ירדן ארדיטי, לוחמת שמשרתת כבר 311 ימים במילואים, מתוכם חודשים ארוכים שירתה באופן רציף, גילתה השבוע שהיא חייבת לביטוח לאומי כמעט 50 אלף שקלים. והיא ממש לא היחידה - חיילי מילואים רבים שיש בבעלותם עסקים קיבלו השבוע הודעות מביטוח לאומי על חוב שנוצר להם כתוצאה מהכנסות נמוכות יותר מהצפי שעליו דיווחו. גם המוסד לביטוח לאומי עצמו וגם במשרד האוצר מכירים את הבעיה שלפיה שירות המילואים פגע ביכולת שלהם להפעיל את העסק, אך בינתיים אין פיתרון והכסף נלקח מהם. "זה מתסכל ולא הגיוני, קרעתי את עצמי בשביל המדינה", סיפרה ירדן.
נסביר: על פי חוק הביטוח הלאומי, גובה התגמול שמקבלים המילואימניקים העצמאיים ניתן בהתאם להכנסותיהם. בזמן המילואים, שהפכו ממושכים בגלל המלחמה, ההכנסות יורדות ונוצר פער בין הסכום שהם מקבלים מביטוח לאומי לבין ההכנסה בפועל שהופך למעשה לחוב - שמגיע לעיתים לאלפי ולעשרות אלפי שקלים. מי שגובה בפועל את הכסף זה ביטוח לאומי אך מי שאחראים למדיניות ובכוחם לשנות את החוק כדי להתאימו למצב של מלחמה ממושכת הם הממשלה ומשרד האוצר.
את הבשורה על החוב העצום קיבלה ירדן בהודעה קרה למכשיר הטלפון שלה אחרי למעלה משנה שהיא במילואים. ביטוח לאומי הודיעו לה שהיא חייבת כ-50 אלף שקלים ובשל כך ניכו לה סכום של שתי משכורות מהחשבון באופן אוטומטי.
ירדן, עצמאית שהתגייסה למילואים ליחידה קרבית כבר באוקטובר, לא עבדה ולא גבתה כסף מהלקוחות שלה וגם לא פיטרה את עובדיה. לאורך כל השנה קיבלה ירדן "משכורת" שמתאימה לשלושת החודשים שעבדה לפני המלחמה. הכול היה טוב, עד שהחליטו לאחר חישוב שנתי שנעשה בביטוח לאומי ובמשרד האוצר, לשנות את חודשי החישוב לשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, בהם לא עבדו חיילי המילואים ולכן ההכנסות שלהם עמדו על אפס.
בשל כך, חיילים רבים לא עמדו בצפי ההכנסות והמשכורות ששולמו להם במהלך כל השנה היו גבוהות מידי וכעת הם נדרשים להחזיר כסף בחזרה. "זה מצב הזוי", תיארה ירדן את תחושותיה בעקבות קבלת החוב, "כבר פניתי לביטוח לאומי והם אמרו שהאוצר עובד על להקפיא את החובות עד שישנו את החוק, אבל לי כבר הורידו שתי משכורות. למה אני צריכה להיכנס לחובות בגלל זה?".
"אני לא מבינה איך זה הגיוני לקחת כסף בצורה אוטומטית מאנשים. יש הורים עם מעונות לילדים ואנשים עם חובות או עובדים, מה הם אמורים לעשות?", היא הוסיפה, "אני לוחמת במילואים, את כל החודשים הראשונים של המלחמה עשיתי במילואים, לא יצאתי הביתה ולא היה לי זמן לעבוד. אז ברור שיהיו לי אפס הכנסות. שיטת החישוב שלהם לא נכונה. הם צריכים להחזיר אותה למה שהיה בהתחלה".
חוק גמול המילואים לא שונה במהלך המלחמה. כזכור, גמול המילואים התקבל בשגרה בתום תקופת המילואים. הביטוח הלאומי יחד עם החשב הכללי ומשרד הביטחון ביקשו לשלם חודש בחודשו ולא בתום תקופת המילואים בתחילת המלחמה, כשהיה ברור שחיילי המילואים ישרתו זמן רב ולא יוכלו לחכות עד תום התקופה כמו בימי שגרה.
התשלום לעצמאיים ניתן בהתבסס על המקדמות שהעצמאי עצמו דיווח לביטוח הלאומי והם שילמו חודש בחודשו על פי הדיווח הזה. כשהגיעה השומה ממס ההכנסה נוצר פער בין מה ששולם לבין ההכנסה בפועל שירדה בעקבות המילואים.
בביטוח הלאומי ניסו להתריע עוד מפברואר בפני משרד האוצר כי יוותרו חובות ויש להתאים את החקיקה למציאות הקיימת והמלחמתית. באוצר סירבו וטענו שיש למילואימניקים העצמאים מענה ומענקים מקרן הסיוע במשרד הביטחון ומרשות המיסים במקרים של ירידה בהכנסה וכך החוב מתקזז עם המענקים שיקבלו.
בפועל, חיילי המילואים לא הצליחו בזמן לחימה לתזז בין המשרדים ואלו שכן, הסיוע לא היה אחיד, אם בכלל. בביטוח הלאומי כתבו טיוטה להצעת חוק שרק בימים האחרונים האוצר הסכים להעביר אותה בהקדם.
ירדן לא חזרה לסבב מילואים נוסף כי היא הבינה שעליה להציל את העסק שלה, "אני כרגע מקבלת פחות מהמינימום שמשרד האוצר קבע לתשלום למילואימניקים. איך זה הגיוני?", היא תהתה, "המפקדים שלי מאוד רוצים שאחזור אבל אני לא יכולה גם כי העסק לא עבד מלא זמן וגם עכשיו עם החוב הזה שנוצר לי זה לא הגיוני לתת מעצמך ועוד להיות חייב".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בהתאם לסימולציות של צה"ל, משרד האוצר התרשם בעבר שלא תיווצר בעיה ושהמילואימניקים לא יפגעו. בעקבות פניות שהתקבלו ובדיקה מחודשת, גורמי המקצוע עמלים בימים האחרונים לקדם פתרון מהיר בשיתוף עם הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון.
"החקיקה המוצעת עתידה לפתור רק חלק מהבעיה. המענה המלא למקרים המוזכרים בכתבה הוא מיצוי הזכויות המוקנות למשרתים ובהן גם פנייה לקרן הסיוע של משרד הביטחון. משרד האוצר דחף וממשיך לדחוף את נושא התמיכה במשרתי המילואים וכן פתרונות שיקלו על המשרתים למיצוי זכויותיהם".