הזנחה של המאבק ביוקר המחיה בזמן המלחמה, סחבת בהבטחת יכולות ייצור החשמל וכישלון ברפורמת התחבורה הציבורית בפריפריה - דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מפנה אצבע מאשימה כלפי אוזלת ידה של הממשלה בהתמודדות עם סוגיות מפתח במשק המקומי, שמטרידות במיוחד על רקע מלחמת 7 באוקטובר שנכנסה לשנתה השנייה.
מהדוח עולה תמונה של גרירת רגליים והימנעות מנקיטה בצעדים אקטיביים שיתמודדו עם בעיות מהותיות שמעסיקות את הציבור בישראל. ואף שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן עדיין נמנע לרוב מהצבעה מפורשת על האשמים, נראה כי בחלק מהמקרים הוא בכל זאת מסמן מי לתפיסתו האחראי למחדל.
חשש שייצור החשמל לא יעמוד בדרישות
הפרק העוסק בפיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030 כולל ביקורת קשה כלפי רשות החשמל ושר האנרגיה. בין היתר כתבו אנשי המבקר כי "פעולות משרד האנרגיה, האמון על קידום משק החשמל, אינן מספיקות כדי לקדם את הקמת תשתיות החשמל הדרושות בשנים הבאות בקצב הנדרש" וכי "הסיכון של אי-מימוש תוכנית הפיתוח הוא גבוה".
התוצאה של מצב זה לפי המבקר עשויה להיות דרמטית: "משק החשמל מצוי בפתחו של משבר שתוצאותיו עלולות להתבטא באי אספקת מלוא הביקוש לחשמל בשנים הבאות, דבר שיסב נזקים ניכרים ביותר למשק. קיים ספק אם ניתן לגשר על הפערים בזמן שנותר, ובפרט לאור החסמים הרבים שקיימים לפיתוח הנדרש".
את עיקר האחריות מטיל מבקר המדינה על משרד האנרגיה וספציפית על שר האנרגיה: "מומלץ כי שר האנרגיה, לו אחריות כוללת לפיתוח משק החשמל, יפעל לקבלת החלטות הנדרשות במשק החשמל מבעוד מועד", הוא כותב.
לפי מבקר המדינה, משרד האנרגיה לא מוודא שהפרויקטים השונים בתחום תשתיות החשמל מבוצעים לפי התכנון, היקף המשאבים ולוחות הזמנים שהוא עצמו אישר. כתוצאה מכך, המשרד עצמו, רשות החשמל, חברת נגה וחברת החשמל "נאלצים לפעול בחופזה ובחוסר יעילות כדי למצוא פתרונות מיידיים למצבי משבר שנוצרים עקב היעדר פתרונות ממשיים".
הביקורת מציינת כי אף שהבעיות בתחום פיתוח רשת הולכת החשמל צוינו בשורה של דוחות בשנים האחרונות - הן לא נפתרו. לפי הדוח "אף שהנושא הונח לפני משרד האנרגיה, רשות החשמל, נגה וחברת החשמל - מרבית החסמים נותרו בעינם, הליקויים שהועלו בדוחות קודמים לא טופלו באופן מספק, והאינדיקציות העולות מהדוח מעידות על כך שספק אם צורכי הפיתוח הנדרשים יקבלו מענה".
ספציפית מציין מבקר המדינה את גרירת הרגליים סביב עתודות ייצור החשמל באזור המרכז, שעלתה בשנה האחרונה לכותרות מספר פעמים. לפי המבקר "היעדר קבלת החלטות בזמן הביאה לכדי חשש לאי-יכולת לספק את מלוא הביקוש לחשמל באזור המרכז".
המבקר ממליץ שמשרד האנרגיה והגופים המנהלים את משק האנרגיה יגבירו את קצב הליכי העבודה וישלימו את האישורים "כדי לעמוד במלוא צורכי משק החשמל במועד הדרוש". המבקר מצביע על צורך לפעול לא רק לפיתוח משק האנרגיה עד 2030 אלא קורא לגופים "כבר כיום לבחון ולגבש תוכניות פיתוח ארוכות טווח שיתוו את המדיניות ואת צורכי הפיתוח הנדרשים בטווח הארוך".
ענף המזון: "חוסר מעש של הממשלה"
"אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון", כותב מבקר המדינה ומוסיף כי "על ראש הממשלה והשרים להיאבק ביוקר המחיה". בדיקת המבקר בדבר התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה מעלה כי הממשלה לא מנהלת מעקב אחר התוצאות וההשלכות של המהלכים שהיא מובילה בתחום - באופן שמעלה חשש גם לגבי אפקטיביות צעדים עתידיים שיינקטו בענף המזון.
בנוסף תוקף המבקר את מיעוט פעילותה של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה וכתב כי הוועדה שהוקמה ביוני 2023 התכנסה שבע פעמים בלבד, ורק פעם אחרת מאז אוקטובר 2023. וזאת "אף שיבואנים וספקים מסוימים הכריזו על כמה עליות מחירים של עשרות אחוזים בתקופת פעילותה ועל אף ההשלכות הכלכליות שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני הציבור".
