שבועיים לאחר שאושרה בכנסת העלאת דמי הביטוח הלאומי במסגרת חבילת גזירות תקציב 2025, מקדם משרד האוצר שינוי נוסף, שיעמיק את הפגיעה בעובדים. השינוי, שנדון ביום ראשון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יביא לכך שבכל שנה יותר ויותר עובדים "ידלגו" ממדרגת התשלום המופחת של דמי ביטוח לאומי למדרגת התשלום המלא, הגבוהה פי שלושה.
עוד ב-N12 כלכלה:
• המינוי המפתיע של סמוטריץ' למנכ"ל הבא של האוצר
• השינוי השקט שהקפיץ את מחיר דירות מחיר למשתכן
• שליחים בוולט: "ירו לעצמם ברגל ולקחו אותנו איתם"
כמו כן, בשל האופי השולי של תשלומי הביטוח הלאומי, השינוי ישפיע על כל העובדים המשתכרים מעל 7,522 שקלים בחודש - תקרת ההכנסה המזכה בתשלום מופחת.
על פי התיקון המוצע במסגרת חוק ההסדרים, החל משנת 2026 תקרת השכר המופחתת לביטוח לאומי, העומדת כיום על 7,522 שקלים, תוצמד למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע במשק. משמעות השינוי היא שהתקרה צפויה לעלות בקצב איטי יותר בשנים הבאות, שכן בשני העשורים האחרונים השכר הממוצע במשק עלה בכ-1.5 נקודות אחוז מעל קצב עליית המדד מדי שנה.
המחלוקת על היקף הפגיעה הכספית בעובדים עמדה במרכז הדיון בוועדה. במרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגו את החישוב הבא: "בסימולציה שערכנו לחמש השנים הקרובות, בהנחה שהמדד יעלה ב-2.5% בשנה והשכר הממוצע ב-4.5%, עובד במדרגת השכר הנמוכה ישלם בשנת 2026 תוספת של כ-10 שקלים בחודש, והמעסיק יוסיף כ-5 שקלים", הסביר בדיון נציג המרכז, אליעזר שטראוס. "לאחר חמש שנים, אם מגמה זו תימשך, התוספת תגיע לכ-50 שקל לעובד ול-27 שקל למעסיק בחודש". כלומר, פגיעה של כ-600 שקל בשנה לעובד וכ-324 שקל למעסיק.
פגיעה משמעותית יותר
ואולם, חישובים שהציגו בהסתדרות מצביעים על פגיעה משמעותית עוד יותר. ניתוח שהציג בוועדה סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בארגון העובדים, אדם בלומנברג, מראה שכבר בשנת 2026 צפויה פגיעה של כ-566 שקלים בשנה בהכנסת העובד ו-222 שקלים בשנה בהוצאות המעסיק. החישוב מתבסס דווקא על פער צנוע יותר של 1.5% בין קצב עליית השכר הממוצע למדד המחירים לצרכן.
בעקבות השינוי המוצע, שיעור העובדים הנהנים משיעורי תשלום מופחתים ילך ויצטמצם. כבר היום, בעקבות הקפאת התקרה בשנת 2025, היא מכסה רק כ-56% מהשכר הממוצע במשק, לעומת 60% בעבר. על פי תחזית ההסתדרות, המעבר להצמדה למדד צפוי להוביל לכך שעד שנת 2041 התקרה תכסה רק כ-44.7% מהשכר הממוצע במשק.