עם שלל ההצעות של פקידי האוצר להגדיל את הכנסות המדינה במסגרת תקציב 2025 נמנית גם הצעה לצמצם את הפטור ממס הניתן לקרנות השתלמות - יוזמה שעולה כמעט תמיד בין שלל ההצעות שבאוצר מעלים לחלל האוויר כשמחפשים מקורות תקציביים. אלא שהפעם, על רקע המצוקה התקציבית הגדולה בשל הוצאות המלחמה הגדולות, ייתכן שמדובר במהלך רציני יותר. N12 עושה סדר ומסביר מהן בכלל קרנות ההשתלמות, מהו הפטור ממס שניתן להן ובמי ביטולו עשוי לפגוע.
מה זה בכלל קרן השתלמות?
קרן השתלמות היא קופת חיסכון שנועדה במקור לשמש עובדים למימון השתלמויות, אולם עם השנים עברה לשמש בעיקר כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני. הקרן היא כיום אפיק החיסכון היחיד שאינו לטווח ארוך שעדיין פטור ממס. הסכומים והרווחים שנצברו בקרן פטורים ממס הכנסה כל עוד לא עלו על תקרות הפקדה וצבירה שנקבעו בפקודת המס. לאחר שש שנים של צבירת הכספים בקרן ניתן לפדות אותם לכל מטרה בלי לשלם עליהם מס.
מי זכאי לקרן השתלמות?
מעסיקים אינם מחוייבים לפי חוק להקים ולהפריש כספים לקרן השתלמות עבור עובדיהם, אך בחלק ממגזרי המשק קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שבכל זאת מחייבים מעסיקים לעשות זאת. כך, עובדים של קבלני שירותים בתחומי הניקיון והתחזוקה ועובדי חברות שמירה ואבטחה זכאים לקרן השתלמות גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. כמו כן, עובדי בניין ושיפוצים זכאים להפרשות לקרן השתלמות לאחר שהגיעו לוותק של שלוש שנות עבודה בענף. הפטור ממס על חיסכון בקרן השתלמות הפך אותה למוצר פופולרי בקרב שכירים, שרבים מהם דורשים לקבל אותה ממעסיקיהם.
מה הפטור ממס שרוצים לשנות?
כיום עובדים פטורים מתשלום מס על הפקדות המעסיק לקרן ההשתלמות שלהם ועל כלל הרווחים שנצברו בה בהתקיים התנאים הבאים:
- הפרשות המעביד לא עולות על 7.5% מהשכר הקובע של העובד ועד לתקרת שכר שנתית של 188,544 שקל בשנה, שהוא שכר חודשי ממוצע של 15,712 שקל בחודש.
- הפרשות העובד לא עולות על 2.5% מהשכר הקובע ולא יותר מ-14,140 שקל בשנה.
- העובד מושך את הכספים מהקרן לאחר שלוש שנות ותק בקרן למטרת לימודים או השתלמות או בהגעה לגיל פרישה; או לאחר שש שנים מתחילת ההפקדות ולכל מטרה.
עם זאת, למרות שבתום שש השנים ניתן לפדות את הכספים ללא תשלום מס, עובדים רבים מעדיפים להמשיך ולהפקיד כספים לקרנות ההשתלמות שלהם כדי שיוכלו ליהנות בעתיד מהפטור ממס על כלל ההפקדות והרווחים שהצטברו בהן. לפי נתוני משרד האוצר, הטבת המס לקרנות ההשתלמות הייתה השלישית בגודלה מבין ההטבות שניתנו ב-2023 והסתכמה בעלות שנתית של 7.4 מיליארד שקל.
מה השינוי שמקדם האוצר?
