מתווה חדש שהציג היום (רביעי) בנק ישראל מבקש מהבנקים להקצות 1.5 מיליארד שקלים בשנה לשנתיים הקרובות למימון הקלות ללקוחות, ובסך הכל 3 מיליארד שקלים. המתווה מגיע על רקע רווחיות שיא של הבנקים, שצפויים לסיים את 2024 עם רווח מצרפי של קרוב ל-30 מיליארד שקלים - עלייה של כ-10% לעומת שנה קודמת וכמעט כפול מהרווח שנרשם ב-2021. הרווחיות החריגה שרושמים הבנקים נובעת במידה רבה מכך שהם מיעטו לאפשר ללקוחות להרוויח מהעלאת הריבית בפיקדונות, בשעה שהם דווקא העלו את הריבית שהם גובים על הלוואות.
ההצעה נועדה גם למתן את הלחץ מצד הפוליטיקאים, שמבקשים להטיל מס נוסף על הרווחים האדירים של הבנקים גם ב-2026. מס זה, אם יאושר, צפוי להגיע בנוסף למס המיוחד שכבר סיכמה המדינה עם הבנקים לשנים 2025-2024 על רקע הצורך בהגדלת הכנסות המדינה בשל הוצאות המלחמה הגדולות.
מה החידוש במתווה?
לפי הודעת בנק ישראל, המתווה החדש יחול בשנים 2025 ו-2026. במסגרתו, כלל הבנקים יקצו סכום שנתי מצטבר של 1.5 מיליארד שקלים למימון הקלות שונות ללקוחותיה. הסכום יתחלק בין הבנקים בהתאם לנתח השוק של כל בנק ובנק. הכסף ישמש למימון הקלות כריבית על יתרות בחשבונות עו"ש, שיפור בריביות על פיקדונות קצרים והפחתת ריבית על יתרות חובה.
מי צפויים להינות מהמתווה?
המתווה מיועד ללקוחות קמעונאיים - כלומר ללקוחות פרטיים רגילים בעלי חשבונות עו"ש. עיקר הביקורת על הרווחיות הגדולה של הבנקים עוסקת באופן שבו הם שמרו אצלם את הרווח מעליית הריבית ולא גלגלו אותה לריבית בפקדונות, ולכן ההצעות במתווה בנק ישראל מתמקדים בפן הזה.
באילו בעיות המתווה מיועד לטפל?
המניע המרכזי כאמור למתווה החדש הוא הרווחיות החריגה של הבנקים, שמוסברת במרווח הגדול בין הריבית שהם נותנים על פיקדונות ללקוחות לבין זו שהם גובים על הלוואות שהם מעניקים להם. כך, בחודש ינואר האחרון ציבור לקוחות הבנקים נהנה מריבית ממוצעת של 4.08% על פיקדונות - אך שילם ריבית ממוצעת של 9.33% על הלוואות. המתווה נועד לצמצם פער זה. בנוסף, הטבות שהבנקים כבר נתנו בריביות על הפקדונות בוטלו בהדרגה במהלך 2024.
נראה שגם בבנק ישראל סבורים כי הרווחיות של המערכת הבנקאית הפכה לחריגה בגובהה ושיש למתן אותה. בעקבות פניות של בנק ישראל לבנקים הם הציעו צעדים שנועדו להעניק הטבות נוספות ללקוחות, אך אלו לא היו מספקים לדעת הרגולטור.
מה הצעדים הספציפיים במתווה?
ההקלות הכספיות ללקוחות יגובשו לפי מספר סלים:
- מתן ריבית או הטבות על יתרות זכות בחשבון העו"ש ושיפור בריביות המשולמות על פיקדונות לטווח קצר.
- הפחתת שיעורי הריבית על יתרות החובה ("אוברדרפט").
- הסטת כספים אוטומטית מחשבון העו"ש מעל ליתרה מינימלית שהוגדרה מראש למסלולים מניבי תשואה.
- מתן פטור מעמלות או הנחה משמעותית לקבוצות אוכלוסייה מובחנות.
ההחלטה על גובה הסכום שיקצה כל בנק לכל סל של הטבות תינתן לשיקול דעתו של הבנק. הבנקים יידרשו לפרסם את היקף ההטבות שניתנו בפועל בדוחות הכספיים שלהם.
מה לגבי מיסוי רווחי הבנקים?
על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים והצורך של הממשלה להגדיל את הכנסותיה על רקע הוצאות המלחמה, משרד האוצר קידם הטלת מס נוסף על רווחי הבנקים לשנים 2025-2024. מס זה נועד להעביר לקופת המדינה מהבנקים סכום של 1.25 מיליארד שקלים בכל שנה ובסך הכל 2.5 מיליארד שקלים. אלא שלקראת סיום 2025 דווח כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שואף להאריך את המס המיוחד גם לשנת 2026, בניגוד לסיכום המוקדם עם הבנקים. בנוסף איים סמוטריץ' כי בעקבות ביטול הריביות שהעניקו לבעלי חשבונות העו"ש הוא יכפיל את המס המיוחד על רווחי הבנקים לשנת 2025.
הודעת בנק ישראל לגבי המתווה החדש מציינת במפורש כי לדעת הבנק אימוץ המתווה "מייתר את הצורך בתהליכי מיסוי ספציפיים למערכת הבנקאית ובתהליכי החקיקה שנועדו לעודד הסטה של כספים מהעו"ש למסלולים מניבי תשואה או להגביר את התמסורת מריבית בנק ישראל לפיקדונות נושאי ריבית" - במה שנראה כניסיון ברור לפייס את השר.
האם המתווה ישיג את מטרתו?
לטענת שגיא בלשה, מנכ"ל גוף האשראי החברתי עוגן, ספק אם ההטבות המוצעות במתווה אכן יגיעו ללקוחות. לדבריו "אין במתווה המוצע מספיק 'שיניים', וההטבות כפי שהן מוצגות במתווה נתונות לפרשנות של הבנקים". לטענתו, ההטבות צריכות להיות יותר מדידות וספציפיות, לא נתונות למניפולציות, והדיווח עליהן צריך להיות ישיר לבנק ישראל.
בנוסף, המתווה דורש מהבנקים להקצות 3 מיליארד שקלים על פני שנתיים - אך מדובר ב-10% בלבד מהרווח השנתי בגובה 30 מיליארד שקלים שעימו צפויים הבנקים לסיים את 2024. בסביבת בנק ישראל מקווים שהמתווה יישא פירות בשנים הקרובות, עד שיבשילו צעדים נוספים המקודמים לעידוד התחרות במערכת הבנקאית והורדת הרווחיות החריגה של הבנקים.