הביקורת של אנשי מבקר המדינה נערכה בחודשים אוגוסט 2023 עד מרץ 2024 ובחנה את הפעולות שנקטו משרדי הממשלה וגופים נוספים מאז פרסום הדוח הקודם בנושא בשנת 2021. מהבדיקה עולה כי הממשלה לא בחנה את אפקטיביות חוק המזון - המהלך המרכזי שבו נקטה המדינה ב-20 השנים האחרונות בניסיון להתמודד עם יוקר המחיה והריכוזיות בענף המזון ומוצרי הצריכה.
חוק המזון נחקק ב-2014 במטרה להגביר את התחרותיות בתחום המזון ומוצרי הצריכה ולהוריד את המחירים לצרכנים. החוק התבסס על מסקנות ועדת קדמי, שעל כינוסה הורתה הממשלה בעקבות הלחץ הציבורי שהתבטא במחאה החברתית של 2011. אלא שכפי שכותב המבקר "מיום כניסתו לתוקף של חוק המזון ועד מועד סיום הביקורת לא בחנו משרד הכלכלה, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל גוף בתחומו, את השפעתו הכוללת של חוק המזון על המחירים לצרכן ועל התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה".
הביקורת על היעדר בחינת השפעות מהלכי הממשלה עולה גם בנקודות נוספות בפרק המזון בדוח המבקר. כך, תוקף המבקר את ביצועה החלקי של הרפורמה בתחום החקלאות, שקידומה נבלם לאחר כניסתו לתפקיד של השר אבי דיכטר. "הרפורמה נעצרה בטרם הושלמה, ולא נערך דיון לגבי ההשלכות של מהלך זה", כותב המבקר. "קיום הרפורמה באופן חלקי, פגע בהשגת התועלת הצפויה ממנה באופן שניתן היה להקל את יבוא הפירות והירקות למאכל ולהוריד את יוקר המחיה".
כמו כן מצביע המבקר על חסמים ליבוא ירקות קפואים מתוקף תקנות משרד הבריאות שלא תואמות את המקובל באירופה. לפי המבקר, "חסמים אלה תורמים להפרדים המחירים של יותר מ-100% ברוב מוצרי הירקות הקפואים הנמכרים בחו"ל בהשוואה למחירי המוצרים הנמכרים בישראל". במקביל מצביע המבקר על כישלון רפורמת התמרוקים שהוביל משרד הבריאות, וכותב כי גם לאחר כניסתה לתוקף "מוצרי האיפור בישראל שנדגמו יקרים עד כ-403% לעומת מדינות נבחרות באירופה".
לסיכום תוקף המבקר את היעדר היוזמה של הממשלה והגופים הכפופים לה, ובהם רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, לפתיחת שוק מוצרי המזון והצריכה לתחרות ולצמצום הריכוזיות. "על ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושרים אחרים ששותפים לעבודת ועדת השרים לטיפול ביוקר המחיה לעקוב אחר יישום הרפורמות ולפעול להשלמתן ולעדכונן אם נדרש".
כישלון במינוף מוניות שירות
חלק אחר בדוח המבקר מוקדש לענף המוניות, וכולל התייחסות ספציפית לתחום מוניות השירות, על רקע הרפורמה שקידם משרד התחבורה בענף. המבקר קובע מפורשות כי הרפורמה שנועדה להגדיל את מספרן נכשלה. לפי נתונים שמציין הדוח, מספר מוניות השירות צנח ב-93% משנת 2017 שקדמה להנהגת הרפורמה, ועד לשנת 2023.
כישלון הרפורמה צורב במיוחד לאור זאת שבתקופה מסוימת דובר על מינוף מוניות השירות כאמצעי תחבורה ציבורית חלופי להיעדר הפעלת אוטובוסים בשבת.
לפי המבקר "עקב כישלון הרפורמה, מוניות השירות אינן מספקות מענה תחבורתי משלים באזורים נרחבים במדינת ישראל". הדוח מציין כי אף שמשרד התחבורה תכנן לפרוש מוניות שירות מנהריה עד אילת, בשנת 2023 הופעלו ברישיון מוניות שירות ברישיון רק בארבעה מבין 24 האשכולות המתוכננים, וגם אלו ארק באזור תל אביב והמרכז.
תגובות
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה לדוח: "משרד האנרגיה והתשתיות פועל ללא לאות על מנת להבטיח ביטחון אנרגטי ואנרגיה נקייה וזמינה לכלל תושבי ישראל. המשרד לוקח בחשבון את השינויים הדרמטיים, ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרחישים השונים במשק, ופועל להטמעתם ולתכנון המשק עשורים קדימה, זאת על מנת שלישראל יהיה משק מודרני, אמין, יציב ונקי".