מספר האנשים שטסו בשנה שעברה הגיע ל-4.5 מיליארד איש. מדובר בעלייה של 4.6% לעומת שנת 2017 - עתיד אופטימי לענף התעופה. אבל עלייה זו מתחילה להאט מכיוון שב-2018 טסו 4.3 מיליארד בני אדם וזו הייתה עלייה של 7 אחוזים ביחס ל-2017, ושיעור הטסים בין 2016 ל-2017 היה אפילו גבוה יותר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האטה זו יחד עם עלייה בהוצאות - מציבה את ענף התעופה בפני תקופה לא קלה בכלל בכמה היבטים. בהיבט הכלכלי קיימת בעיה מכיוון שתחזיות הרווחים שיספקו ענף התעופה נמוכים מאלה של שנה קודם לכן, ולפי הערכת ארגון התעופה הבין לאומי ההכנסות יסתכמו ב-28 מיליארד דולר, כ-2 מיליארד דולר פחות מההערכות בארגון. מדובר בירידה משמעותית לעומת 2018, שנה שבה הסתכמו רווחי החברות ב-35.5 מיליארד דולר.
העלייה הדרמטית בהוצאות של חברות התעופה, בשילוב עם ההאטה בביקוש מצד הנוסעים משפיע על הרווחיות של חברות התעופה. גורם נוסף שמקשה על החברות הוא מגמת העלייה של מחירי הדלק שהופכים להיות הוצאה משמעותית עבורן. סעיף ההוצאות של חברות התעופה בשנת 2019 יגדל ב-7.4 אחוזים. ההערכות אלו מיוחסות לשיעורי הרווחיות שממשיכים להתכווץ לשיעור ממוצא של 3.2 אחוזים.
אלכסנדר דה ז'וניאק, מנכ"ל יאט"א (ארגון התעופה הבינלאומי IATA), אמר בכנס AGM, המאגד מאות מנכ"לים של חברות תעופה כי: "דמיינו את שיעורי הרווחיות של חברות כמו אפל או גוגל, שמדברים על 20% רווחיות. התעשייה שלנו פשוט לא שם".
על פי תחזיות הרווח שמתבסס על 29 חברות התעופה הגדולות בעולם, הרווח יעמוד על 28 מיליארד דולר. על פי חישוב זה - מדובר ברווח של 6.12 דולר לכל נוסע. "מצד אחד זו רווחיות צרה מאוד, מצד שני היא עדיין מצביעה על ענף שממשיך להוביל לרווחים מאז 2015, גם כאשר מחירי הטיסות נשחקו", אמר דה ז'וניאק. "המחירים לטיסות ממשיכים לרדת, והיום המחיר הבסיסי הממוצע לטיסה נמוך ב-40% לעומת המחיר הממוצע לפני עשור".
על פי נתוני הארגון, מחיר הממוצע לטיסה הלוך ושוב עומד על 317 דולר. לעומת זאת בשנה שעברה המחיר עמד על 327 דולר. אם משווים את המחיר הטיסה הזה למחיר הממוצע של טיסות משנת 1998 ועד היום - מדובר בירידה של 61%.
מלבד הפן הכלכלי – היבט נוסף שמקשה על ענף התעופה הוא התדמית הרעה של הענף. אמון הציבור בבטיחות הטיסות נפגע רבות בעקבות שתי התאונות שהתרחשו לאחרונה בזמן קצר אחת מהשנייה. בחודש אוקטובר התרסק מטוב בואינג 737 מקס של "ליון אייר" בה נהרגו 189 נוסעים ואנשי צוות ופחות מחצי שנה לאחר מכן התרסק מטוס מאותו דגם, של חברת "אתיופיאן איירליינס", שם נהרגו 157 אנשים ואנשי צוות, בהם: שני ישראלים. ביאט"א מבינים שתידרש פעולה להשבת האמון במטוסים מסוג זה, שקורקעו, לצד השבת האמון בענף התעופה כאמצעי התחבורה הבטוח בעולם, למרות התאונות הקשות.
נושא נוסף שמעסיק את ראשי הארגון הוא נושא הפגיעה הסביבתית שמיוחסות לענף התעופה והנזק הסביבתי שהוא גורם לכדור הארץ בשל פליטת המזהמים. דה ז'וניאק מסביר כי נדרשים מהלכים שלא יכולים לקרות ללא שיתופי פעולה בין גורמים בענף התעופה ובפעולות של הממשלות.
"הדרישות של הנוסעים יבחנו את היכולת של תעשיית התעופה כתעשייה גלובלית מודרנית שיודעת לשלב טכנולוגיה גם לאבטחה ולבטיחות הנוסעים", אמר דה ז'וניאק. "הדרישות שלנו משדה תעופה הן לא מסובכות, והן שמות את הדגש על איכות ויעילות שיאפשרו לחברות התעופה לעמוד בציפיות של הנוסעים מהן. ב-2019 נמדדו 19.1 מיליון דקות עיכוב בטיסות, זה משול ל-36 שנים של בזבוז זמן ושל 5.6% של פליטת מזהמים מיותרת. זה משהו שאי-אפשר לקבל, וזה ילך ויחמיר אם תשתיות התעופה לא ישופרו".