אחד מתוך שלושה ישראלים מדווח על הרעה במצב הכלכלי לאחר יותר משנה של מלחמה, והתחזיות לעתיד מדאיגות עוד יותר - כך עולה מדוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת לשנת 2024 שמתפרסם הבוקר (שני). בלתת מתריעים מפני קריסת החוסן החברתי בעקבות העלאת יוקר המחייה, שלפי ראשי הארגון מעמיק בצורה אנושה את הפערים החברתיים-כלכליים ואת העוני בישראל.
עוד ב-N12 כלכלה:
• תל אביב מרככת את מהפכת החניה: הגזירות שיבוטלו
• גזרות 2025: מה יקרה למשכורת שלנו ב-1 בינואר
• האוצר נגד מירי רגב: התקציב שלה הולך למקום לא נכון
לפי הדוח, בישראל 2024 חמישית מהמשפחות חיות בעוני ויותר משליש מהילדים הם עניים. במספרים מוחלטים מדובר בכ-680 אלף משפחות, 2.7 מיליון נפשות ויותר מ-1.2 מיליון ילדים עניים. הדוח מציין כי ב-80% ממשקי הבית הנתמכים בסיוע בגיל העבודה יש לפחות מפרנס אחד. לפי לתת, הנתונים ממחישים מציאות עגומה שבה כמעט מיליון ישראלים מתקשים לשלם חשבונות בסיסיים. (לקריאת הדוח המלא לחצו על הקישור כאן)
בלתת גיבשו אומדן של עלויות המחיה המינימליות בישראל שמאפשר לפי הארגון "לבחון בצורה מורכבת יותר את האוכלוסייה הנמצאת על סף העוני או מעבר לו". מחקר עלות המחיה בוצע על ידי קבוצת Social Finance Israel (SFI). לפי החישוב של SFI, עלות המחיה המינימלית בישראל ב-2024 עלתה משמעותית בהשוואה לשנה הקודמת: עלות המחיה המינימלית החודשית לנפש ב-2024 עמדה על 5,355 שקל, ולמשק בית המונה שני מבוגרים ושני ילדים על 13,617 שקל - נתונים המשקפים גידול של 6.5% ו-7% בהתאמה לעומת 2024.
במונחים כספיים מדובר בהוצאה נוספת של עוד 4,000 שקל לנפש בשנה ושל כ-10,500 שקל בשנה למשק בית ב-2024 לעומת 2023. לפי לתת, מרבית משקי הבית נתמכי הסיוע רחוקים מרף עלות המחיה המינימלית. בנוסף, מציינים בארגון שהמצב הקשה צפוי להעמיק בעקבות עליות המחירים החדות במוצרי היסוד.
לדברי מייסד ומנכ"ל SFI ירון נוידרפר "העלייה החדה ביוקר המחיה, לצד הגזרות הכלכליות הצפויות, מכרסמת משמעותית בכוח הקנייה של הציבור הישראלי ופוגעת במיוחד באוכלוסיות המוחלשות. הנתונים מראים שעלויות המחיה המינימליות הנדרשות למשק בית ממוצע הפכו לנטל כלכלי משמעות".
הממצאים העיקריים בדוח העוני האלטרנטיבי:
- מצבם הכלכלי של 65% מנתמכי הסיוע ושל 32% מהציבור הרחב הורע בשנה החולפת.
- כמעט מיליון ישראלים מתקשים לשלם חשבונות בסיסיים (9.4%) ואחד מתוך חמישה (21%) נכנס למינוס בבנק.
- ילדי משפחות נתמכי סיוע נפגעו באופן משמעותי מהמלחמה: 45% בהישגים הלימודיים ו-47% במצבם הנפשי.
- 80% מהנתמכים העידו שהאוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם מספיק כסף לקנות יותר.
- 62% נתמכי סיוע צמצמו ארוחות או דילגו עליהן בשל מחסור כספי.
