היום (שלישי) חשף משרד האוצר את דוח חריגות השכר לשנת 2015, שמעיד על עלייה קלה בחריגות השכר בגופי הציבור: בכ-10% מהגופים קיימות לכאורה חריגות בשכר, לעומת כ-9% בשנת 2014. בדוח מופיעים חמישה גופים שחרגו בשכר במשך חמש שנים רצופות, מ-2011 ועד 2015: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, מכון ויצמן למדע, מכון טכנולוגי חולון ועיריית תל אביב-יפו.
מדובר בחלק השני בדוח השנתי, שעוסק בפעילות הגופים עצמם - ולא בעובדים שמקבלים את חריגות השכר. על פי החוק, גופים מתוקצבים ונתמכים מחויבים לקבל את אישורו של שר האוצר לפני שיעניקו לעובדיהם הטבות שכר, תנאי פרישה ותנאי עבודה מעבר לנהוג לגבי כל עובדי המדינה. ישנם מספר צעדים שניתן להגדיר כחריגות שכר: הענקת דרגות או תוספות שכר לא חוקיות, החזר הוצאות רכב מופרז, פדיון ימי חופשה במהלך שירות או שינוי דפוס העסקה לשכר בכירים ללא אישור הממונה על השכר.
לקריאת הדוח שפורסם היום לחצו כאן
אם שיעור העלייה בשכרו של עובד, או בשכר הממוצע בדירוג מסוים, גבוה משיעור שנקבע מראש - אז השכר נחשב כחורג לכאורה. בכ-60% מהגופים החורגים לכאורה נמצאו בין חריגה אחת לשתי חריגות לכאורה: מתוך 66 גופים שחרגו לכאורה בשנת 2014, 20 גופים חרגו לכאורה גם בשנת 2015.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המגזר שבו נמצא שיעור החריגות הגבוה ביותר הם המוסדות להשכלה גבוהה - ובראשם אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן והטכניון. בקרב הרשויות המקומיות בהן נמצאו חריגות ניתן למצוא את אבו גוש, אפרת, אריאל, בני ברק, הוד השרון, מבשרת ציון ותל אביב-יפו. תל אביב היא גם הרשות היחידה בה נמצאו חריגות בכל שנה מאז 2011. גם בחברות הכלכליות העירוניות נמצאו חריגות - ובהן בחברה הכלכלית לכרמיאל, החברה לפיתוח יפו העתיקה, החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה בע"מ והחברה הכלכלית לבני ברק בע"מ.
בין החברות הממשלתיות בהן נרשמו חריגות שכר ניתן למצוא את חלד - חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ - פי גלילות מוספי נפט וצינורות בע"מ, חברת דואר ישראל בע"מ והחברה הממשלתית להגנות ים המלח. במועצות הדתיות נמצאו חריגות בבית שמש, זכרון יעקב, ובמבשרת ציון. בתאגידים נרשמו חריגות ברשות שדות התעופה, רשות ניקוז-קישון ורשות נחל באר שבע.
תעודת השכלה לא קיימת? השכר הוחזר
כאמור, עיקר החריגות נרשמו במה שמכונה "גופים נתמכים", שם גם נרשמו חריגות לאורך שנים. בין החורגות הסדרתיות ניתן למצוא את אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע, המכון הטכנולוגי חולון והמכללה האקדמית עמק הירדן, שם נמצאו חריגות בכל בדיקה מאז 2012. גופים נתמכים נוספים בהם נמצאה חריגה השנה הם מכון וינגייט, מכללת שנקר והמכללה האקדמית תל חי.
בדוח מופיעות מספר דוגמאות לחריגות: מנהל בכיר במועצה מקומית אורנית ביקש תוספות שכר מראש המועצה, ולפני אישור השכר הבדיקה העלתה רישום של תעודות השכלה שאינן קיימות ודיווחים מוטעים על שנות ותק וניסיון ההכרחיים לקביעת השכר. לבסוף סוכם כי העובד יפרוש באון מיידי ויחזיר כ-92 אלף שקלים, מתוכם 12 אלף באופן מיידי ו-80 אלף בכספי השלמה לפיצויים. "החיסכון השנתי והאקטוארי עומדים על כ-337,000 שקלים", ציינו במשרד האוצר.
ברשות השידור הצליחה המדינה לחסוך מאות אלפי שקלים, כאשר הממונה על השכר מנע הענקת דרגה וחצי לעובד שפורש - ובמקרה אחר עובד של רשות השידור נדרש להשיב סכום של כ-29 אלף שקלים. במועצת בתי עלמין תל רגב עובד המועצה נדרש להשיב לקופת המועצה סכום של כ-334 אלף שקלים.
"פעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר היא חשובה מאוד לצורך שמירה על הקופה הציבורית והשבת כספי הציבור ששולמו כחריגות שכר לטובת קופות הגופים הציבוריים", אמר הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב. "דו"ח זה מצביע על חיסכון כספי של למעלה ממיליארד שקלים בשנת 2016, וחסכון של כמיליארד וחצי שקלים בשלוש השנים האחרונות, בעקבות פעילות יחידת האכיפה".