סכסוך משפחתי הוביל אישה להתקשר לסלקום ולהתחזות ללקוחת החברה כדי לקבל פירוט שיחות ולבדוק עם מי קרובת המשפחה מדברת בטלפון. סלקום לא דרשה קוד זיהוי כפי שהייתה צריכה ומסרה את פירוט השיחות. הלקוחה הגישה תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון בדצמבר 2020 נגד סלקום ונגד המתחזה.
המקרה אירע במאי 2020 אז התקשרה המתחזה למרכז התמיכה הטכנית של סלקום, הציגה עצמה כלקוחה ומסרה את מספר תעודת הזהות ופרטי אמצעי התשלום של הלקוחה. המתחזה ביקשה לקבל במייל פירוט שיחות של הלקוחה לשנה האחרונה.
נציגת סלקום סירבה תחילה למסור את פירוט השיחה ודרשה קוד זיהוי, אך המתחזה הפצירה בה והיא ויתרה על הדרישה ושלחה לה את פירוט השיחות. הלקוחה טענה בבית המשפט כי פרטיותה נפגעה באופן חמור וגרמה לקרע בינה לבין משפחת בעלה המנוח.
סלקום מצידה ביקשה להסיר מעצמה אחריות וטענה שפעלה בחוסר תום לב לאחר שהוטעתה בזדון על ידי המתחזה. סלקום גם טענה להגנה לפי חוק התקשורת המגבילה את אחריותו של בעל רישיון בנזיקין. סלקום הפנתה למתחזה כצד שלישי שכן היא זו שהכשילה אותה. המתחזה טענה שהיא נשלחה על ידי קרובת המשפחה של הלקוחה וחשבה שהדבר נעשה בהסכמת התובעת.
השופט מוטי פירר קבע כי סלקום התרשלה וחייב אותה לשלם 32 אלף שקל. בית המשפט קבע כי סלקום זכאית לשיפוי מלא מהמתחזה שהטעתה במזיד את סלקום בכל שהתחזתה וגרמה לסלקום להפר את פרטיותה .
"הקלת ראש בהגנה על פרטיות לקוחות חברות התקשורת, תביא עד מהרה לפגיעות חמורות בפרטיות הלקוחות מחד גיסא, ולאובדן אמון בחברות התקשורת מאידך גיסא" קבע השופט. "לא יכול להיות חולק כי פירוט שיחותיו של אדם, מהווה עניין אישי הנוגע לענייניו הפרטיים של אדם, ולפיכך גילויו מהווה פגיעה בפרטיותו".
נקבע כי סלקום נהגה "ברשלנות חמורה ופגעה בפרטיותה של התובעת". השופט קבע כי במישור היחסים שבין התובעת לסלקום יש להטיל את האחריות על האחרונה. אולם במישור היחסים שבין סלקום לבין המתחזה, יש לקבוע כי המתחזה חבה חובת שיפוי מלא לסלקום. השופט ציין כי הלקוחה ביקשה באופן מיוחד להגן על פרטיותה באמצעות קוד זיהוי שנועד למנוע את מסירת המידע. בית המשפט קבע כי העובדה שנציגת סלקום ויתרה על הדרישה מהווה "רשלנות רבתי, פגיעה בפרטיותה של התובעת ואף הפרת חובה חקוקה".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"