האימפריה היפנית קיימת עוד מהמאה השביעית לפני הספירה - קבוצת איים באסיה שבהם חיים 127 מיליון בני אדם. ישראל, לעומת זאת, היא דמוקרטיה מבודדת במזרח התיכון עם 8 מיליון תושבים בלבד. נכון, הרקע של טוקיו ותל אביב הוא הכי שונה שיש, אבל שתיהן ערים עם שם נוצץ בעולם בכל הקשור לעסקים, לקידמה ולשפע קניות - ואת שתיהן מניע מעמד הביניים. במדינה אחת מטפחים את המעמד הזה ובשנייה - זו שלנו - מכסחים. אז נסענו לטוקיו היקרה כדי לבדוק מה מקבל שם מעמד הביניים מהמדינה. מה חבילת הבסיס של חינוך, תשתיות ומשכורת ממוצעת ביחס למה שמקבלים אצלנו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
התחלנו במערכת החינוך והלכנו לבית הספר ג'ינגומה במרכז העיר, כדי להבין איך זה שהתלמידים היפנים נמצאים כבר שנים בפסגת ההישגים במבחנים המשווים הבינלאומיים, הפיז"ה, ולמה הישראלים מגרדים את המקום ה-40. כשהגענו לא ראינו מחשב לכל ילד ואפילו לא אייפד אחד בכיתה. את הרמז הראשון מצאנו דווקא בשירותים, ועוד התנצלו בפנינו על כך שהם שופצו רק לפני עשר שנים. לנו לא היה נעים להיזכר איך נראים או מריחים השירותים בבתי הספר שלנו. ארוחת הצהריים מוגשת על חשבון המדינה בכל בתי הספר ביפן, ואחרי הארוחה מתפצלים התלמידים לחוגים. כן, אותם חוגים שאצלנו הם אחרי הצהריים בתשלום, כשההורים הופכים לנהגי הסעות, הם חלק מיום הלימודים החינמי של הממשלה ביפן.
ביפן נשים עובדות מקבלות כחלק מהביטוח בעבודה שנה של חופשת לידה וטיפול בילד - אצלנו הן מקבלות שלושה חודשים ואז צריך לממן מעון או מטפלת באלפי שקלים. בגנים הציבוריים ביפן משלמים לפי הכנסת ההורים בממוצע 350 שקלים והם פועלים 8-12 שעות בכל יום - אצלנו הגנים מגיל 3 הם בחינם אבל מהשעה 14:00 משלמים לא מעט על צהרון. יום הלימודים בכל בתי הספר ביפן הוא ארוך - בישראל היום קצר יותר וארוחת הצהריים והחוגים הם על חשבון ההורים.
חלק מחבילת הבסיס שהמדינה נותנת לאזרחיה, לצד יום החינוך הארוך, היא גם תחבורה ציבורית סופר יעילה. בטוקיו יש לא רק רכבת עירונית אחת אלא שלוש מתחרות, מעל ומתחת לאדמה. אבל יש בהשוואה בין שתי הערים גם נקודת זכות לישראלים: הקביעות היפנית הפכה לקיבעון. בעידן ההייטק חסרים החוצפה, חוסר הסבלנות והנטייה להסתכן בשביל "לעשות מכה" - כל מה שהפך את ישראל לאומת הסטארט-אפ.
ובכל זאת, ביפן יש את מה שאין אצלנו: את המחשבה איך לגרום למעמד הביניים לחיות בצורה נוחה יותר עם תחבורה ציבורית פנטסטית ומערכת חינוך משובחת. כאן למעמד הביניים קל יותר ונוח יותר. שעת עבודה ביפן שווה יותר - ומקבלת הרבה יותר תמורה ממה שאפשר לקבל בישראל.
בפרק הבא של סדרת הכתבות "טוקיו-תל אביב" נשיב על השאלה איזו עיר באמת יקרה יותר. היכן נשלם יותר בסופרמרקט, בקניונים ובמסעדות? התשובה תפתיע אתכם.