כל מי שעובר במתחם שבין הרחובות ארלוזרוב ודרך נמיר בתל אביב לא יכול שלא להבחין בעשרות אוהלים הפרושים במתחם גן וולובסקי. אחרי מחאת יולי 2011, הקצתה העירייה את השטח למחוסרי דיור, וכך צמח במקום מתחם האוהלים הגדול. אלא שעכשיו, גזרה חדשה הגיעה לדיירי המתחם, כשעיריית תל אביב דרשה מהם להצטמצם למתחם שמהווה פחות משישית משטח הפארק - כל זאת בגלל העבודות להקמת הרכבת הקלה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשבוע האחרון החלו בעירייה לגדר את מתחם העבודות כשהם מבקשים מחסרי הדיור לפנות את האזור. על האוהלים תלתה העירייה תצלומי אוויר המסמנים את השטח המיועד מעתה למגורים. המהלך הרגיז רבים ממחוסרי הדיור שמצאו את משכנם בגן וולוובסקי. לטענתם, העירייה מנסה לסלק אותם בצעד שעלול להוביל לאלימות, במקום הנפיץ גם כך.
"העירייה מחסלת את המקום לאט לאט", אמר לחדשות 2 Online גיא שמיר, שמתגורר מזה שנתיים בפארק. "הם דוחקים אותנו למקום קטן מאוד. יש כאן אנשים שלמדינה אין פתרונות בעבורם, כאלו שמצבם הכלכלי לא מאפשר מגורים, והם רוצים לגרום לנו להיגרר לפשע ולאלימות. ברגע שאתה מצמצם את השטח לקטן עוד יותר, כשהצפיפות גבוהה, הלהבות יעלו ויראה פה עוד פחות טוב ממה שזה כבר נראה".
"זה לא קמפינג"
מיכל שפר הגיעה לגן בערב ראש השנה הקודם ועתה היא "חוגגת" במתחם האוהלים שנה. לדבריה, היא סובלת ממצוקה שלא מאפשרת לה לעבוד ונאלצת להתגורר באוהל בפארק. "אני חושבת שזה היה המקום הנכון להגיע אליו במצב שלי", היא אומרת. "החיים כאן לא תענוג. אנשים רואים וחושבים שזה סוג של קמפינג. שלא יבלבלו אתכם העצים והאוהלים - אלה חיים ברחוב".
לשפר בת אחת ושלושה נכדים שמתגוררים בגבעתיים, קילומטרים ספורים מהגן. "הם לא באים לכאן לבקר אותי, מבחינתם זה הדבר הכי נורא שקיים", היא מציינת.
באוהל המרכזי בפארק מוצבת טלוויזיה שפתוחה כמעט כל שעות היממה. חלק מתושבי המקום יושבים ומדברים על המצב החדש שאליו נקלעו, ולאף אחד מהם לא ברור מה צופן העתיד. העירייה שאמורה לספק להם, לדבריהם, שירותים, מי שתייה ומקלחות - כבר מזמן זנחה אותם.
אלכס נמצא בפארק מזה שנתיים והוא חושש ש"מאהל נמיר" מגיע לקיצו. לטענתו, במתחם מתגוררות קבוצות שונות של מחוסרי דיור והערבוב ביניהם יכול להוביל לפיצוץ. "בצד אחד יש את 'הנייסגאיסים' והמופרעים והנרקומנים למיניהם, בצד השני יש את האנשים הנורמליים", הוא מתאר את המציאות מעיניו. "אצלנו יש אנשים שנקלעו לצרות נוסח 2014: מישהי שהוצאה לפועל זרקה אותה, מישהו שהתגרש מאשתו ומסר הכל לילדים ולאשה, ואני, למשל, שאחרי תאונה ולא יכול לעבוד ולהחזיק דירה".
הוא לא יודע מה יקרה ביום שיצטרכו להצטופף במתחם החדש בפארק. "אין לנו בעיה אפילו להצטמצם מעט, אבל חשובה לנו הפרדה, כדי לשמור על האנשים שלנו", אומר אלכס. "אנחנו חוששים שיהיו מריבות, גניבות וכסאחים".
"תעברו לדרום"
גן האוהלים של מחוסרי הדיור יוצר תגובות מעורבות בקרב העוברים ושבים. כך עוצרת במאהל אישה עמוסת תיקים בדרכה לתחנת האוטובוס וצועקת: "מי שאין לו כסף, לא חייב לגור במרכז תל אביב. מי שרוצה, יכול לבוא לגור כמוני בנגב. אני באתי להביא לבתי הסטודנטית אוכל ואני חוזרת לדרום, שם אפשר לגור בשליש וברבע מהמחיר".
לפני שהיא מפנה את גבה וממשיכה בדרכה' זורקת האישה הערה נוספת לעבר דרי הרחוב: "הייתי כאן שלשום וכל זה לא היה כאן. חצי מהדברים שמו כאן רק בשבילכם. רק בשביל הטלוויזיה והמצלמות הביאו את כל אלה, זה פשוט גועל נפש".
גיא שמיר, המתגורר במאהל, לא משיב לצעקותיה ורק אומר בשקט: "זה בעיני הדבר העצוב ביותר. אני כאן כבר יותר משנתיים, מעט מאוד השתנה מאז. אנחנו פשוט שקופים בעבורם".
מעיריית ת"א נמסר בתגובה: "עבודות הרכבת הקלה המבוצעות בסמוך לגן צפויות להתרחב לאחר תקופת החגים ולהשתרע על פני שטחים ניכרים. ההתרחבות מחייבת לנקוט במשנה בטיחות ולצמצם את שטח האוהלים. העירייה תסייע בפירוק האוהלים והעתקתם לשוהים שירצו בכך. למתחם יועתקו כלל המתקנים שמספקת העירייה עבור השוהים: שירותים, נקודת חשמל, מים וכו'".
עוד ציינו כי "העירייה פתחה במקום מרכז סיוע שיאוייש על ידי גורמי המקצוע במטרה לסייע לשוהים במעבר ובמיצוי זכויותיהם מול משרדי הממשלה. כזכור, העירייה אישרה את הצבתם של האוהלים בגן לפני כשנתיים לצורך פעילות מחאה ומאריכה את תוקף ההיתר הזמני מעת לעת. חשוב לציין כי העירייה ערה למצוקת הדיור של שוהי המאהל, אך אין בסמכותה לסייע במציאת שיכון קבע, הסמכות מצויה בידי משרד השיכון בלבד. לכל השוהים הוצע סיוע סוציאלי ותיווך מול משרדי השיכון והרווחה, המוסד לביטוח לאומי והרשות המקומית לה הם שייכים, על מנת למצות את זכויותיהם".