דו-קיום - בצל יוקר המחיה: כשיש עלייה שנתית של 19% במחירי הדיור, רבים מחפשים מפלט מחוץ לערים שבהן המחירים עולים. אחת החלופות שצוברת תאוצה לאחרונה - היא המעבר ליישובים ערביים. שם, המחירים זולים יותר. אמש (ראשון) ב"מהדורה המרכזית" נחשפנו לכמה מהם, שלא מתלוננים: "טוב לי פה".
מטבעון - לבסמת טבעון
איילת בת 51, עצמאית שמעבירה סדנאות לבישול בריא שוכרת דירה כבר כמה חודשים במועצה המקומית בסמת טבעון בצפון - רוב תושבי המקום הם ערבים-מוסלמים. עכשיו יש להם שם גם שכנה חדשה. "אני היום משלמת פחות ממה ששילמתי בטבעון ואני מקבלת יותר", סיפרה. "היציאה מהבית שלי לא הייתה ביוזמתי, היא הייתה די בהפתעה מבעל הבית. והתחלתי לחפש וראיתי. גיליתי את הקפיצה של המחירים".
בהתחלה חיפשתי בטבעון, לא חשבתי לצאת מהיישוב", המשיכה לספר. "טוב לי שם, כולם מכירים אותי שם, עסקית וחברתית. ראיתי שאני לא מוצאת, הרמתי טלפון לחברה שלי נוף מהיישוב ליד, מזובידאת ואמרתי לה: 'חביבתי, חברה, תעזרי לי למצוא בית, אני לא מוצאת בית'.
חמש דקות מהמקום שבו היא גרה היום, בטבעון שילמה איילת על יחידת דיור של שני חדרים 3,000 שקלים. אבל בעלי הדירה שממנה היא שכרה את הנכס הצטרפו לטרנד והעלו גם הם את השכירות והקפיצו לה את המחיר ב-1,000 שקלים. עכשיו היא משלמת כמעט חצי מחיר על בית הרבה יותר גדול ומשופץ, במקום שלא חשבה לגור בו קודם.
בסמת טבעון מקום קטן, בעל קצת יותר מ-7,000 תושבים, ומבחינה היסטורית הוא גם הכפר הבדואי הראשון שהוסדר במדינה. במקום כזה כולם מכירים את כולם - וכך גם איילת כבר סיגלה לעצמה חברים חדשים. "אנשים פה מקסימים", סיפרה איילת. "ביום שעברתי השכנה שלי אמנה אמרה לי: 'אהלן וסהלן'. ויותר מזה, בערב ראש השנה ביום ראשון היא דפקה לי בדלת בצוהריים והביאה לי עציץ מתנה".
אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין ישראל לשעבר, הסביר על הטרנד החדש: "יישובים מעורבים הם בדרך כלל יישובים זולים יותר והסיבה שהם זולים יותר זה שיהודים מוכנים לשלם פחות על מגורים בסביבה מעורבת. לכן אם מישהו מנצל את ההזדמנות הזאת, אז מן הסתם הוא חוסך הרבה מאוד כסף כי הוא יכול לגור ביישוב ערבי - ולשלם הרבה הרבה פחות מיישוב יהודי סמוך".
גם חנן אלון, במקור מבת ים, בכלל לא חשב שיעבור לגור במקום מחוץ לעיר. שנים שכר דירה ברמת גן במחיר יקר ועכשיו בגלל שמחירי השכירות כל כך עלו הוא החליט לעשות צעד ולעבור לעספיא, מועצה מקומית דרוזית על הר הכרמל במרחק כמה דקות מחיפה. "איפה יהיה אפשר למצוא דירה כזאת במחירים האלה?" טען.
ביישובים היהודיים המקבילים ליישובים הערביים העלייה ניכרת באופן משמעותי. שכר דירה עבור דירת 3 חדרים ממוצעת עומד על כ-5,500 שקלים, ואילו באבו-גוש הסמוכה המחיר 3,500 שקלים. המחיר לדירת 3 חדרים בקריית טבעון עומד על 4,000 שקלים, ואילו בבסמת טבעון הסמוכה - 2,500 שקלים.
"לא פשוט לי פה עם היריות והזיקוקים - זו מנטליות אחרת לגמרי"
למרות המחיר האטרקטיבי לא מדובר במעבר פשוט. הפשיעה משתוללת והאלימות בחברה הערבית בשיאה בתקופה האחרונה. היעדר התשתיות והפער הניכר בין היישובים היהודיים לערביים מורגש בכל עת, ובתוך כל זה פגשנו משפחה שלא הסכימה להיחשף, רק לספר על המחיר שהמעבר גובה מהם. מצד אחד, כלכלית הם מסודרים, ומצד שני, משלמים באיכות החיים.
"זו מנטליות אחרת לגמרי", מספרת אישה שעברה להתגורר בכפר ערבי. אומנם זה שנייה מהיישוב שהייתי מורגלת לחיות בו, אבל זו ממש מדינה אחרת". היא גם מספרת על הקושי מבחינת הלבוש: "בקיץ אני יכולה לחלום על לעבור דרך הכפר. זאת אומרת, אין נשים בחוץ. נשים נמצאות פה או רק בתוך הסופרים ובמקומות העבודה".
אישה נוספת סיפרה על החוויה הקשה: "אני מודה, לא פשוט לי פה. גם היריות והזיקוקים, גם הזבל, המון המון לכלוך. תמיד יסתכלו עלינו אחרת. אנחנו היהודים, אנחנו לא מפה - אנחנו לא חלק מהחמולה. כולם פה אחים, בני דודים. אלה חמולות, הם גרים במשפחות, ואנחנו לא חלק, וזה מורגש".
שי פתח חנות צעצועים לילדים לפני כמה חודשים בזרזיר והחליט, אחרי שכבר הכיר את המקום, אפילו לעבור עם אשתו והילדים לגור שם כששמע מה מחיר השכירות. "הכרנו אנשים, ואנשים מדהימים, ועזרו לנו והמליצו לנו. הצלחנו למצוא בית, קרוב לאיזה 200-150 מטר - 2,800 שקל. כשבאנו לפה באו אלינו, דפקו לנו בדלת: 'אהלן, מה שלומכם?'"
קשה למצוא נקודות אור כשמדברים על מחירי השכירות בישראל. אבל יכול להיות שדווקא המחירים הגבוהים יקרבו בין הצדדים ויקלו על החיים המשותפים.