- 53% מהקשישים הנתמכים מצויים בעוני חמור.
- יותר משליש (35%) מהקשישים הנתמכים סובלים מאי ביטחון תזונתי חמור.
- 85% מנתמכי הסיוע נמצאים במצב של מחסור אנרגטי.
- 69% מהנתמכים מעידים שמצבם הנפשי לא טוב.
- 71% מהנתמכים ויתרו על רכישת תרופות וטיפולים רפואיים חיוניים.
- ההוצאה החודשית של משקי בית נתמכים גבוהה פי 1.7 מההכנסה הממוצעת שלהם.
- 94% מעמותות המזון לא קיבלו סיוע ממשלתי עבור צרכים שעלו עקב המלחמה.
- 71% מעמותות הסיוע דיווחו על ירידה בתרומות בשנה האחרונה.
השפעת המלחמה על החרפת העוני
לפי לתת, המלחמה החריפה עוד יותר את יוקר המחיה בישראל שהיה גבוה כבר קודם לכן. לפי דוח הארגון "ההשלכות של המצב הכלכלי המורכב פוגעות באופן לא שוויוני באוכלוסייה. משקי בית מעוטי משאבים, הקורסים ממילא תחת הנטל הכלכלי, הם הראשונים להיפגע מהתנודות הכלכליות". הדוח מציין כי עליית יוקר המחיה – עלייה במחירי המזון ומוצרי הצריכה ובגובה החזרי משכנתה ושכר דירה – היא הגורם המשמעותי ביותר להרעה במצבם הכלכלי של נתמכי הסיוע.
הדוח מוסיף כי ילדי משפחות הנתמכים נפגעו באופן משמעותי יותר מהמלחמה: 45% מהם נפגעו בהישגים הלימודיים לעומת 14% בציבור הרחב. כחמישית מהנתמכים מדווחים כי לפחות אחד מילדיהם נשר מבית הספר (23%), או נאלץ לעבור ללמוד בפנימייה בשל המצוקה הכלכלית (19%).
במקביל, כמחצית (49%) מכלל הנתמכים מעידים כי מצבם הבריאותי החמיר או החמיר מאוד בהשוואה למצבם לפני המלחמה, בהשוואה ל-18% באוכלוסייה הכללית. 69% מנתמכי הסיוע חשים שמצבם הנפשי לא כל כך טוב או בכלל לא טוב - פי 2.5 יותר מאשר בציבור הרחב - ו-86% מהנתמכים שדיווחו כי נזקקו לסיוע נפשי נאלצו לוותר עליו.
לפי נתונים שמביאים לתת, 83% מהציבור מעריכים כי בעקבות המלחמה יגדל מספר העניים. 76.4% מהציבור סבורים שהממשלה אחראית על טיפול בעוני, אולם רק 8.4% חושבים כי היא מטפלת בבעיה.
"לממשלות ישראל לא אכפת מהעניים ודרך עוגת התקציב אפשר להבין מייד שסדר העדיפויות הלאומי אינו כולל צדק חלוקתי", מצוטט בדוח מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב. "במימון הגדול ביותר תזכה מערכת הביטחון גם בתקופות בהן אין עימות צבאי, אבל תמיד יהיו כספים קואליציוניים ושיקולים לא ענייניים והשקעה נמוכה בנושאים החברתיים.
"הממשלה לא רק שלא הקצתה מימון ייעודי עבור צרכים חיוניים דרך ארגוני הסיוע בזמן המלחמה, אלא אישרה תקציב אנטי חברתי הכולל גזרות קשות שיפגעו במעוטי היכולת. הנרטיב של משרד האוצר ש'כולם יישאו בקיצוץ' תואם למציאות בערך כמו ש'כולם נושאים בנטל'. המצב הנוכחי 'דופק' את המוחלשים והעובדים בצד אחד, ואת המשרתים בצד השני".