ההחלטה התקבלה בעקבות הערכת חברת דירוג האשראי כי המלחמה עם חיזבאללה עלולה להתארך ולהחריף, מה שמציב סיכונים ביטחוניים משמעותיים עבור ישראל. החברה צופה כי הלחימה בעזה וההסלמה בגבול הצפון עשויות להימשך לתוך שנת 2025, עם אפשרות למבצע קרקעי בלבנון.
כתוצאה מהמצב הביטחוני המתוח, S&P מעריכה כי ההתאוששות הכלכלית של ישראל תתעכב. החברה צופה צמיחה ריאלית של 0% בשנת 2024 ו-2.2% בשנת 2025, ירידה משמעותית מהתחזיות הקודמות של 0.5% ו-5.0% בהתאמה. הגירעון הפיסקלי צפוי להתרחב, כאשר ההוצאות הביטחוניות צפויות לגדול. על פי הערכות החברה, הגירעון יעמוד על 9% מהתוצר בשנת 2024, ויצטמצם ל-6% בשנת 2025.
למרות ההורדה בדירוג, S&P מציינת כי לישראל עדיין יש מספר נקודות חוזק משמעותיות. בין היתר, כלכלה גמישה ומגוונת, רמת הכנסה גבוהה לנפש, ומיקוד ביצוא שירותי היי-טק המאפשר עבודה מרחוק. מאזן התשלומים של ישראל נותר חזק, עם עודף בחשבון השוטף הצפוי לעמוד בממוצע על 3.3% מהתוצר עד שנת 2027.
יתרות מטבע החוץ של ישראל מהוות כרית ביטחון משמעותית, ועמדו בסוף אוגוסט 2024 על כ-217 מיליארד דולר, המהווים כ-42% מהתוצר.Sַ&P מעריכה כי יתרות אלו, המכסות פי 1.6 מהחוב החיצוני של כלל המשק, מעניקות לישראל מרחב תמרון במדיניותה הכלכלית למרות האתגרים הנוכחיים.
החברה מציינת כי הממשלה נותרה מחויבת לביצוע צעדי התכנסות פיסקליים במטרה לעצור את העלייה ביחס החוב לתוצר. עם זאת, החברה מזהירה כי הסלמה נוספת במצב הביטחוני, במיוחד אם תכלול עימות ישיר עם איראן, עלולה להוביל להורדת דירוג נוספת בעתיד, אם כי זה אינו תרחיש הבסיס הנוכחי של החברה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "החלטת חברת הדירוג S&P באה בתגובה להימשכות המלחמה, העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים והשפעתם על הנתונים הפיסקליים וביצועי המשק. חברת S&P מדגישה שהמשק הישראלי מאופיין בכלכלה מגוונת ובעל יכולת מוכחת להתאוששות ממשברים. בנוסף, מאזן התשלומים של ישראל נותר איתן והמדינה ממשיכה להחזיק בעודף משמעותי בחשבון השוטף לצד רזרבות מט"ח גבוהות, המהוות כרית ביטחון לכלכלה הישראלית. החברה מציינת לטובה את מחויבות הממשלה לנקוט בצעדי התכנסות פיסקליים לטובת עצירת העלייה ביחס החוב לתוצר".
עוד הוסיף: "במקביל לעמידה האיתנה אל מול אויבינו, עלינו לפעול להעניק ודאות מרבית למשק ולמשקיעים בארץ ובעולם, ולפעול בהקדם האפשרי לאישור תקציב המדינה לשנת 2025. תקציב שיוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב שיעודד השקעה במנועי צמיחה ותשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל".