היחידות המבוקשות ביותר לשירות בצה"ל בשנים האחרונות הן היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין, חיל האוויר ואגף התקשוב. הבוגרים והבוגרות נחטפים במהרה על ידי חברות ההייטק והסטארטאפים, בין היתר בזכות הצעות מפתות שמתחילות ב-30 אלף שקלים ויכולות להגיע אפילו למאה אלף שקלים.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
מדובר בכוח האדם שהפך ללהיט הכי חם בשוק: פחות מ-1,000 בוגרי 8200, יחידת מצו"ב של אגף התקשוב ויחידת אופק של חיל האוויר שמשתחררים מדי שנה ובתום השירות "נחטפים". החיילים שיוצאים מהיחידות האלה עברו מיונים קפדניים וצברו ניסיון אדיר בזמן קצר בתחומים הכי חמים, מתקדמים ויצירתיים בעולם. בישראל כמו בישראל, כולם מחפשים קיצורי דרך.
בצה"ל מנסים להילחם בתופעה של גיוס המשתחררים להיי-טק עוד לפני שפשטו את המדים, אך מדובר בקרב אבוד. יישאר בצבא מי שציונות מדברת אליו – אתגר וענין ייחודי ושכר הם מוצאים בחוץ וקובעים את כללי המשחק. האימא היהודיה כבר מזמן לא מחפשת רופא.
דביר כהן, בעלים – שותף בחברת אניאפ, הסביר: "בישראל, אותם ילדים שלוקחים אותם בי"ב, הולכים ישר ונהיים האנשים הכי חשובים במדינה ועושים את הדברים הכי חשובים ומשפיעים במדינה – הם בעצם משפיעים על כל העתיד של המדינה ברמה הטכנית, ברמה הטכנולוגית וברמת השטח בצבא. אם הם לא היו עושים את זה, הייתה להם פחות יצירתיות ואחריות בשנים לאחר מכן".
"גוזר חוגר - ומעביר כרטיס עבודה"
מתן בוכריס-קדוש, ראש צוות פיתוח חברת "אניאפ", הסביר את הדילמה של המשוחררים: "אתה מצד אחד רוצה את השכר הזה שכל הזמן מדברים עליו בהיי טק ומצד שני אתה רוצה שיהיה לך גם המון עניין ואתגר, תנאים טובים, משרד נחמד". בוכריס-קדוש סיפר שהציעו לו בין 25 אלף שקלים ליותר מ-30 אלף - "הצעות שישבו שם על השולחן" - וזה עוד רק השכר ההתחלתי.
"האנשים האלה מבוקשים מדי", טען דוראל ישי, מנכ"ל חברת אניאפ. "התחרות הגדולה שלנו, כמה שזה נשמע הזוי, היא מול פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל - הן מתחרות על אותם טאלנטים ואנחנו ממציאים את עצמנו כל פעם מחדש כדי להתחרות בהם". ישי הוסיף: "הרבה פעמים מאתרים אנשים חצי שנה לפני השחרור ומנסים להציע את מה שאנחנו יכולים לתת. אם נחכה עד יום השחרור, הוא גוזר את החוגר ובצד השני מעביר כרטיס עבודה באחת החברות הגדולות וכבר אי אפשר להתחרות".
שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה gotfriends, סיפרה איך נראה הליך המיון של המשוחררים: "השוק הוא שוק של מועמדים, והם מאוד מודעים לביקוש. שלושה-ארבעה ימים אחרי תחילת החיפוש הם הופכים להיות מאוד סגורים ואטומים עם רצונות מאוד נקודתיים – 'אני גר ברוטשילד, רוצה עבודה במרחק 5 דקות הליכה, לא מוכן לשכר של פחות מ-35 אלף שקלים'. הם אלה שקובעים ואלה כללי המשחק". וקס מספרת על מענקי חתימה, שיכולים להגיע גם ל-60 אלף שקלים ללא התחייבות: "זה מאוד לא נתפס בשום מקום אחר חוץ מבקליקה הספציפית הזו".
מדובר בצעירים בראשית שנות ה-20 שמשתכרים הרבה יותר מההורים, שכר שבני גילם לא מעיזים לחלום עליו: חוקר אבטחת מידע יכול לקבל 100 אלף שקלים, מהנדס אלגוריתם - 60 אלף, ארכטיקט חומרה - 70 אלף ומפתחי תוכנה - 50 אלף. וקס מספרת: "הם מחפשים את הג'וקר שיגרום להם לעשות משהו שונה שבגללו החברה שלהם תצליח, זה כשיש את האס או הג'וקר זה מה שיגרום להם לעשות אקזיט ב-100 מיליון דולר או להיסגר ובגלל זה שווה להם".