אזרחי ישראל התעוררו היום (רביעי) למציאות מטרידה: הממשלה אישרה אמש חלוקה של מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים, רובם ככולם למטרות סקטוריאליות - במקביל להכבדת נטל המס על הציבור העובד ובשעה שתקציבים למשרתי המילואים ולשיקום חבלי הארץ שנפגעו במלחמה עדיין תקועים.
המסמך שאישרה הממשלה מפרט כיצד יחולקו כ-3.7 מיליארד שקלים מתוך יותר מ-5 מיליארד שקלים ששריינה הממשלה לכספים קואליציוניים במסגרת תקציב 2025. ניתוח של קרן ברל כצנלסון שבוצע עבור N12 מעלה שכ-80% מהכספים הקואליציוניים שאישרה אמש הממשלה מיועדים לצרכים מגזריים ולא לציבור הכללי. 59% מהכספים הקואליציוניים מיועדים לציבור החרדי ועוד כ-21% לזה הדתי. בסכומים מוחלטים מדובר ב-2.2 מיליארד שקלים לחברה החרדית וכ-780 מיליון שקלים לציבור הדתי-לאומי.
>> המסמך עם הפירוט המלא של הכספים הקואליציוניים <<
"שרי הליכוד מצביעים נגד המילואימניקים"
בה בעת, למרות שלל ההבטחות וההצהרות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מילואימניקים המפעילים עסקים עצמאים מדווחים כי עדיין לא ניתן להם סיוע ממשי. גם משפחות משרתי המילואים טוענות כי מנגנון הסיוע שנועד לטפל בהן סובל מקשיים וכי הכספים לא מגיעים. במקביל, שורדי הטבח במסיבת הנובה עדיין סובלים מקשיים בקבלת התקציבים, ולפי הערכות נדרשת הרחבה של חוק פדויי השבי והשבים כדי לסייע להם.
"לא רק ששרי הליכוד מצביעים נגדנו המילואימניקים בזמן המלחמה לטובת כיסא, במקום זה הם חושבים לעומק מה טוב לתלמידי ישיבות ואיך התקציבים צריכים לעבור אליהם", מתקומם יהודה לפיאן, מילואימניק שמתחילת המלחמה שירת קרוב ל-200 ימי מילואים. "עכשיו קיבלתי צו לעוד 80 ימי מילואים. מי יחזיר לי את ימי העבודה שאפסיד? הכסף יגיע למשתמטים. מי שמרוויח בענק זה בני הישיבות והמילואימניקים מנוצלים. במקום משפחות שאיבדו את הכי יקר להן והמפונים - הכל הולך לחבורה של בטלנים".
בנוסף, בעוד שמיליארדי שקלים אושרו לתקציבי הישיבות ותוכניות תרבות יהודית למיניהן - כספי השיקום לחבלי הארץ שנפגעו במלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר עדיין מתעכבים. למעשה, מסתמן כי תקציב מנהלת תקומה, האחראית לשיקום יישובי עוטף עזה, יספוג קיצוץ של 1 מיליארד שקלים. גם הרשויות בצפון עדיין ממתינות להגעת 3.5 מיליארד השקלים שראש הממשלה הצהיר עוד בחודש ינואר כי יועברו לפיתוח האזור.
"מימון שינוי פני החברה הישראלית"
בקרן ברל כצנלסון מציינים כי חלק קטן מהכספים המגזריים בכספים הקואליציוניים ילך למטרות שיש להן תרומה גם לשאר הציבור. עם זאת, לפי חוקרי הקרן, כ-63% מהכספים יועברו "למימון תוכניות ופרויקטים שעניינם שינוי פניה של החברה הישראלית כך שתהפוך ללאומנית ואורתודוקסית יותר".
הסכום הגדול ביותר בכספים הקואליציוניים הוא 1.3 מיליארד שקלים לישיבות. לסכום זה יש להוסיף עוד כ-400 מיליון שקלים המשוריינים עבור הישיבות בבסיס התקציב, כך שבסופו של דבר הסכום שיועבר למוסדות התורניים לא יקוצץ. בנוסף יועברו כ-400 מיליון שקל לגרעינים תורניים ולשורה של רשויות העוסקות בזהות יהודית ומפוזרות בין משרדי הממשלה השונים.
בין היתר אישרה הממשלה במסגרת הכספים הקואליציוניים 107 מיליון שקלים לתמרוץ וטיפוח מוסדות חינוך חרדי שאינם מלמדים ליבה או מלמדים אותה בצורה חלקית בלבד; 94 מיליון שקלים לחטיבה להתיישבות; 87 מיליון שקלים למבני דת; ו-70 מיליון שקלים ל"תמיכה בתרבות יהודית חרדית".
בקרן ברל כצנלסון מדגישים כי היקף הכספים הקואליציוניים - יותר מ-5 מיליארד שקלים - שווה להעלאת דמי הביטוח הלאומי לעובדים ומעסיקים. בנוסף, הסכום בן 1.3 מיליארד השקלים שיועבר לישיבות שווה בדיוק לשווי המצטבר של ימי ההבראה שכל עובד נאלץ "לתרום" השנה לקופת המדינה. בדומה, העלאת מחירי התחבורה הציבורית, שצפויה להכניס למדינה 760 מיליון שקלים, קרובה מאד לדברי חוקרי הקרן להיקף התקציבים הייעודיים לציבור הדתי בכספים הקואליציוניים.
"העלאות המיסים מממנות מטרות מגזריות"
"בלתי נתפס שבשעה שאנחנו עדיין קוברים את מתינו ומחכים לשובם של החטופים, הממשלה חסרת הלגיטימציה הציבורית מעלה את המיסים על הציבור העובד ביד אחת - ומעבירה אותם ביד השניה למטרות מגזריות צרות ועבור שינוי פניה של החברה הישראלית", מסר אביעד הומינר-רוזנבלום, מנכ"ל שותף של המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון.
"ליל ביזת הכספים הקואליציוניים לצרכים פוליטיים מגזריים מקבל משנה תוקף לנוכח מצוקות של ציבורים רבים, שנפגעו במהלך המלחמה", מסר מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, חה״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד). "מאות מיליוני שקלים מדכאי צמיחה עוברים לחינוך החרדי הפרטי אבל בעלי עסקים מילואימניקים ובני משפחותיהם מתקשים להשיג פיצוי ממשרד האוצר".