קריסת הבניין בחולון אתמול (ראשון) והבניין ברמת גן בחודש שעבר מטרידה ישראלים רבים שמתגוררים בבניינים ישנים. מבני מגורים שהוקמו בעשורים הראשונים של המדינה תוכננו לעמוד 50 שנה, אבל עדיין מאכלסים דיירים גם כעבור 60 ו-70 שנים. זה לכשעצמו לא אמור להוביל לקריסת מבנים, אלא שהתקן הדורש בדיקת מהנדס כל 5-3 שנים לרוב אינו מיושם בפועל ולא נאכף.

איך ניתן לדעת האם הבית שלנו מסוכן ועד כמה התופעה הזו רחבה? "אפשר לזהות את הבעיות הרבה זמן מראש, אבל מחכים עד שיש קטסטרופה", אומר ל-N12 המהנדס גלעד פריימן ממשרד גרושקו מהנדסי מבנים, ראש תא צעירים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, שמעריך כי יש ברחבי הארץ בין אלפים לעשרות אלפים של מבני מגורים מסוכנים. המספר המדויק אינו ידוע, וזאת בדיוק הבעיה. בניגוד למכוניות, למשל, שצריכות לעבור "טסט" מדי שנה כדי לוודא שהן תקינות, אין אף גורם בישראל שמפקח באופן יזום על מצב בתי המגורים.

הבניין שקרס, חולון (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
הבניין שקרס בחולון|צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

תיעוד: קריסת הבניין בחולון לפני שנה
הבניין שקרס בחולון

"מי שמפקח בפועל הוא ועד הבית", מסביר פריימן, "לפי התקן, כל 5-3 שנים צריך להביא מהנדס רישוי לבדוק את היסודות ואת השלד, אבל בגלל שזה עולה הרבה כסף ואם יש תיקונים זה כבר יוצא עשרות אלפי שקלים לפחות - אנשים נמנעים מלעשות את זה. לכן אין לנו שום מידע מה המצב האמיתי בשטח".

לדבריו, "גם בבניין בחולון לא נוכל לדעת בדיוק מה קרה, אבל ככל הנראה הייתה שקיעת יסודות והמבנים עברו בלייה מהתייעפות החומר. הפלדה מרוב קורוזיה מתנפחת והבטון כבר לא החזיק". פריימן מסביר שתופעות כאלה מתרחשות לאורך זמן רב: "רואים עוד קודם שיש פיצוץ בבטון, הברזל נחשף, ואפשר היה לטפל בזה ולמנוע את הקריסה".

קריסת העמוד התומך בבניין ברמת גן
קריסת העמוד התומך בבניין ברמת גן

איך תוכלו לזהות סימנים שמצריכים בדיקה בבניין שבו אתם מתגוררים? "בשלבים הראשונים רואים בעמודים התנפחות של הפלדה וברזל חשוף", משיב פריימן וממליץ לחפש בנוסף סדקים בין הקורות לעמודים, סדקים מעל הדלתות וסדקים באזור גרם המדרגות או המעלית. "שם נמצאים הדברים הקריטיים", הוא אומר ומוסיף: "יש נזילות שמוזנחות הרבה שנים והרטיבות גורמת לבסוף להתנפחות ולבעיות מבניות. אלה דברים שאפשר לעלות עליהם מראש בבדיקה". בעיה נוספת היא חריגות בנייה, שמעמיסות משקל על הבתים באופן שלא תוכננו לשאת.

לא צריך להיבהל מכל סדק. לפי פריימן, פעמים רבות ניתן לעשות תיקונים קלים במקרים של קורוזיה בעמודים למשל, אם תופסים את הבעיה בזמן. "תיקונים משמעותיים יעלו מעשרות אלפי ועד למאות אלפי שקלים, תלוי מה הנזק. החוכמה היא למצוא את הנזק בהתחלה ואז זה זול יותר", הוא מסכם.

_OBJ

יותר מיממה אחרי שצוותי משטרה וכיבוי החליטו לפנות אותו מדייריו מחשש לקריסה ודאית, בניין מגורים ברחוב יוסף סרלין בחולון קרס היום באחת ויצר ענן אבק שהחל להתפשט ברחוב. במבנה התגלו סדקים משמעותיים בקירות ולכן הוחלט בהערכת מצב בסוף השבוע האחרון לפנות את כל הדיירים - ונאסר על התושבים להתקרב לאזור.

הבניין בן הארבע קומות קרס לאחר שאתמול נבקעו בו סדקים ודייריו פונו מחשש מיידי לחייהם. צוותי כיבוי והצלה בראשות מפקד מחוז דן, טפסר רונן מכטייב, ביצעו הערכת מצב בשיתוף משטרת ישראל וגורמים מקצועיים מעיריית חולון. גורמים מקצועיים סיפרו כי המאמצים מתרכזים בפינוי המבנה שקרס, בסריקות בזירה ובבחינת מסוכנותם של המבנים הסמוכים.

"חד-משמעית קרה פה נס", תיאר טפסר מכטייב. "בעקבות מקצועיות בלתי רגילה של צוותי הכיבוי שהגיעו לפה וזיהו את פוטנציאל הסיכון, מפקדת המשמרת הודיע על פינוי מיידי של המבנה. האירוע התחיל אתמול בבוקר כאירוע שגרתי של צורך בפתיחת דלת של אחת הדירות. צוותי כיבוי שיצאו למקום זיהו דפורמציה של המבנה, הזעיקו את הדרג הפיקודי הבכיר יותר - וזה זיהה את הסכנה והורה על פינוי המבנה".

"אם לא היינו מקבלים החלטה מהירה ומקצועית, היינו מוציאים היום תחת ההריסות האלה גופות", המשיך טפסר מכטייב. "כרגע אין לנו יכולת להבין כיצד הבניין קרס. הבניין נבנה בשנות ה-80. בעלי מקצוע של הרשות המקומית ושלנו בוחנים ממה נגרמה הקריסה".