העוני בישראל ממשיך להיות גבוה ושנת 2023 הציגה שיפור זעום במספרים, לפי דוח העוני שמפרסם (רביעי) הביטוח הלאומי. ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים, שמשקפים שיעורי עוני של 20.7%, 27.9% ו-12.8%, בהתאמה. כלומר 1 מכל 5 ישראלים, 1 מכל 4 ילדים ו-1 מכל 10 קשישים בישראל הם עניים.

לפי הדוח, היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות. בקרב נפשות וילדים, ישראל מדורגת שנייה בשיעור העניים לאחר קוסטה ריקה, ובקרב אזרחים ותיקים היא מדורגת מעל הממוצע, אך מתחת למדינות כשוויץ, יפן, אוסטרליה וארה"ב.

מדידת העוני בישראל נעשית בדומה לשיטה המקובלת במרבית מדינות המערב, שלפיה עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית: מצבה של כל משפחה נבחן ביחס לרמת החיים המאפיינת את החברה, על בסיס מדידה אובייקטיבית של גובה ההכנסות בכסף. קו העוני מוצב כחצי מחציון ההכנסה נטו לנפש - כלומר חצי מההכנסה ש-50% משתכרים מעליה ו-50% מתחתיה. בשנת 2023 עלה קו העוני בישראל ב-3.2% ונקבע על 3,324 שקל לחודש.

מענקי המלחמה צמצמו את העוני

מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה לפי ההכנסה נטו ירד בין 2022 ל-2023 בשיעור של 1.5%. ירידה חלה גם בחישוב האי-שוויון לפי ההכנסה הכלכלית, אך בשיעור מתון יותר של 0.7%. עם זאת, לפי הביטוח הלאומי, ב-2023 נרשם שיפור במצבה של האוכלוסייה הענייה: ירידה נרשמה בעומק העוני ובחומרתו, לאחר עליות בשנתיים הקודמות. הירידות בעומק העוני ובחומרתו נרשמו בכל קבוצות האוכלוסייה.

מדדים נוספים ומשלימים של העוני מצביעים גם הם על שיפור: בשנת 2023 ירד שיעור הנפשות החשות עניות ושיעור משקי הבית שלא הצליחו לממן את כל הוצאותיהם. כמו כן ירד שיעור המוותרים מסיבות כלכליות על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים ועל טיפולים רפואיים ותרופות מרשם.

בין 2022 ל-2023 שיעור העניים בישראל נותר כמעט ללא שינוי עם ירידה קלה – מ–20.8% ל-20.7%, ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסיות חלה ירידה בתחולת העוני או שהיא נותרה יציבה.

לולא התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה והמיסים הישירים, תחולת העוני (הנמדדת לפי הכנסה כלכלית) של נפשות הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ושל משפחות מ-33.9% ל-34.2%.

עוני בישראל (צילום: דור פזואלו, פלאש 90)
חלוקת מזון לנתמכים בתל אביב, השנה|צילום: דור פזואלו, פלאש 90

בשנת 2023 צמצמו תשלומי ההעברה והמיסים הישירים את תחולת העוני של נפשות ב-33.5% ושל משפחות ב-41.2%, צמצום הגבוה לעומת השנתיים הקודמות. לתשלומי ההעברה והמיסים הישירים חשיבות רבה לצמצום העוני, אך בהשוואה למדינות המפותחות תרומתם נמוכה מאוד.

הגידול בהשפעת תשלומי ההעברה על צמצום העוני נבע בעיקר מהגידול בקצבאות הנכות שעודכנו בכ-9.8% ב-1 בינואר 2023, מהמענקים (כמענק אכלוס, מענקי עידוד ותמרוץ ומענק מיוחד לבני 67 ויותר שהוצאו לחל"ת או פוטרו בתקופת המלחמה), מהוראת שעה להקלות באבטלה ומגידול קצבאות שונות (למשל תגמולים לנפגעי איבה) בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות הגיעה ל-36.2%, 22.5% ו-22.6%, בהתאמה. לעומת זאת במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.

תחולת העוני (מספר החיים מתחת לקו העוני) בקרב אזרחים ותיקים נמוכה מהממוצע. בשנת 2023 הייתה תחולת העוני 12.8%, שיעור זהה לשנה הקודמת. תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת מי שמתגוררים עם משפחה - 19.8% ו-8.4% בהתאמה.

עוני גבוה במיוחד בקרב חרדים וערבים

לפי דוח הביטוח הלאומי, תעסוקה מסייעת לחילוץ מעוני ולצמצום עומק העוני בקרב העניים. שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי הוא נמוך מהממוצע, וירד במעט מ-15.5% ב-2022 ל-15.3% ב-2023. עם זאת בקרב משפחות שבראשן עצמאי עלתה תחולת העוני בין שתי השנים, מ-13.3% ל-13.8% - עלייה חריגה בשל הירידה או היציבות שהייתה בכלל קבוצות האוכלוסייה.

דוח ביטוח לאומי מציין כי תעסוקה היא מהאמצעים העיקריים לחילוץ מעוני. קבוצת המשפחות שראשן בגיל העבודה העיקרי (64-25) ואינו עובד היא הקבוצה עם ממדי העוני הגבוהים ביותר. עם זאת, תעסוקה לא בהכרח מחלצת משפחות עניות מעוני, בייחוד לא כשרמת ההשתכרות נמוכה. עוני בקרב משפחות שראשן עובד הפך לתופעה שכיחה יותר ויותר – 22.2% בקרב משפחות עם מפרנס אחד, ו-8.6% במשפחות עם שני מפרנסים ויותר. זאת בין היתר בשל הגידול בשיעור התעסוקה עם השנים והגדרתו של העוני כיחסי.

בחינה של עומק העוני -– המודד את המרחק של הכנסת משפחה ענייה מקו העוני המתאים לה בהתאם לגודלה - מראה שבקרב גילי העבודה (18 עד גיל פרישה) שאינם עובדים העוני עמוק ביותר: 63.4% ב-2023 לעומת 39.5% בכלל האוכלוסייה. גם עומק העוני בקרב האוכלוסייה הצעירה (ראש המשפחה עד גיל 29), 47.2% ב-2023, גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לעומת זאת, העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר ומשפחות של הורים עצמאים ("יחידנים") עמוק פחות מכלל האוכלוסייה: 28.8% ו-36.3% בהתאמה. 

מבדיקה לפי מגזר עולה כי תחולת העוני גבוהה מאוד בקרב ערבים ובקרב חרדים. בשנת 2023 ירדה תחולת העוני בשתי האוכלוסיות לעומת 2022: בקרב משפחות ערביות מ-38.9% ל-38.4% בהתאמה, ובקרב משפחות חרדיות מ-33.9% ל-33.0% בהתאמה. שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים בכלל העניים הגיע ב-2023 ל-64.9% – 42.4% ערבים ו-22.5% חרדים – כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים לא-חרדים ב-2023 הייתה 14%.

"יש ירידה בעוני, אבל זה עדיין דוח שמבטא את המציאות הקשה של העניים במדינת ישראל", מסר שר העבודה והממונה על הביטוח הלאומי, יואב בן צור (ש"ס). "אנחנו לא מתחמקים מהדוח הזה, אנחנו לומדים אותו והוא יהיה מצפן לכל פעולה של הממשלה".