בדיוק לפני שנה פרסמה חברת נת"ע מכרז המוערך במיליארדי שקלים להפעלת הקווים הירוק והסגול בגוש דן, אשר צפויים להתחיל לפעול בסוף העשור הנוכחי. סביב המכרז, שנדרש בו שיתוף פעולה של חברות ישראליות עם חברות בינלאומיות, נרשמה התעניינות רבה של מפעילות תחבורה ציבורית בארץ ובעולם.
עוד בנושא ב-N12:
• אחרי הקו האדום: הקווים שבדרך ותוכנית המטרו
• הסיבה שתחנות הרכבת הקלה בירושלים נשארו סגורות
• חשש: רשות המטרו מתפרקת, חצי מהעובדים עזבו
• בקידום: 13 אלף דירות חדשות בגוש דן סמוך למטרו
המכרז נחשב לחריג, שכן בדרך כלל במכרזי PPP בשיתוף המגזר הפרטי נהוג לקשור את ההקמה, התחזוקה וההפעלה יחד. ואולם, בהליך להקמת הקווים הירוק והסגול ההפעלה הופרדה מהאחזקה ומההקמה, באופן שמוסיף עלויות נרחבות וקשיי אינטגרציה, וכן פתח לתביעות שונות וגלגול אחריות בין המפעיל ובין המקים והמתחזק.
בכל אופן, הליך הגשת ההצעות למכרז אמור היה להסתיים בתחילת השנה, אלא שבעקבות המלחמה בנת"ע דחו מפעם לפעם את המועד להגשת ההצעות - האחרון שנקבע הוא לסוף החודש הנוכחי, בדיוק שנה לאחר פרסום המכרז. ואולם, לגלובס נודע כי חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל, עד כדי כך שבמשרדי הממשלה החלו לשקול את ביטולו - בייחוד לנוכח סירובה של נת"ע לאפשר דחיות משמעותיות נוספות.
בנוסף, לחלק מהחברות שמתעניינות במכרז יש יתרון מובנה משום שהן גם הבונות והמתחזקות של הקו. כך בקו הסגול זכתה קבוצת החברות שפיר הנדסה הישראלית וכאף הספרדית, ואילו בקו הירוק זכתה קבוצת החברות המורכבת מאלקטרה ודן הישראליות ואלסטום הצרפתית. במכרז ההפעלה מתעניינות שפיר וכאף וכן אלקטרה ואלסטום, ובנפרד להן חברת דן.
היתרון היחסי
לשפיר וכאף ניסיון בהפעלה ברכבת הקלה בירושלים, אלקטרה רשמה זכייה ראשונה בהפעלת רכבות קלות באמצעות אלקטרה־אפיקים בקו "נופית" (חיפה - נצרת), ודן רשמה זכייה בקו הכחול בבירה. לחברות אלו יתרון מובנה משום שהן גם המקימות והמתחזקות של הקו, כך שאם יזכו במכרז תחסך להן השקעה באינטגרציה ובתביעות שיש בין המפעיל והמתחזק של הקו.
לכן, במסמכי המכרז החברות האלו צריכות להתחייב על היעדר תביעות מול נת"ע - כדי לצנן את היתרון היחסי שלהן, אך בעקבות לחצים שהפעילו החברות, התנאי הזה צפוי, כך לפי גורמים בענף, לעבור "ריכוך" מסוים.
לצד היתרונות היחסיים של חברות אלו והניסיון המר של מתעניינות שונות לגייס שותפים בינלאומיים בתקופה הנוכחית, התחרות עשויה להיפגע במכרז שהוא קריטי לחברות גם מבחינה עסקית וגם מבחינה אסטרטגית. זאת משום שעיקר ההשקעה בפרויקטי תחבורה הוא בשלב ההקמה, ועיקר הרווחים מגיעים משלב התחזוקה וההפעלה, ולכן המכרז יכול להיות משתלם באופן יחסי לפרויקטי תשתית למי שיזכה בו.
בנוסף, כל השחקניות הישראליות שואפות לצבור כמה שיותר ניסיון בהפעלת רכבות קלות לקראת הקמת פרויקט המטרו אדיר המימדים וההשקעה - והתחרות במגוון המכרזים שיפורסמו תחתיו.
בתוך כך, רשות התחרות קיבלה את עמדת נת"ע בחודש מרץ האחרון, לפיה אין לפסול הגשת הצעות מטעם חברות שכבר זכו בהפעלת רכבות קלות בעבר. יחד עם זאת קבעה הרשות כי מפעילת תחבורה ציבורית שתזכה תצטרך לוותר על הפעלת קווי אוטובוס המתחרים בתוואי הרכבת הקלה.
תוכנית הגיבוי
במידה והמכרז אכן יבוטל, התוכנית היא להפעיל את הקווים באמצעות זכייניות ההקמה (שפיר וכאף בקו הסגול, אלקטרה דן ואלסטום בקו הירוק, כאמור) למשך כמה שנים, אז יפורסם מכרז הפעלה חדש. במשרדי הממשלה סבורים שמלכתחילה הפיצול בין התחזוקה וההקמה ובין ההפעלה הייתה טעות מעיקרה, משום שיש היגיון רב בהתנהלות מול פחות שחקנים בהקמת פרויקטי תשתית ובחיסכון בתביעות וחלופת האשמות בין הקבלנים השונים - כפי שהוכיחו העבודות על הקו האדום בגוש דן שבו מרכיבי הפרויקט פוצלו לקבלנים שונים.
יחד עם זאת, בשני צמתים מרכזיים נת"ע ומשרדי הממשלה בחרו בפיצול, עם פרסום מכרז ההקמה והתחזוקה ופעם נוספת עם פרסום מכרז ההפעלה. כעת, נראה שלאחר הוצאה כספית משמעותית בניהול המכרזים מצד המדינה ומצד חברות בשוק הפרטי, המכרז עשוי להתבטל.
מכרז ההפעלה שנמצא כעת על הפרק כולל את הפעלת הקווים למשך עשור. הקו הירוק של הרכבת הקלה ימתח לאורך 39 ק"מ, כשמתוכם ארבעה ק"מ מתחת לקרקע, והוא יעבור בין ראשון לציון, חולון ותל אביב ועד להרצליה. הקו אמור להיפתח בסוף שנת 2028 אך בנת"ע כבר רומזים על דחיות נוספות בפתיחתו בעקבות המלחמה, אף שעיכובים בהקמה נרשמו גם לפניה.
הקו הסגול של הרכבת הקלה יהיה כולו קו עילי ממרכז תל אביב ועד לרמת גן וערי בקעת אונו. אורכו 27 ק"מ והוא צפוי להיפתח בסוף שנת 2027. בשני הקווים צפויים על פי נת"ע לנסוע כ־200 אלף נוסעים מדי יום.
מנת"ע נמסר בתגובה: "מכרז ההפעלה להפעלת קווי הרק"ל הינו מכרז גדול ומשמעותי בכל קנה מידה. נת"ע מנועה בשלב זה מלהתייחס להליך המכרזי ופרטיו".