הישראלים מדורגים בתחתית סקר המיומנויות של ה-OECD, ובשנים האחרונות רק הלכו והרחיבו את הפער לעומת שאר המדינות המפותחות החברות בארגון. סקר המיומנויות PIACC לשנים 2023-2022, שממצאים ראשונים מתוכו פורסמו היום (שלישי), דירג את ישראל במקומות ה-27, 26 ו-25 מתוך 31 בשלושת התחומים שנמדדו: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.
הממצאים מצביעים do על התרחבות בפערי המיומנות בין החברה היהודית לערבית ועל ירידה במיומנות הקריאה והאוריינות המתמטית בחברה החרדית. כמו כן, ניתוח ראשוני שביצע בנק ישראל לממצאים הצביע על פער מיומנות גדול במיוחד בין ישראל ל-OECD במשלחי יד מוטי כישורים נמוכים - ממצא שעל פניו מחזק את הטענה כי בשעה שקטר ההייטק דהר קדימה, המדינה הזניחה את העובדים בענפי משק רבים אחרים.
ישראל בתחתית בכל המדדים שנבחנו
זו הפעם השנייה שה-OECD עורך את סקר המיומנויות שלו, שבחן בוגרים בגילי 16 עד 65. הסקר הראשון נערך בשנים 2015-2011 וכלל 39 מדינות ובהן גם ישראל (מדינות בודדות שאינן חלק מה-OECD נבחנו ב-2018). בדומה לסקר הראשון, גם הפעם ממוצע הציונים בישראל היה נמוך מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים שנמדדו.
- אוריינות קריאה: ישראל דורגה במקום ה־27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר, עם ציון דומה לשל איטליה. הציון של ישראל ירד ב־10 נקודות לעומת הסקר הראשון, והושפע בעיקר מהגידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות נמוכה.
- אוריינות מתמטית: ישראל דורגה במקום ה־26 עם ציון דומה לזה של איטליה, ליטא וארצות הברית. לא חל שינוי מובהק בציון של ישראל לעומת הסקר הקודם.
- פתרון בעיות אדפטיבי: ישראל דורגה במקום ה־25 עם ציון דומה לזה של פורטוגל, קרואטיה ודרום קוריאה. זו הפעם הראשונה שמיומנות זו נמדדת בסקר.
המבחנים נערכו באופן ממוחשב ובחנו את המיומנויות במדגם מייצג מקרב האוכלוסייה. מבחן אוריינות הקריאה בחן הבנת טקסטים ופרשנות מידע כתוב; האוריינות המתמטית בחנה שימוש והסקת מסקנות ממידע כמותי; ופתרון בעיות אדפטיבי בחן יכולת להשתמש בטכנולוגיה לפתרון בעיות ויכולת לבצע משימות מורכבות.
אלא שהציון הכללי לא מספר את התמונה המלאה. מהנתונים עולה כי שיעור גבוה מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל נמצא ברמות הנמוכות במיומנויות יסוד.
- אוריינות קריאה: יותר משליש מהציבור (36%) דורג ברמות הנמוכות לעומת 26% בלבד בממוצע ה־OECD. מדובר בעלייה לעומת שיעור של 27% בסקר הראשון.
- אוריינות מתמטית: גם כאן כשליש מהציבור (34%) דורג ברמות הנמוכות לעומת 25% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-31% בסקר הראשון.
- פתרון בעיות אדפטיבי: כאן כבר 40% מהציבור נמצאים ברמות הנמוכות, לעומת 30% בלבד בממוצע ה־OECD.
פערים גדלים בין יהודים לערבים
חוקרי בנק ישראל שבחנו את ממצאי הסקר הצביעו על ירידה ניכרת של מיומנות הקריאה בקרב האוכלוסייה הערבית, שתועדה גם מסוף העשור הקודם במבחני PISA בקרב בני 15. החוקרים הצביעו על כך שבחברה הערבית נרשמה ירידה בולטת באוריינות הקריאה דווקא בקבוצת הגיל הצעירה של 44-16.
