עד לפני כעשר שנים, גאורגיה הייתה יעד למיטיבי לכת, אבל כיום היא יעד תיירות פופולרי במיוחד, גם בזכות אוצרותיה הרבים וגם משום שהיא ידידותית מאוד לישראלים – ועוד לא דיברנו על המחירים הנוחים יחסית, והשילוב המושלם בין טבע מרהיב להמולת העיר הגדולה, בין תרבות עתיקה לאדריכלות מודרנית.
אבל חשוב לזכור שהעם הגאורגי הוא גם שמרן מאוד וגאה במסורת שלו, כך שיש כללים לא כתובים להתנהגות נאותה בגאורגיה, ובמילים אחרות – בגאורגיה תהיו גאורגים. רגע לפני שנצלול פנימה, קבלו את הטיפ החשוב ביותר: אל תקראו לה גרוזיה (השם שנתנו לה הרוסים, שאינם אהודים במיוחד על המקומיים) – ואם אתם ממש רוצים להרשים את המקומיים, תוכלו לקרוא לה בשמה האמיתי, סַקָרתוֶולוֹ.
>> לא רק חופים ומקדשים: זה מה חשוב לדעת על ההתנהגות בתאילנד
>> די להיות כמו כולם: 10 דברים שממש לא עושים בחופשה ביוון
>> נא להתנהג בהתאם: אלה הדברים שלא יסלחו לכם עליהם בזמן הביקור בלונדון
אוכל ומשקאות
הגאורגים ידועים בהכנסת האורחים שלהם, ואוהבים מאוד לפתוח שולחן. גם אם תשבו לאכול במסעדה וגם אם תוזמנו לארוחה בבית פרטי באיזה כפר נידח, הגיעו תמיד עם תיאבון גדול וזכרו כמה כללים חשובים, וגם כמה דברים שאסור לעשות.
לזלזל ביין הגאורגי
הגאורגים גאים מאוד במסורת היין המיוחדת והעתיקה שלהם – למעשה, גאורגיה אף זכתה להכרה רשמית כמולדת היין, אז אם תרצו להכיר את הנושא לעומק, אל תוותרו על ביקור בחבל קאחטי (Kakheti) או לכל הפחות במוזיאון היין המצוין של טביליסי.
על כל פנים, הם מתייחסים ליין ברצינות רבה מאוד, ולעולם לא שותים אותו כבדרך אגב. השתייה מלווה תמיד בדברי ברכה ארוכים, גם אם סתם תשבו לארוחה עם המקומיים במסעדה וגם אם תתארחו בביתם. נהגו ביין ובמארחים שלכם בכבוד, והכינו מראש איזו ברכה שתעשה להם טוב על הלב.
לאכול חינקלי בסכין ובמזלג
לחינקלי יש סגנון אכילה ייחודי משלו, אז אל תדלגו על הסעיף הזה. הוא מוגש תמיד רותח, ומכיוון שהוא עשיר בפנים במיצים מומלץ מאוד לחכות דקה לפני שאתם מרימים אותו ביד באמצעות הצ'ופצ'יק שבקצה ואז נוגסים בו בעדינות, יונקים את כל המיצים מתוכו ואז ממשיכים לאכול אותו. את הצ'ופצ'יק, אגב, לא נהוג לאכול, כי הוא נשאר בדרך כלל בצקי.
לטחון רק בצקים כמו חצ'פורי
בעיירות הקטנות ובכפרים הנידחים לא תהיה לכם ברירה, תצטרכו לאכול בבית משפחה או לכל היותר במסעדה עממית – שם תמצאו את כל ההיצע המוכר של חצ'פורי וחינקלי, אם כי ברוב המקרים תגלו שהמטבח עשיר יותר וכולל גם מיני תבשילים, בשרים על האש, דגי נהר צלויים והרבה מאוד סלטים מלאים באגוזים (אגוזים הם שמן הזית שלהם).
