שורת גורמים כלכליים ופוליטיים דחפו בשבועות האחרונים את האירו, המטבע של 20 חברות הגוש האירופי המשותף, לשפל מול הדולר שכמותו לא נרשם כבר יותר משנתיים. מלחמות הסחר שכבר נראות באופק, לפי הודעותיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, עוד לפני שנכנס למשרד הסגלגל, מצבן העגום של הכלכלות המובילות בגוש כמו צרפת וגרמניה, וגם פערי ריביות צפויים בשל מדיניות מוניטרית שונה - שלחו את האירו לרמה של 1.03 דולר בסוף השבוע שעבר. "האם האירו בדרך לשוויון מול הדולר?", תהו כלי תקשורת הכלכליים ביבשת, והאם הדבר יקרה כבר בשבועות הקרובים?
עוד ב-N12 כלכלה:
• מכת ינואר: בחודש הבא הכל מתייקר והנטו שלכם עלול לצנוח
• ברגע האחרון: זה גובה המס שיוטל על רכב חשמלי ב-2025
• מצטרף להייטק: הג'וב החדש של הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי
טראמפ נבחר והשווקים מגיבים
הסיבה העיקרית לתנודות החדות בשער המטבע האירופי היא, לפי אנליסטים, בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב בתחילת נובמבר. מאז שהתבררו תוצאות הבחירות החד-משמעיות ועד לסוף השבוע האחרון, איבד האירו יותר מ-5% מערכו מול המטבע האמריקאי. הכלכלן רובין ברוקס ממכון "ברוקינגס", הציג ברשת X גרף המראה כי הצניחה בערך האירו מול הדולר בשבועיים הראשונים של נובמבר הקבילה כמעט במדויק למהלך מול הדולר בפעם הקודמת שבה נבחר טראמפ לנשיאות, בנובמבר 2017.
אבל אז היה טראמפ בבחינת תעלומה לשווקים ומצבה של אירופה היה איתן יותר. עכשיו, שווקי המט"ח מגיבים בחדות רבה יותר להצהרות טראמפ, על סמך ניסיון העבר. כאשר הודיע כי ימנה את סקוט בסנט, דמות מתונה-יחסית לתפקיד שר האוצר, התחזק האירו מול הדולר מיידית. כאשר פחות מיממה לאחר מכן הוכיח הנשיא האמריקאי הנבחר כי הוא מתכוון להשתמש בתעריפים כבנשק למטרות פוליטיות (ואיים במכסים על קנדה, מקסיקו וסין), המטבע האירופי איבד מערכו בתוך שעות.
מאחורי ההשפעה של טראמפ על המטבע האירופי ניצבים שני גורמים מרכזיים, ניתח המגזין הגרמני "דר אקציונר" השבוע: האחד הוא חשש ממכסי מגן שטראמפ יטיל על סחורה ושירותים אירופיים, צעד שפחות או יותר הבטיח לבצע במהלך הקמפיין. צעד כזה גם יפגע בכלכלה האירופית וגם עשוי לחייב את הבנק המרכזי האירופי בפרנקפורט להוריד ריבית בחדות כדי להימנע ממשבר כלכלי גדול יותר.
הגורם השני נובע מכך שהצעדים השונים שטראמפ כבר מבטיח "יחממו" את הכלכלה האמריקאית ויאיימו על רמות המחירים עד כדי כך שה"פד" ייאלץ להשאיר ריביות גבוהות בשוק במטרה למנוע גל אינפלציה נוסף. במלים אחרות, שהדולר ימשיך ליהנות מהביקוש המוגבר אליו כתוצאה מהריביות הגבוהות, בניגוד לגוש האירו שנמצא כבר בעיצומו של תהליך הפחתת ריביות, ואולי אף יצטרך לזרז אותו.
אל הדינמיקה הזו הצטרף בימים האחרונים מסר נוסף מצד טראמפ שחיזק את המטבע האמריקאי. בפוסט שפירסם ברשת החברתית שלו תקף הנשיא הנבחר בחריפות יעד חדש - מדינות ה-BRICS. מדובר בברית של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה, שנועדה להציב "משקל נגד" למדיניות האמריקאיות ולדומיננטיות של וושינגטון בענייני כלכלה עולמית, כפי שהם באים לביטוי ב-7G ובפורומים אחרים.
