מה לעשות כשאין מקלט במפעל? (צילום: רויטרס)
מה לעשות כשאין מקלט במפעל?|צילום: רויטרס

פרט להתמודדות עם ירי הרקטות, תושבי הדרום נאבקים באילוצים בתחום העבודה שנכפו עליהם בעקבות מבצע "צוק איתן". עובדים רבים מפסידים ימי עבודה, אחרים נאלצים להישאר עם ילדיהם בבתים, זאת בשל היעדר מסגרות חינוכיות במבנים ממוגנים. בשל כך, משרד הכלכלה עונה על מספר שאלות בכדי לסייע לתושבים להתמודד עם הקשיים שגרמה המציאות הביטחונית גם בזירה הכלכלית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

העקרונות שפרסם הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד הכלכלה עו"ד שלמה יצחקי, מבוססים על הסכמים כפי שנקבעו בעבר בסמוך לסיום תקופות חירום, בכדי שישמשו בגדר קו מנחה את התושבים בעת הנוכחית.


1. המעסיק מחייב אותי להגיע למרות הוראות פיקוד העורף להישאר בחדרי מיגון, האם חובה עלי להתייצב?

לפי משרד הכלכלה, מעביד שיפטר עובד שנעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף, פועל בניגוד לחוק ובית הדין לעבודה מוסמך לבטל את הפיטורים.

2. האם עובדים שמקום עבודתם היה סגור על פי הוראת פיקוד העורף זכאים לפיצוי?

בעבר נקבע כי מעסיק שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם ויוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה לאחר שיושג הסכם בעניין, כפי שנקבע לאחר מלחמת לבנון השנייה.

3. כיצד יש לנהוג אם במפעל בו אני עובד/ת אין מרחב מוגן בקרבת מקום?

במקרים בהם לא ברור לעובד האם המפעל מוגן יש לפנות לקבלת הוראות מפיקוד העורף.

צפו בכתבה: אין ביטחון בצפון (צילום: פלאש 90, שי לוי)
למי פונים כדי לקבל פיצוי?|צילום: פלאש 90, שי לוי



4. האם יש עובדים שחלה עליהם חובה להגיע למקום עבודתם על פי החוק?

כן. עובדים במפעלים ושירותים המוגדרים כשירותים חיוניים, לדוגמה: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת, נמלים, תחבורה ציבורית, ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים ניתן לקבל במשרד הכלכלה ביחידה לכוח אדם לשעת חרום ומל"ח.

5. מה דינו של עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז ככזה על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.

6. האם עובד/ת שנעדר/ה מהעבודה בשל ההכרח להישאר עם ילדו/ה בבית בהיעדר מסגרת חינוכית על רקע המצב הביטחוני זכאית לפיצוי?

בהתבסס על מקרים קודמים, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו פיצוי כאילו עבדו.

טנק מרכבה (אילוסטרציה) (צילום: רויטרס, חדשות)
זומנת למילואים? אסור לפטר אותך (ארכיון)|צילום: רויטרס, חדשות



7. האם עובד שנעדר מהעבודה בגלל המצב הביטחוני זכאי לפיצוי?

בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה, נקבע כי תושבי יישובים שהיו עד לטווח 40 ק״מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. כך למשל, במלחמת לבנון השנייה חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון, שלא להגיע למקום העבודה. ב"עופרת יצוקה" וב"עמוד ענן", נקבעו הסדרים של תשלום וזקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה.

8. למי יש לפנות בכדי לקבל את כספי הפיצויים?

הפיצוי ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים. העובדים שיימצאו זכאים לפיצוי לפי ההסכם, אמורים להמשיך לקבל שכר כאילו עבדו כרגיל, והמעסיקים אמורים לקבל פיצוי על התשלום בעקבות תביעות שיגישו לאוצר.

9. האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8?

לא. על פי החוק אסור למעסיק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.

10. האם ניתן לפטר עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חוק הגנה על עובדים בשעת חרום קובע כי אסור לפטר עובד שנשמע להוראות פיקוד העורף ולא הגיע למקום עבודתו בשל המצב הביטחוני. יודגש כי הסעיף חל רק כאשר פיקוד העורף אוסר על העובד לצאת או להתייצב במקום העבודה.


למידע נוסף ניתן לפנות למוקד פניות ציבור במשרד הכלכלה: 1-800-20-11-80