בעוד שבאוכלוסייה הערבית חלה ירידה ניכרת של 26 נקודות באוריינות קריאה, באוכלוסייה היהודית לא חל שינוי והציון שלה נותר דומה לממוצע ה-OECD. כתוצאה מכך, הפער לטובת היהודים התרחב מ־39 נקודות במחזור הראשון ל־60 נקודות במחזור הנוכחי.
- 70% מהאוכלוסייה הערבית ממוקמים ברמה הנמוכה באוריינות קריאה - גידול ניכר לעומת 46% בסקר הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד.
- באוריינות מתמטית לא חל שינוי באף אחת משתי קבוצות האוכלוסייה לעומת הסקר הראשון. הציון הממוצע של היהודים (256) נותר גבוה משמעותית מזה של הערבים (215).
- גם בפתרון בעיות אדפטיבי הציון הממוצע בקרב הערבים (206) נמוך במידה ניכרת מהציון בקרב היהודים (247).
- חוקרי בנק ישראל ציינו כי "באוכלוסייה הערבית, שלא כמו ביתר האוכלוסיות, שחיקת המיומנויות לאורך זמן בולטת גם בשנתונים הצעירים ביותר. זאת אולי עקב ייצוגם הגבוה יחסית במשלחי יד מוטי כישורים נמוכים, שבהם שחיקת המיומנויות גבוהה יחסית".
הידרדרות בהישגי החברה החרדית
- הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). בסקר הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות.
- בהשוואה בין גברים לנשים באוכלוסייה החרדית באוריינות קריאה, ניכר יתרון של 12 נקודות לנשים. בסקר הראשון לא היה פער ביניהם.
- הציון באוריינות מתמטית באוכלוסייה החרדית (246) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (258). בסקר הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות.
- הפער לטובת יהודים הלא חרדים באוריינות המתמטית קיים רק בקרב גברים והיה משמעותי (21 נקודות). בקרב נשים אין הבדל בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות.
- בפתרון בעיות אדפטיבי, המגמה דומה לזו שבשתי המיומנויות האחרות: יתרון לטובת יהודים לא חרדים, במיוחד בקרב גברים.
חוקרי בנק ישראל ציינו כי אף שהציונים של היהודים שאינם חרדים דומים לממוצע ה-OECD תהיה זו טעות להסיק מכך שמצב המיומנויות שלהם מספק: "בפרט משום שגם במדינות ה-OECD ישנן קבוצות אוכלוסייה נבדלות (כגון מהגרים, קבוצות מיעוטים ותושבי אזורי פריפריה) שהוצאתן מחישוב הממוצע הייתה, ככל הנראה, מעלה אותו".
הידרדרות גם בקרב השכבות המשכילות
כמו בשאר המדינות, גם בישראל רמת המיומנות קשורה לרמת ההשכלה. בשלושת התחומים שנמדדו נמצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה למיומנויות: בקרב בעלי השכלה פחות מתיכונית שיעור המתקשים היה גבוה יותר מאשר בקרב בעלי השכלה תיכונית. שיעור המתקשים היה הנמוך ביותר בקרב בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה - אך עדיין גבוה מהשיעור המקביל בממוצע מדינות ה־OECD.
אלא שהציונים ירדו באופן מובהק בחלק מרמות ההשכלה לעומת המחזור הקודם של הסקר. ירידה מובהקת באוריינות קריאה נמצאה אצל בעלי השכלה על-תיכונית שאינה אקדמית ובעלי תואר ראשון. ירידה מובהקת בציון האוריינות המתמטית נמצאה בקרב בעלי תואר אקדמי, ובמיוחד בעלי תארים שני ושלישי. ירידה גדולה עוד יותר נמצאה בקרב בעלי תעודות בגרות עיונית.
בבנק ישראל ציינו כי הסקר מצביע על התאמה בין כישורי האוכלוסייה לפריון העבודה ולרמת החיים במדינה. חוקרי בנק ישראל הסיקו מכך ש"נתוני הסקר מספקים לקובעי המדיניות תובנות לגבי רמת ההון האנושי בישראל ביחס למדינות אחרות, התפתחותו לאורך זמן והפוטנציאל לשיפורו. מדובר במידע חשוב ביותר, שכן העלאת רמתו של ההון האנושי היא אחד האמצעים המרכזיים לשיפור פריון העבודה ורמת החיים".