רצינות" והוזמן לפגישה עם יועץ פיננסי. "הגעתי לפגישה וגיליתי שהיועץ הוא ילדה בת 21 שמדקלמת תוכנית בנויה מראש עם רווח מטורף. היא הציעה לי מה שנקרא 'אקזיט': רכישת דירה ישנה בדימונה בחצי מיליון שקל, שיפוץ שהחברה תעשה בשבילי, ומכירת הדירה ברווח".
לא נשמע שהתלהבת מהפגישה.
"מאוד לא. שאלתי אותה מאיפה ההשכלה שלה בנדל"ן והיא אמרה שקנתה דירה דרך דין ומיק, שהיא למדה מהם הכל".
למרות הרושם הראשוני נכנס איתי לתהליך. לבקשת נציגי פאוורקאפל הוא לקח הלוואה של 200 אלף שקל וקיבל מבנק אחר קיבל אישור עקרוני למשכנתה, אבל לטענתו קיבל מסר מהחברה שזה לא מספיק: "הם ביקשו שאפתח את קופת הגמל שלי, הפעילו עליי מכבש לחצים, אבל למזלי סירבתי. עד השלב הזה שילמתי לדין ומיק 13 אלף שקל, ואז התחיל השלב המתיש. קרוב לשנה ניסיתי ליצור קשר דין, מיק או מישהו מטעמם, ולא היה שום מענה. התקשרתי, שלחתי הודעות, וכל פעם הגעתי לבוט".
הבקשה לפתוח את קופת הגמל מהדהדת טור של הכתב הכלכלי שאול אמסטרדמסקי, שכתב לפני כשנה במוסף "כלכליסט" על סרטון שבו המליצו דין ומיק למשוך כספי פנסיה כדי לקנות דירות. "אנשים הסבירו בתגובה מדוע העצה של דין ומיק מסוכנת מאוד ולמה אסור להקשיב לה בשום פנים ואופן", כתב אמסטרדמסקי. "דין ומיק עפו על זה, השתמשו בטראפיק של מי שיצא נגדם ויצרו סרטוני תגובה משלהם, שבהם התעקשו על העניין הזה עם הפנסיה והסבירו מדוע מי שרוצים לעשות כסף גדול לא יסתפקו בכסף הבינוני שיקבלו בעתיד. זו לולאה שמזינה את עצמה".
ובחזרה לסיפור של איתי, שאחרי 11 חודשים של החזרי הלוואות קיבל הצעה מגליזר לקנות דירה בבאר שבע – במחיר גבוה במאות אלפי שקלים מזה שסוכם מראש. "הוא נתן לי 24 שעות להחליט. אמרתי לו שאין לי כסף, אבל הוא ניסה לשכנע, אמר שזו דירה מבוקשת. אמרתי לו שאני לא מעוניין, ואז הגיעה מהחברה הצעה לדירה בקריית ים ב-1.3 מיליון שקל. כמובן שסירבתי, כי סיכמנו על דירה בחצי מיליון שקל גג".
מאז שוחח איתי עם לקוחות אחרים של פאוורקאפל, ולטענתו "גיליתי שאני לא לבד, שכמוני יש עוד המון אנשים ששילמו להם עשרות אלפי שקלים על התהליך, שלקחו הלוואות, שמחכים שמשהו יקרה ובינתיים משלמים ריביות. נפלנו לתרמית".
פאוורקאפל: "אין בכוונתנו לנהל הליך משפטי בכלי התקשורת"
מחברת פאוורקאפל בע"מ נמסר בתגובה: "מעיון בבקשתכם לתגובה דומה כי המדובר במחזור טענות שנטענות במסגרת הליך משפטי שמנהלת החברה בימים אלו. אשר על כן, אין בכוונתנו לנהל את ההליך המשפטי בכלי התקשורת שהובאו כגיבוי לטענות התביעה ההזויות. את הגנתנו ננהל כראוי להליך משפטי בין כתלי ביהמ"ש. נציין כי אנו תקווה, שכעת, לאחר שכתתו רגליהם בין כלי התקשורת ומשמצאו התובעים אכסניה "תקשורתית" לטענותיהם המופרכות, יוכלו לשוב ולנהל את ההליך בין כתלי ביהמ"ש.
"בשולי הדברים, נבהיר כי חברת פאוורקאפל מזמינה את הכתבת (ואת כל כלי התקשורת) להיצמד לאחד מלקוחות החברה ולתעד את התהליך מתחילתו ועד סופו – אין צורך לבזבז משאבים על תחקירנים ומצלמות נסתרות".