אבל אם אתם לא רוצים לקבל הרעלת חצ'פורי אחרי שבוע, נסו לגוון – בטביליסי, בבאטומי, בקוטאיסי ואפילו בקאחטי תמצאו היצע של מסעדות אתניות, מאוכל איטלקי ועד מסעדות שף עם השפעות צרפתיות, ממזללות המבורגרים ועד אוכל אסיאתי. אני, למשל, אכלתי בטביליסי במסעדה אויגורית זעירה בשם Jusai Uyghur Cuisine (צריך לרדת במדרגות למרתף), והיה טעים להפליא.
לקום מוקדם לארוחת הבוקר
טביליסי מתעוררת מאוחר, ונשארת פעילה עד השעות הקטנות של הלילה. גם בקיץ, כשהשמש עולה כבר בחמש בבוקר, אם תצאו לרחוב לפני תשע, תוכלו לשמוע סיכה נופלת. אז אין מה למהר ולקום לארוחת הבוקר, לא במלון, ולא אם תזמינו חדר ללא ארוחת בוקר – כי תגלו שבתי הקפה של טביליסי נפתחים בדרך כלל רק בסביבות עשר (כמובן שיש גם יוצאים מן הכלל, אבל מומלץ לבדוק מראש).
אטרקציות
באמת קשה להאמין שלמדינה כזו קטנה בהרי הקווקז יש כל כך הרבה מה להציע – מהמגדלים העתיקים של סוואנטי ועד חבל היין של קאחטי, מהאדריכלות החדשנית וחופי הרחצה של באטומי ועד חיי הלילה של טביליסי. כדי ליהנות מכל אלה כמו הגיאורגים, ולא להתפדח, הנה כמה דברים שלא כדאי לעשות.
להתעלם מהשמרנות המקומית
אם תסתפקו בטביליסי ובבאטומי, אתם עשויים לחשוב שהמדינה כולה ליברלית ופתוחה יחסית, אבל גיאורגיה היא מדינה שמרנית מאוד, ובמיוחד בהרים ובכפרים הקטנים, תגלו שהתרבות המקומית פטריארכלית (שלא לומר שובניסטית), וגם דתית אורתודוכסית. הפגנות חיבה מוגזמות בציבור אינן מקובלות – תהיה נטייתכם המינית אשר תהיה – וכך גם לבוש חשוף מדי. ואם כבר מדברים על לבוש, אל תשכחו להתלבש בצניעות כשאתם מגיעים למנזר או לכנסייה: נשים נדרשות לכסות את ראשיהן, וגם גברים במכנסיים קצרים לא ממש יתקבלו בברכה.
לא להגיע מוכנים לכל תרחיש
יחסית למדינה בסדר הגודל שלה, גאורגיה מגוונת להפליא מבחינת הנופים והאקלים. תוכלו להתעורר בבוקר בהרים, לעבור בצהריים דרך מדבריות למחצה, ואז לאכול ארוחת ערב לחופי הים השחור. לכן, גם אם תטיילו בגאורגיה בקיץ, אל תארזו רק בגדים קצרים ובגד ים. אם תחליטו לעלות להרים באזור קאזבגי (Kazbegi), לדוגמה, תצטרכו להצטייד גם בפליס ואפילו במעיל, כך שהסיסמה של הצופים "הֱיֵה נכון" תקפה גם בגיאורגיה.
לנסוע ברכבל בטביליסי
תיירים רבים עומדים בקיץ בתור ארוך מאוד לרכבל של טביליסי, שיוצא מריקה פארק (Rike Park) עד לנקודת התצפית שעל גבעת נריקאלה (Narikala), אבל המקומיים מעדיפים לטפס ברגל – או לעלות למעלה במונית – ויש גם כאלה שיאמרו לכם שנקודת התצפית מההר הקדוש (Mtatsminda) שווה הרבה יותר. למה?
