זינוק בשיעור הצעירים חסרי המעש בחברה הערבית בעקבות המלחמה: שיעור הגברים הצעירים הערבים בגילי 24-18 שאינם עובדים, לומדים או מצויים בהכשרות זינק מ-22.3% בתחילת 2023 לרמה של 34.5% בחודשים לאחריה. כך עולה ממדד אלפנאר 2024 לתעסוקה בחברה הערבית שמתפרסם היום (שני). לפי מחברי המדד, כלל הממצאים העולים ממנו "מדגישים את הצורך בפעולה דחופה לשילוב מיטבי של החברה הערבית בשוק העבודה".
ממצאי המדד מציגים תמונה מורכבת אודות שילוב החברה הערבית בכלכלה הישראלית. המדד מבוסס על נתוני תעסוקה מהארץ ומהעולם ועל סקרי כוח האדם של הלמ"ס לשנת 2023. מחבריו התמקדו בשינויים בדפוסי התעסוקה בחברה הערבית בעשור החולף (2023-2013).
לדברי מנכ"ל אלפנאר חוסאם אבו בכר, המדד "ממחיש את האתגרים העצומים שעדיין עומדים בפני החברה הערבית בשוק העבודה, לצד השינויים החיוביים שהתרחשו בעשור האחרון".
עורכת המדד ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא מסרה כי "נתוני המדד משקפים מציאות רבת פנים: מצד אחד, עלייה בשיעור הנשים הערביות המשתלבות בשוק העבודה, ומצד שני, נסיגה מדאיגה בתעסוקת צעירים ופערי שכר שממשיכים להתרחב. שיפור שילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה הישראלית מחייב פעולה ממשלתית מתואמת".
ממצאים מרכזיים:
- ירידה בתעסוקת צעירים: שיעור התעסוקה של בני 24-18 ירד בעשור האחרון מ-60.7% ל-57%, ושל בני 29-25 ירד בחמש השנים האחרונות מ-77.3% ל-74.4% בלבד.
- פערי השכר בין יהודים לערבים מתרחבים: פער השכר בין גברים ערבים ליהודים התרחב בעשור האחרון מ-66% ל-70%. בקרב נשים, הפער התרחב מ-54% ל-66%.
- פער התעסוקה נותר גבוה: בעשור שבין 2013 ל-2023 עלה שיעור התעסוקה של נשים ערביות מ-30.5% ל-45.6%, אך עוד נותר פער משמעותי לעומת שיעור התעסוקה של נשים יהודיות, שעומד על 84.6%.
- שיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך: כרבע מהעובדים הערבים מועסקים בענף הבינוי. כשליש מהעובדות הערביות מועסקות בענף החינוך ועוד כרבע בשירותי בריאות, רווחה וסעד. שיעור נמוך מועסקים ומועסקות בענפי כלכלה בשכר גבוה, כגון הייטק, מנהל ציבורי ושירותים מדעיים וטכניים.
- ביטחון תעסוקתי נמוך: 13.8% מהגברים הערבים מועסקים ללא חוזה עבודה - פי שישה לעומת גברים יהודים. 47.1% מעריכים סיכוי נמוך למצוא עבודה ברמת שכר דומה במקרה של אובדן עבודה.
- מיעוט מנהלים: רק 1.4% מהנשים הערביות ו-5.4% מהגברים הערבים מועסקים בתפקידי ניהול, בהשוואה ל-5.3% מהנשים ו-11.3% מהגברים בחברה היהודית והאחרת.
תופעה מדאיגה של חסרי מעש
מחברי המחקר כותבים כי צעירות וצעירים ערבים סובלים משילוב לקוי בשוק העבודה. לטענתם, המעבר "מלימודים תיכוניים לחיי הבגרות מתרחש ללא התמיכה שמקבלים צעירים יהודים, המתגייסים לצבא ומשתתפים במסגרות קדם-צבאיות המספקות הכשרה, קשרים והתבגרות. לעומתם, הצעירים הערבים נדרשים להתמודד עם מעבר חד לחיים הבוגרים ללא הכנה מספקת להשתלבות בלימודים על-תיכוניים או בשוק העבודה".
בעקבות זאת מציינים החוקרים כי "תופעת חוסר המעש בקרב צעירים ערבים התרחבה לממדים מדאיגים בשנים האחרונות".
החוקרים מציינים כי שיעור חסרות המעש בקרב הצעירות הערביות (24-18) הצטמצם בעשור החולף, וערב המלחמה באוקטובר 2023 עמד על שפל היסטורי של 36.6% - אך מאז זינק ל-42%. לעומת זאת, בקרב הגברים הצעירים המגמה הייתה שונה: משפל של 19.5% של חסרי מעש בשנת 2015 שיעורם זינק לשיא של כ-36% בשנות משבר הקורונה של 2021-2020.
החוקרים מציינים כי לאחר המשבר ועד לפרוץ המלחמה חלה התאוששות בשיעור הגברים הצעירים חסרי המעש, ושיעורם ירד ל-22.3%. סיבה אפשרית לכך שמונים החוקרים היא "מיקוד המענים באוכלוסייה הצעירה במסגרת החלטת ממשלה 550" - התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026. אולם מאז פרוץ המלחמה עלה שיעור הגברים הערבים הצעירים חסרי המעש בחדות ל-34.5%.
מחברי המחקר מוסיפים כי קבוצת בני 24-18 היא זו שנפגעה במידה הגדולה ביותר מעליית שיעורי האבטלה במהלך המלחמה וכי לפחות עד יולי 2024 לא נרשמה התאוששות. על כך הם מוסיפים כי "ייתכן ששיעורי חוסר המעש הגבוהים שנצפו בזמן המלחמה ימשיכו לתקופה ממושכת".