הכנסות המדינה ממסים ירדו ב-2018 ב-4.5 מיליארד שקל לעומת השנה הקודמת, בעוד שהוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-18 מיליארד שקל לעומת 2017 - כך עולה מהדוחות הכספיים של מדינת ישראל שמפרסם היום החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. הדוחות מתארים במספרים את הסיבות שהובילו לגירעון שנרשם ב-2018, גירעון שצפוי להמשיך לגדול השנה ובשנה הבאה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הירידה הקלה בהכנסות ב-2018 מוסברת גם בהכנסות חריגות מאוד שנרשמו שנה קודם לכן - אולם במבט על השנים האחרונות מצטיירת תמונה ברורה: הוצאות הממשלה גדלות בקצב מהיר וההכנסות אינן מצליחות להדביק את הקצב, מה שיוצר בור הולך ומעמיק בתקציב המדינה. שנת 2018 הסתיימה בגירעון תקציבי של 38.7 מיליארד שקל, מעט יותר מהיעד בתקציב. התחזית לשנת 2019 ו-2020 היא לגירעונות של 45-50 מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים.
החשב הכללי ציין בדוח כי הסיבה לגידול בגירעון איננה חריגה בהוצאות, אלא הכנסות גבוהות מאד שנרשמו בשנים הקודמות, הכנסות חד-פעמיות שלא חזרו על עצמן ב-2018 בעוד שההוצאות נותרו פחות או יותר ברמה דומה של 100.4% מהתקציב.
הגידול בהוצאות הממשלה איננו שוויוני. ההוצאה לבריאות למשל גדלה מאז 2013 ב-81.7%, חלק לא מבוטל מכך כתוצאה מהעלאת שכר הרופאים והאחיות. ההוצאה לחינוך גדלה בחמש השנים האחרונות ב-35% וההוצאה על שכרם של עובדי המדינה גדלה ב-23.5%. לעומת זאת, ההוצאה להשכלה גבוהה גדלה במהלך אותן שנים ב-18.3% בלבד והוצאות מערכת הביטחון גדלו בשיעור מתון יחסית של 20.6%.
החוב הממשלתי גדל ב-2018 ב-5.5% ועמד על 788.3 מיליארד שקל. יותר חשוב מהחוב עצמו הוא גודל החוב ביחס לתוצר, המהווה סמן מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבותה הפיננסית של המדינה. יחס החוב לתוצר ירד ברציפות כמעט 20 שנה אך ב-2018 עלה בחצי נקודת האחוז והגיע ל-61% תוצר. גם מגמה זו צפויה להחריף ב-2019 ובאוצר חוששים כי אם מגמה זו תימשך ישראל עלולה לספוג הורדת דירוג אשראי.
שר האוצר משה כחלון הגיב לפרסום הדוחות הכספיים ואמר: "בדוח בא לידי ביטוי הגידול בהוצאה האזרחית על חשבון הוצאות הביטחון ותשלומי הריבית בשנה האחרונה. האחריות על הניהול הכלכלי של מדינת ישראל היא של משרד האוצר, על כל אגפיו ויחידיות הסמך שלו, וכולנו נקרא את הדוחות הכספיים כדי ללמוד ולשפר את עבודת הממשלה בעתיד".