תואר אקדמי לא מסייע בצמצום הפערים המגדריים בשכר - כך עולה ממדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה שמפורסם היום (רביעי). הנתונים העולים במדד מציגים תמונה מדאיגה של חוסר שוויון ופערי שכר גדולים בין קבוצות המיעוט במדינה לקבוצת הרוב.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מהמדד עולה, למשל, כי נשים המחזיקות בתואר אקדמי בתחום תכנות המחשבים מרוויחות רק 67% משכרם של גברים, ואילו בתחום המחקר המדעי והפיתוח שכרן מהווה רק 56% מזה של גברים בתחום. בקרב נשים ערביות המצב קשה אפילו יותר - בענף המחקר המדעי והפיתוח הן מרוויחות רק 65% משכרן של אלו המשתייכות לקבוצת הרוב, כלומר 36.4% משכרם של גברים. מצבן של נשים אתיופיות ונשים חרדיות טוב מעט יותר.
חרדים, ערבים ואתיופים מרוויחים פחות
בענף הביטוח, אקדמאים ערבים מרוויחים 46% משכרם של אקדמאים יהודים. בענף תכנות המחשבים חרדים מרוויחים 69% משכר של יהודים שאינם חרדים, ערבים מרוויחים 66% ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54%. נשים אקדמיות מרוויחות 67% משכר גבר בענף התכנות בעוד בענף המחקר המדעי מרוויחות נשים רק 56% משכר גבר.
אקדמאים מקבוצות מיעוט כמו חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה מצליחים להשתלב בעיקר בענפים בהם רמת השכר נמוכה. לא רק שהשכר בענפים אלו הוא הנמוך ביותר במשק, גם פערי השכר בענפים עלו הם הגדולים ביותר. בקרב לא-אקדמאים, תעשיות ברמות שכר נמוכות הן בעלות הגיוון הרב ביותר בכוח האדם ואילו התעשיות המשלמות את השכר הגבוה ביותר במשק ממוקמות בתחתית דירוג הגיוון.
באקדמיה: רמת השכר שוויונית, אולם הייצוג לוקה בחסר
בקרב הגברים מקבוצות מיעוט קיימים דפוסים שונים של אפליה והדרה: הגברים יוצאי אתיופיה בעלי וחסרי השכלה אקדמית הינם בעלי השכר הנמוך ביותר. גברים יוצאי אתיופיה לא-אקדמאים משתכרים בשכר הנמוך ביותר מבין הגברים ב-11 ענפים, בהם כל ענפי הצווארון הלבן והטכנולוגיה העילית ובשניים מהענפים שכרם נמוך משכר הנשים.
בנוסף, במחצית מהענפים שנבדקו מועסקים פחות מ-40 אקדמאים יוצאי אתיופיה בכל הענף כולו. בשונה מנשים יוצאות אתיופיה בעלות תואר אקדמי, גברים יוצאי אתיופיה בעלי תואר אקדמי חווים את פערי השכר הגבוהים ביותר מבין הגברים גם בקרב בעלי השכלה אקדמית ברוב הענפים, ובכלל זה חמשת הענפים שבהם השכר לאקדמאים הוא הגבוה ביותר.
המדד בחן גם את רמת המגוון והשכר במוסדות האקדמיים: לקבוצות מיעוט יש ייצוג נמוך בקרב הסגל האקדמי, בייחוד באוניברסיטאות. כך למשל, לערבים יש ייצוג חסר בסגל האקדמי הבכיר, וייצוגם נמוך במיוחד בדרגות הפרופסורה הגבוהות ואחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר, יורד ככל שהדרגה גבוהה יותר. רמת השכר קרובה לשוויונית, אולם פערי הקידום של קבוצות המיעוט אל מול קבוצת הרוב גורמים לכך שנשים וערבים מרוויחים פחות מגברים יהודים.
שר העבודה: "תוך שנים ספורות נראה שוק שוויוני יותר"
שר העבודה והרווחה חיים כץ הגיש את המדד לנשיא המדינה ואמר כי "המדד מספק לנו תמונת מצב עדכנית לגבי הפערים בין הקבוצות השונות ומאפשר לתכנן את הקצאת המשאבים ליצירת השוויון המתבקש. ניתן לראות שינוי מבורך ופתיחות לגיוון מצד המעסיקים ועדיין לפנינו עבודה רבה. אני מאמין שתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר".
נשיא המדינה ראובן ריבלין מסר כי הוא "בוחר לשאוב אופטימיות מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן, כפי שהתחייבתי אדוני השר, זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת. מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי; מסורת של התחייבות לעבוד קשה מאוד, כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו".
מהו מדד הגיוון?
מדד הגיוון הוא כלי מחקרי שפותח על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המדד בוחן באופן שיטתי את הייצוג בשוק העבודה ופערי השכר של חמש קבוצות הנמצאות בעמדת מיעוט בשוק העבודה בישראל: נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה בעלי השכלה אקדמית וחסרי השכלה אקדמית ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים בשוק הפרטי בישראל.