בואו לא נתעכב על קטנות. האם הפלא זה עובד עכשיו או יעבוד בעוד שנה? במודל הזה או אחר? בעיני זה לא חשוב. חשוב הכיוון שאליו ההיסטוריה הולכת. הנה בינה מלאכותית מלמדת כמורה פרטית:
גם השבוע התפוצץ מחדשות. החשובות פחות הן ההשקות המדהימות של OpenAI וגוגל.
משתמשי ChatGPT קיבלו מודל חדש בשם GPT-4o, כבר עכשיו הוא חכם ומהיר יותר. אבל מעבר לפינה מחכות היכולות שהודגמו כאן: רואה, מבינה, שומעת, מדברת - הכל בזמן אמת ובאיכויות אנושיות. היא נשמעת כל כך אנושית, שהיכולת שלנו לזהות שזו בינה שמדברת איתנו עכשיו, ירדה כמעט לאפס.
מעכשיו זה הדימיון שלכם שצריך לעבוד. כמה שימושים חדשים יוולדו ביכולות הטכניות הללו? אילו עסקים איבדו את הביזנס השבוע? מה יהיו ההשלכות? ואילו סכנות חדשות נולדו?
אני מדמיין מצלמה מעל דוכן מיצים בדיזנגוף, שמסתכלת על הלקוח הבא בתור, מזהה בזמן אמת את הבעת פניו, מידת הצמא והחום שלו, כמה ילדים סביבו, מנתחת את מצבו הכלכלי לפי זיהוי מותגי הבגדים, השעון המשקפיים, ומתאימה לו את המחיר הגבוה ביותר שהוא מוכן לשלם בזמן אמת. OpenAI מעדיפה שנחשוב על איך היא יכולה לעזור לעיוורים, ככה:
שזה מצוין, אבל אני מכיר עסק ישראלי שעושה את זה היום - חברת אורקם. איך הם עומדים להתמודד עם התחרות החדשה? אורקם היא אחת מאלפי חברות שמגלות מדי שבוע שענקית AI בדיוק דורכת לה על המשבצת. צריך להגיד - חלק מהיכולות האלה הן עדיין רק הצגה. מתי יושקו לציבור הרחב? מי יודע. אבל OpenAI מצליחה לשמור על איזו עמימות ואגדתיות סביבה, שתורמת להילה וגם לשווי החברה.
יום למחרת, השיקה גוגל ערימת יכולות חדשה משלה. בניגוד ל-OpenAI, אין לה הילה גדולה כל כך סביב AI, אבל יש לה המון מידע פרטי של כולנו - יומן, מייל, תמונות. ובזה היא מתמקדת. הבינה המלאכותית של גוגל תוכל להפוך חיפוש פשוט שלנו לעבודה מסכמת שנסמכת על הרבה מידע שגוגל תאסוף ותסכם עבורנו. גוגל תעשה בשבילנו גוגל. היא תוכל לייצר עבורנו לקטי תמונות וסרטונים בהזמנה. "צרי לי אלבום שמראה את ההתקדמות של הבת שלי בשחייה", הדגים מנכ"ל גוגל מעל הבמה. היא תוכל לקחת את החומר שאתם צריכים ללמוד למבחן או לעבודה, ולהפוך אותו לפודקאסט. ממש שיחה בין שני "אנשים", שתאפשר לכם ללמוד את החומר תוך האזנה ובקלות.
הרשימה עוד נמשכת ונמשכת. אבל דבר אחד ברור לנו: כל הרסנים הותרו. התחרות פרועה ובכל הכוח, בכמה מישורים: בין המעצמות כמו ארה"ב וסין. בין גוגל, OpenAI וחברות אחרות. בין סטארט-אפים קטנים. ובין עובדים לבין עצמם.
כולם מנסים לפתח כמה שיותר בינה מלאכותית, לכמה שיותר שימושים, כמה שיותר חזק וכמה שיותר מהר. זו בעצם דילמת אסיר מול העיניים שלנו: כולם יודעים שזה מסוכן, אבל אין ברירה, כי תחרות. כמעט אף אחד לא עוצר לשאול שאלות ולהציב גבולות. כמו למשל: מה אסור לעשות עם מצלמה חכמה כל כך באזור ציבורי?
האם סוכנת קולית שדומה כל כך לבן-אדם חייבת להתריע למאזיניה שהיא בינה מלאכותית? ולמה OpenAI מציעה את המודל החדש שלה בחינם? מאיפה היא תרוויח כסף? האם היא הופכת לגוגל ולמטא, שאוספות עלינו מידע פרטי ובעצם מוכרות למפרסמים את היכולת להשפיע על הבחירות שלנו? האם אנחנו מוכנים שחברה עם כוח כזה תשתמש במודל עסקי כזה ותמכור את היכולת להשפיע עלינו?