"התפיסה לפיה המדינות הללו מנסות להתרחק מהדולר בעוד אנחנו רק צופים מהצד נגמרה", כתב. טראמפ דורש מהן התחייבות שלא יגבשו מטבע חלופי לסחר גלובלי במקום הדולר, או יתמכו במטבע אחר, "או שהן יקבלו תעריפים נוספים של 100%", איים. "הן יכולות לומר שלום למכירות בכלכלה הנפלאה של ארה"ב", אמר. בכך, תומך טראמפ - לפחות מבחינה הצהרתית עד כה - בדולר בתוך המטבע המניע את הסחר העולמי ומשמש כרזרבה גלובלית, מה שמגביר את הביקושים למטבע ומעלה את ערכו.
גרמניה וצרפת גוררות את אירופה
אבל יש גם גורמים פנים-אירופיים שדוחפים את האירו למטה, לפי שלל הדיווחים המגיעים מהכלכלות הגדולות ביבשת. במיוחד בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר בגוש ומי שנחשבה למנוע שלו, מצב כלכלי קשה ביחד עם חוסר יציבות פוליטית מביאים לתחזיות עגומות. עם קריסת הביקושים באסיה למכוניות תוצרת גרמניה, העובדה כי תעשייה כבדה מעתיקה את פעילותה למדינות אחרות והצריכה הגרמנית המדשדשת, התחזית היא שהכלכלה הגרמנית תתכווץ השנה ב-0.1%.
חברות ענק כמו "פולקסווגן" הודיעו על סגירת מפעלים וכעת מתנהל קרב אם ייאלצו גם לפטר רבבות עובדים, או שיסכימו לקיצוץ שכר של 10% בקרב 120 אלף עובדים. מדד מנהלי הרכש האירופי שב לפני כשבועיים להראות על התכווצות צפויה, במקום צמיחה, וגרמניה "גוררת" למטה את הנתונים האירופיים בשל כובד משקלה.
גם בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה, שבה המצב הכלכלי היה מעט טוב יותר בשנתיים האחרונות, חוסר יציבות פוליטי וכלכלי חוברים כדי להרע את התחזית ולהעיב על המטבע. אחרי שהפסיד דה-פקטו בבחירות המוקדמות, ייתכן כי הממשלה שמינה הנשיא עמנואל מקרון תודח בקרוב בהצבעת אי-אמון. נראה כי היא תיאלץ להעביר תקציב באמצעות צו-נשיאותי, ללא רוב בפרלמנט.
צרפת רק מעמיקה את החוב הלאומי שלה, וכבר הגיעה לרמות של יותר מ-110%, כשהריבית על האג"ח הממשלתי שלה השתוותה בשבוע שעבר לראשונה לזו של יוון. מי שציפה כי היא או איטליה - שבה הצמיחה בשנים האחרונות היתה מבוססת בעיקר על בועת נדל"ן וסובסידיות ממשלתיות ולא כתוצאה משינויי עומק - יהוו נקודות אור לכלכלה האירופית, מתאכזב בימים אלו. בכל גוש האירו צפויה צמיחה של 0.8% בלבד ב-2024.
וישנם גורמים נוספים המחלישים את האירו. למשל העובדה כי מדינות אירופה חייבות להוציא כעת עשרות מיליארדי אירו נוספים מדי שנה על התחמשות אחרי שנים של הזנחה, מול האיום ממזרח. או האיום של ארה"ב להותיר אותן לגורלן אם לא ימלאו אחרי הבקשות שמגיעות מוושינגטון.
בנוסף, בימים האחרונים התווסף חשש ישן-חדש לרשימת הדאגות האירופיות: מחירי האנרגיה. אלו הגיעו לקראת חורף לרמות-שיא, כשהם מאיימים להגדיל את הוצאות הממשלות ביבשת על אנרגיה ולמחוק את עודפי הסחר, כפי שהיה בחורף הראשון אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה. "בכל מקרה", כתב ברוקס, "האירו עדיין חזק הרבה יותר מדי לכלכלה החולה של אירופה".