כי תיהנו לא רק מנוף מרהיב של טביליסי כולה, אלא מפארק שעשועים שילדים יעופו עליו. ויש גם כמה מסעדות, אז אם אתם כבר פה, אל תוותרו על הפּוֹנצ'יקי (סופגניות מושלמות ממולאות בקרם) שמגישים בקפטריה. וזכרו, גם לכאן עדיף לעלות במונית, ולא לנסוע ברכבת הכבלים (פוניקולר) היקרה מאוד, במיוחד לתיירים.
להתייחס למדריך המקומי כמו לסבל
מטיילים שכבר חוו יעדים כמו נפאל ומגיעים לגיאורגיה עם ציפיות גדולות לקראת הטרקים המפורסמים של הרי הקווקז מתאכזבים לא פעם ממה שמכונה "רמת שירות נמוכה". אבל זכרו שגאורגיה היא לא נפאל והמדריך המקומי הוא לא השרפה שלכם. כפי שכבר ציינו, המקומיים הם אנשים גאים מאוד, ויראו את עצמם כבני לוויה שבאו לשמור עליכם ולהדריך אתכם, לא יותר מזה. הם לא יסחבו לכם את התרמילים הכבדים, וגם לא יעירו אתכם בבוקר עם כוס של שוקו חם (אולי עם איזו כוסית של צ'ה-צ'ה).
תחבורה
אל תתנו למגדלים הנוצצים של באטומי ולמטרו של טביליסי היפה לבלבל אתכם, גיאורגיה היא מדינה ענייה מאוד, ורשת הכבישים שלה לא במצב מי-יודע-כמה. הנה כמה דברים שלא מומלץ לעשות, אם חייכם יקרים לכם.
להסתמך על המרשרוטקות
מוניות השירות של גאורגיה (Marshrutka) מגיעות אומנם כמעט לכל פינה נידחת, אבל לתיירים לא תמיד קל להבין איפה לחכות להן, מתי משלמים או איך יודעים לאן היא מגיעה. אם בכל זאת תרצו לנסוע במרשרוטקה, בררו פרטים מראש במלון או בבית המארח אתכם, ותזכרו שזה לא אמצעי התחבורה הכי נוח בעולם. בהתחלה אולי זה מרגש להידחס לתוך מונית שירות עם המקומיים, אבל מהר מאוד תהפוך הנסיעה לתענוג מפוקפק למדי – הנהגים בדרך כלל פרועים מאוד, ולפעמים תגלו שאין מזגן, גם בשיא הקיץ. בקיצור, אם אתם נוסעים למרחקים ארוכים, עדיף לבחור באמצעי תחבורה אחר.
לשכור רכב
זה לא חוק בל יעבור – אם אתם נהגים מיומנים מאוד ובוטחים בהשגחה העליונה, אתם בהחלט יכולים לשכור רכב (עדיף רכב שטח) כדי להגיע כמעט לכל מקום בגיאורגיה, חוץ מחבל תושטי הפראי (Tusheti), שבו הכבישים הם בגדר אשליה בלבד.
אבל אם אתם חוששים, יש לזה סיבה. כי אחרי שתכירו מקרוב את נהגי גאורגיה, תבינו שהישראלים הם נהגים מצטיינים. גאורגים רבים נוהגים בפראות, בכלי רכב שהטליאו בעצמם מכל מיני חלקי חילוף והם עוקפים בלי הכרה.
המלצה שלנו, בקשו המלצות ממטיילים אחרים או השתמשו בשירות כמו GoTrip.ge, מעין אובר למרחקים ארוכים, עם נהגים שתוכלו לבחור על סמך האישורים ודירוג הכוכבים שלהם. כך תדעו מראש מה המחיר הסופי, תיהנו ממחירים זולים בהרבה מנהגים רנדומליים שיפנו אליכם ברחוב, ותוכלו לעצור בדרך בכל מקום שתרצו.