עובדת עליו
בסוף ההרצאה היא ניגשה אלי וביקשה כמה דקות בצד בשקט. "אני עובדת פה במחלקת *****, ואני חושבת שאנחנו יכולים להתייעל עם כלי AI. על מה היית ממליץ"?
אחרי כמה שאלות התברר שזה טיפה מסובך, הבאתי חברת ייעוץ ויחד הרמנו פרויקט. כשהעובדת כבר הצטרפה גם לפגישה עם הבוס הבנתי מה בעצם קרה פה: היא דופקת מהלך התקפי על העמיתים שלה לצוות.
היא קראה את המפה, והבינה נכון: AI הולכת להפוך את התחום שבו היא עובדת. לקחת 90% מהעבודה. כשהיא מקדמת את התהליך הזה ומביאה אותנו את הטכנולוגיה, היא מאיצה את התהליך הזה, ובעצם מקדמת את העזיבה של העמיתים שלה, אבל באותה נשימה מוודאת שהיא תישאר שם אחרונה. כי היא ממתגת את עצמה כעובדת שמבינה ומקדמת בינה מלאכותית. אני לא יודע עד כמה היא מודעת לזה. אבל זו המציאות.
שליש מהעובדים הביתה
השבוע התקיים דיון בוועדת הבינה המלאכותית בכנסת. על פי מחקרים - כ-47% ממשרות השכירים בארה"ב ו-33% בישראל נמצאות בסכנת החלפה. "ישנה גישה האומרת כי הטכנולוגיה תמשיך לשמש כלי עזר לצד העובדים", אמרה יו"ר הועדה ח"כ אורית פרקש הכהן, "אך ייתכן תרחיש קיצוני יותר לפיו האוכלוסייה העובדת תצטמצם משמעותית, עד למצב של 'אבטלה טכנולוגית'. הממשלה אינה יכולה להישאר אדישה ועליה לפעול במבט ארוך טווח להכנת המשק והחברה למציאות החדשה".
ח"כ הכהן צודקת כמובן. נראה שהיא היחידה שהתעוררה בבית הנבחרים. אנחנו מצדנו כבר מצלצלים בפעמונים כל הכוח הרבה מדי זמן. לפני יותר משנה כתבתי נאום דמיוני לראש הממשלה ולחברי ממשלתו.
אני חושש שהממשלה לא מתעניינת בזה. כלכלה, תעסוקה, קידמה - זה לא הטיקט הנכון בימים אלה. וכשאין מי שייקח אחריות, כמו שהבנו בחודשים האחרונים, האחריות נופלת עלינו, האזרחים.
בכמה מילים קצרות ויבשות, ללא עיצובים ובלי דרמות, קובע בנק ישראל (המחקר להורדה): "ההתפתחות המהירה של ה-AI צפויה להשפיע על שוק העבודה: על התעסוקה, השכר, פריון ואי השיוויון הכלכלי. נדרשים צעדי מדיניות להיערכות המשק לשינויים הצפיים בשוק עבודה על מנת לשמור על התחרותיות הגבוהה של ישראל ולתמוך בעובדים". כמה יבש ככה דרמטי.
בעמוד הבא מופיע גרף, שבגדול מחלק את המשרות בישראל לשליש-שליש-שליש. שליש אחד מהמשרות לא יושפע בכלל מבינה מלאכותית (למשל: רקדנים, גננים, נהגי משאיות). השליש השני ייהנה מאפקט ההשלמה: העובדים שילמדו להשתמש בכלי בינה מלאכותית, יוכל להיות הרבה יותר יעיל, כמו עורכי דין ואנשי עסקים. מי שלא - עלול להיות לא רלוונטי. השליש השלישי הם מקצועות שבהם אין השלמה. יש החלפה. הבינה המלאכותית עלולה להוציא משוק התעסוקה 34% מהעובדים במשק הישראלי, כי תוכל להחליף אותם לחלוטין. כל מקצועות הטלפנים ורבים מנותני השירות, למשל.
בעמוד הבא מתברר המשק הישראלי מוכן לשינויים הללו באופן בינוני מאוד: בתשתיות טכנולוגיות אנחנו מקום 17 מתוך 35 שנבדקו, כך גם ברגולציה. בהון אנושי ומדיניות שוק העבודה אנחנו במקום השמיני הלא רע בחדשנות מקום ראשון. זה לא אומר שהעתיד לטובתנו, כי בעמוד הבא מתברר שרמת הכישורים הדיגיטליים של צעירי ישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD. הנתונים האלה הובאו ממחקר של קרן המטבע הבינלאומית. המשמעות שלהם חדה: הצעירים צריכים חינוך באיכות אחרת. אבל גם המבוגרים צריכים הגברה של המיומנויות, אפילו בדחיפות רבה מזו של הצעירים. או שנשחרר כבר מהחלום על עבודה, ונתחיל לחלום על מה עושים בלעדיה.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן