סדרת רפורמות היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" עברה לאחרונה בכנסת, אך מה לגבי מה שטוב לארה"ב? הרפורמה, שמכירה ברגולציה ובתקינה האירופית במגוון רחב של מוצרים, כולל מזון, תמרוקים ומוצרי חשמל כדי להקל על היבוא שלהם ארצה, מתעלמת מהתקינה האמריקנית, כך שמוצרים מארה"ב שלא מיוצאים לאירופה ימשיכו להיתקל באותן בעיות בדרכם ארצה.
עוד ב-N12 כלכלה:
• הנתונים חושפים: כמה מוכרי הדירות בת"א מוכנים לרדת במחיר
• לא בשמיים: זה מה שתשלמו על טיסה פרטית מלרנקה
• כאוס בטיסת ארקיע: "מחפשים 6 מתנדבים שירדו מהטיסה"
ארה"ב, שבשנים האחרונות שואפת לקדם את התעשיה שלה גם על חשבון מדינות אחרות, החליטה לפתוח בשיחות עם ישראל להכרה גם בתקינה האמריקנית לצורכי יבוא. משרד הכלכלה מאשר לגלובס שסוכם על השקת דיאלוג עם האמריקנים בנושא אימוץ התקינה האמריקנית, וכי "הרצון להגדיל את רכש הגומלין הדדי". עם זאת, הדיאלוג המדובר טרם החל.
המשמעות היא שמדובר בשלב ראשוני, ועוד לא ברור אילו קטגוריות מוצרים ייפתחו ליבוא על פי תקינה אמריקנית בלבד, מהן עמדות המשרדים הממשלתיים השונים על הנושא או מה יהיה לוח הזמנים לכך. מה שאומר שגם אם יהיה את כל הרצון הטוב להגדיל את רכש הגומלין, הסכמה על כך עלולה לקחת זמן רב. אם אכן תאומץ התקינה האמריקנית, הענף שיושפע מכך בצורה הדרמטית ביותר הוא צעצועים ומוצרי תינוקות.
"טוענים לכפיות טובה"
"האמריקנים מלכתחילה לא אהבו את זה שאנחנו לא סומכים על התקינה שלהם, ואפשר להבין אותם", אומר רז הילמן, סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר. גורם אחר מוסיף כי בשגרירות ארה"ב בישראל אף "דיברו על כפיות טובה, בעקבות התמיכה הבלתי מתפשרת שלהם מאז 7 באוקטובר, בטח בהשוואה לחלק ממדינות אירופה".
כל מה שארה"ב מייצאת לאירופה אמור להיות בהתאמה לתקינה האירופית, ולכן אמור להיות פשוט לייבא אותו לישראל, מסביר הילמן, אלא שיש מוצרים שמיועדים בעיקר לשוק המקומי האמריקני או ליצוא למדינות שאינן אירופה - "וכאן מתחילה הבעיה".
אחד הענפים המשמעותיים ביותר שיושפעו מכך הוא כאמור הצעצועים ומוצרי התינוקות והילדים. על פי הלמ"ס, ב־2023 יובאו מוצרים בשווי 1.8 מיליארד דולר תחת הקטגוריה "צעצועים, משחקים, צורכי ספורט, חלקיהם ואביזריהם". בעולם הצעצועים ומוצרי התינוקות התקינה האמריקנית והאירופית שונות, אך הילמן מדגיש כי "התקינה האמריקנית טובה, הם לא חאפרים. אבל למשרד הבריאות זה לא מספיק טוב, בעיקר בהקשר של נדידת כימיקלים. יש חומרים שמותרים בתקינה האמריקנית אבל אסורים באירופית, אז מוצרים אמריקנים שלא מיוצאים לאירופה עשויים שלא לעמוד בדרישות".
סכנה או חשש תיאורטי?
שוק הצעצועים האמריקני נחשב להרבה יותר גדול ממקבילו האירופי מבחינת נפח ומגוון המוצרים, אומר מוטי גרמיזה, יבואן מוצרי תינוקות וצעצועים וחבר בוועדת התקינה של מכון התקנים. "מצב הילודה באירופה רע והשוק נראה בהתאם. השוק היחיד שכן מתפתח זה השוק האמריקני, יש בו פתרונות מדהימים. ואם אתה לא עומד בתקן האירופי, אפילו אם זה מוצר כמעט זהה, אתה לא יכול לייבא אותו", הוא מספר.