יורם לביאנט, יו"ר הועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח, מסביר כי הצעת האוצר כפי שהיא מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים ל-2025 מבקשת לצמצם את הטבת המס, כך שתחול רק על הכספים שנצברו בקרן בשש השנים שבהן היא היתה "נעולה". כלומר, במקום שהחוסכים יוכלו לפדות את הכספים בלי תשלום מס לאחר שש שנים מתחילת ההפקדות או בתקופה מאוחרת יותר - הם יוכלו להנות מהפטור ממס רק על הכספים שנצברו באותן שש שנים ראשונות.
הרווחים שייצטברו בקרן לאחר תקופה זו כבר לא יזכו בפטור ממס והוצאתם מהקרן תהיה כרוכה בתשלום מס בשיעור 25%. לפי הצעת האוצר, השינוי יחול ב-1 בינואר 2025 ויהיה תקף לריבית והרווחים שייצטברו בקרן מחלוף שש שנות הנעילה והפיכת הקרן לנזילה. השינוי לא יחול על רווחים וכספים שהצטברו בקרן עד ל-1 בינואר 2025. עם זאת, ההצעה לא מבקשת לבטל את הפטור ממס על ההפקדות שמבצעים העובד והמעסיק לקרן.
לפי ההערכות, ביטול הפטור יניב למדינה הכנסות נוספות ממיסים בגובה 1.4 מיליארד שקל בשנה.
מה אומרים בהסתדרות?
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד התייחס אתמול ליוזמות האוצר בכנס השנתי של איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים: "ראיתי ביומיים האחרונים כותרות בכל העיתונים, [ש]האוצר הוציא מהמגירה את כל התוכניות שלו, לפגוע בציבור בעובדים וכדומה. עוד פעם הוציאו את הפגיעה בפנסיה ובקרנות ההשתלמות, עוד פעם שכר מינימום, עוד פעם הטלת מיסים על האדם העובד".
בר-דוד חזר על עמדתו לפיה "יש קודם לצמצם משרדים ממשלתיים, להוריד תקציבים קואליציוניים ולנהל את הכסף כמו שצריך ולא בהפקרות. אם אני אראה שמנהלים פה את הכסף כמו שצריך ומתנהלים באחריות, אני אהיה שותף. ואם לא - כל החקיקה הזאת לא תעבור".
מה הביקורת על ביטול הפטור?
לטענת לביאנט, ביטול הפטור ממס על הכספים שנצברים בקרנות ההשתלמות יביא לחיסול אפיק חיסכון זה. "המדינה לא סתם נותנת מתנות, התכלית של הטבת המס היא לעודד אנשים לחסוך לטווח ארוך", הוא אומר. "ככל שאדם מתנהל ביותר אחריות ויש לו חסכונות הוא מהווה פחות נטל על המדינה. אנשים משתמשים בקרנות ההשתלמות כעתודות כלכליות עתידיות, למשל כדי לצלוח את המעבר לפנסיה בצורה יותר חלקה או כעתודה ליום סגריר ומענה לצרות כמו סיעוד או בעיות בריאות".
להערכת לביאנט, ביטול הפטור יגרום לחוסכים להפסיק לשמור את החסכונות בקרנות ההשתלמות וידרבן אותם להוציא את הכספים על צריכה בהווה. וזאת על חשבון היציבות הכלכלית של הציבור בכללותו. לטענתו, ההשלכות של השיח סביב ביטול הטבות המס על קרנות ההשתלמות בעייתי לכשעצמו: "ברגע שהציבור קורא שהאוצר רוצה לגעת לו בפנסיה או בקרנות השתלמות, הוא מאבד אמון בחיסכון הפנסיוני שלו ונגרם נזק אסטרטגי אדיר וארוך טווח".
מה לעשות עם הכסף בקרן?
מאחר ותוכנית האוצר - שגם כך הסיכויים שתאושר אינם גבוהים - רלוונטית רק לרווחים שיצטברו בקרנות ההשתלמות החל מ-1 בינואר 2025, הכספים שכבר צבורים בהן לא יושפעו. מכאן, בשוק ההון מעריכים כי בשלב זה עדיף לחוסכים להימנע מצעדים פזיזים.