גרמיזה מספר שהיה צריך להשקיע כ־50 אלף דולר במבחני ריסוק למוצר שהוא מייבא, למרות שהוא כבר עומד בתקן האמריקני. במוצרים אחרים, כמו מנשאי מעטפת לתינוקות, הוא נלחם והצליח להביא להכרה נקודתית בתקינה האמריקנית. "אחרת", הוא מזהיר, "תחום גדול ופופולרי היה נעלם לגמרי מהשוק הישראלי".
מהם בכלל ההבדלים בין התקינה האירופאית לאמריקנית?
גרמיזה: "התקן האירופי דורש 19 יסודות בדיקה לחומרי הגלם, בזמן שהאמריקני דורש רק 8. עם זאת, הוא מחמיר יותר בדברים אחרים. אבל בוועדת התקינה, נציג משרד הבריאות התנגד חד משמעית לאימוץ התקינה האמריקנית בגלל זה".
זה אומר שיש סכנה בפועל?
"לפני כמה שנים הגיעה לארץ משלחת של מכון התקנים האמריקני כדי לברר למה לא מאמצים את התקינה שלהם. שאלתי אותם לגבי הפערים מול התקינה האירופית, והם אמרו שאין שום תיעוד שהחומרים במחלוקת בין התקנים פגעו בילדים. אז למה לייקר מוצרים סתם בגלל חשש תיאורטי?", תוהה גרמיזה.
הילמן מוסיף שגם בכימיקלים לתעשייה וחומרי ניקוי, דרישות הסימון של החומרים המסוכנים הן לפי הרגולציה האירופית, מה שמייצר מגבלות על חלק מהמוצרים מארה"ב. "אתה מייבא חומר ניקוי מארה"ב עם אזהרות מסוימות עליו, ומתרגם אותן, אבל זה לא מספיק טוב בתקינה כאן וזה עלול למנוע את היבוא", אומר הילמן. "אלו תחומים שיהיה אפשר לייבא הרבה יותר בקלות ברגע שנכיר בתקינה האמריקנית".
פער זה מתעצם בשל העובדה שניתן לייבא כבר היום מוצרים מארה"ב ביבוא אישי. "אם ביבוא אישי ניתן לייבא את אותם מוצרים בדיוק, למה לא לאפשר לייבא מוצרים שעומדים בתקן רציני כמו האמריקני?" תוהה הילמן, וגרמיזה מוסיף שבמקרה כזה, אפילו לא צריך לשלם מע"מ (עד 75 דולר).
נלחמים על התעשייה
הכרה בתקינה האמריקנית אינה תקדים בישראל. למעשה, ישראל היא אחת המדינות הבודדות במערב שמכירות גם בתקינת הרכב האמריקנית לצד התקינה האירופית המחייבת לצורך יבוא רכב לישראל. ההחלטה להכיר בתקינת הרכב האמריקנית התקבלה בשנות ה־80 בעקבות לחץ של הממשל האמריקני דאז. גם בתחום בטיחות האש, הממשלה החליטה להפסיק עם התקינה הישראלית הייחודית, ולהסתנכרן עם התקינה האמריקנית של ארגון NFPA.
מאמץ זה של ארה"ב מגיע גם על רקע המדיניות התעשייתית החדשה, שהתחילה בימי הנשיא טראמפ אך המשיכה גם תחת ממשל ביידן. לדברי נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים, "הממשל האמריקני אימץ מדיניות של 'אסטרטגיה תעשייתית' במטרה להגדיל מחדש את התעשייה היצרנית האמריקנית, להגדיל את מספר מקומות העבודה בתעשייה ולייצר מקומות עבודה באזורים שנזנחו ולהפחית את התלות בייצור באסיה. זה מביא גם לרצון להרחיב את ההכרה בתקינה האמריקנית, כדי לאפשר לתעשיינים בארה"ב עוד אפשרויות יצוא". במצב כזה, ההכרה הישראלית דווקא ברגולציה האירופית ולא האמריקנית - מעוררת כעס בוושינגטון.
"הייתי פעיל מול שגרירות ארה"ב בישראל, כדי שינסו ללחוץ על הממשלה כאן", מספר גרמיזה. "במשרד המסחר האמריקני כמובן מאוד רוצים לקדם את ההכרה בתקינה האמריקנית, ולא רק בתחום מוצרי התינוקות. מה הסיבה שרכבים כן וזה לא?".
להערכת גרמיזה, הציבור בישראל ירוויח מאוד מאימוץ התקינה האמריקנית: "זה ייתן פתרונות זולים יותר למי שירצה, וזה החסך הכי גדול שיש כרגע לציבור הישראלי. באירופה יש ירידה בפיתוחים ובהשקעות במוצרים חדשים, לפחות בתחום שלי. אם ניפתח, הצרכן רק ירוויח".