המלחמה הנוכחית הולכת לעלות למדינת ישראל הרבה מאד כסף, על כך כל הגורמים מסכימים, גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וגם הפקידים המקצועיים במשרדו. על השאלה איך צריך לממן את זה יש פחות הסכמה.
לפי מסמך שהפיץ סמוטריץ' בחמישי האחרון, בכוונתו לממן את ההוצאות האזרחיות של המלחמה ב-13.4 מיליארד שקל עד סוף 2023, שרובם יגיעו מהגדלת התקציב - כלומר העמקת החוב של המדינה. אגף התקציבים באוצר, שאמון לפי חוק על בניית התקציב, מעדיף שהמדינה תצמצם ככל האפשר את החוב שהיא לוקחת על עצמה ותקצץ כמה שיותר בהוצאות שנתפסות כלא הכרחיות ולא מעודדות צמיחה, קרי בכספים הקואליציוניים.
• מה באמת יש מאחורי "הסדר התקציבי החדש" של שר האוצר
• לפיד וסמוטריץ' ראש בראש: "פוליטיקה עלובה בזמן המלחמה"
• הערים שנפגעו הכי קשה כלכלית בגלל המלחמה
• משרדי הממשלה המיותרים שאפשר לסגור - מה עושים שם?
• "סמוטריץ' והאוצר הפקירו את העצמאים והחלשים"
במסמך שהפיץ סמוטריץ' הוא התגאה בכך שהורה על קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים. בפועל, הקיצוץ קטן בהרבה. פקידי האוצר טענו שאפשר להסיט 7.9 מיליארד מהכספים הקואליציוניים שהוקצו ל-2023-2024 וטרם נוצלו. סמוטריץ' סרב להתייחס לכספים הקואליציוניים שסומנו עבור 2024, והתמקד ב-2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שעדיין לא מומשו עבור 2023, ומהם הסכים להסיט 1.6 מיליארד שקל בלבד.
בחשבון יצירתי חישבו השר ויועציו 1.6 מתוך 2.5, עיגלו קצת מעלה והגיעו למספר הקסם 70%. על הכספים השמורים למימוש הסכמים קואליציוניים ב-2024 הוא מבקש לדבר בעת בניית התקציב ל-2024. אלא שמבט מהיר בלוח השנה מגלה כי אנחנו כבר באמצע נובמבר ושנת 2024 ממש מעבר לפינה. לא מפתיע שבאגף תקציבים מבקשים להתחיל כבר לדבר על הכספים של 2024.
"עקרונית יש תקציב נפרד לכל שנה ואין סיבה לערבב ביניהם, אבל זו טעות. תקציב נפרד לכל שנה זה עניין חשבונאי ולא עניין כלכלי", אומר עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסית ווריק (באנגליה) ומגיש הפודקאסט עושים חשבון.
כדי להסביר את הדברים מואב ממשיל את ההוצאה החריגה שהמדינה צריכה לבצע בגלל המלחמה - למשק בית שנדרש להוצאה חריגה, כמו תיקון גדול למכונית. "זה כמו שההורים יגידו נפלה עלינו מכה כלכלית קשה אז בואו נראה מאיפה מקצצים החודש. הרי חייבים לעשות קיצוץ גם בחודש הבא, ולעשות תוכנית איך מממנים את ההלוואה שלקחנו כדי לתקן את הרכב ולהחזיר אותה על פני חמש השנים הקרובות", הוא אומר.
"צריך לעשות תוכנית ארוכת טווח. אי אפשר להגיד 'עזבו את העתיד', זה לא הגיוני כלכלית", מחדד מואב. "זה הגיוני פוליטית, כי סמוטריץ' רוצה שכל הכספים שנובעים מההסכמים הקואליציוניים ייכנסו לבסיס התקציב" - דבר שיקשה על הממשלות הבאות להפסיק לממן אותם. המקרה של תוספות השכר למורים בחינוך החרדי הוא דוגמה לכך: ברגע שתוספות השכר כבר החלו להיות משולמות, הרבה יותר בעייתי להוריד לאנשים בשכר.
למעשה, מסביר מואב, סמוטריץ' לא נאבק רק על הכספים הקואליציוניים ב-2024 אלא על יצירת תקדים שיכניס את המטרות שהכספים האלו מממנים גם לתקציבים של השנים הבאות. "כשמעלים את קצבאות האברכים - גמרנו. זה חלק מבסיס התקציב", הוא אומר.
כמה תיקח המלחמה מהכיס של כל אזרח
יש שתי דרכים מרכזיות לממן הוצאה גדולה וחריגה כמו תיקון גדול למכונית: ליטול הלוואה שתספק כסף למימון ההוצאה - או לחתוך דרסטית בהוצאות. לרוב, צריך למצוא סוג מסוים של שילוב. אותו דבר במימון הוצאות המלחמה.
גם באגף תקציבים באוצר יודעים שאי אפשר לממן את העלות העצומה של המלחמה רק בקיצוץ הכספים הקואליציוניים, אבל רוצים לעשות ככל האפשר כדי לצמצם את החוב שהמדינה תיקח על עצמה. גם כי תשלום החוב הזה הוא יקר ונושא בריבית, וגם כי באגף רוצים שהמדינה תשדר רצינות לחברות דירוג האשראי הבינלאומיות ותצמצם את הסיכון שהן יורידו את דירוג האשראי של ישראל - מה שיהפוך את נטילת החובות הבאים ליקרה עוד יותר.
"כשראש הממשלה נתניהו אומר הנחיתי את השר להכניס יד לכיס, הציבור צריך להבין שהכיס הזה הוא לא הכיס של הממשלה אלא הכיס שלו", מזכיר פרופ' מואב. "לממשלה אין מקור כספי אחר שאינו כספי הציבור. את הגירעון - שהוא הפער בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות - המדינה משלמת באמצעות לקיחת הלוואות, ומי שמחזיר את ההלוואות האלו זה הציבור. אין ארוחות חינם".
מאז פרוץ המלחמה הרבה שר האוצר סמוטריץ' להצהיר כי אינו חושש מהגדלת הגירעון. גם באגף תקציבים יודעים שאין מנוס מהגדלת הגירעון, אבל רוצים לוודא שההגדלה הזו תהיה קטנה ככל הניתן. "על כל שקל שהממשלה לוקחת כחוב מוציאה נצטרך להחזיר בעתיד הרבה יותר", מזכיר מואב. "החזר החוב הוא לא מיידי אלא פרוס על פני עשרות שנים ונושא ריבית דריבית, וזה מצטבר לסכומים מאד גבוהים".
הערכה ראשונית שפרסם בשבוע שעבר אגף התקציבים באוצר אמדה את עלות המלחמה ב-200 מיליארד שקל. "זה נשמע מספר כל כך גבוה שקשה להתחבר אליו, אבל זה בעצם כמו 20 אלף שקל לנפש בישראל", ממחיש מואב. "אם אתה חלק ממשק בית עם 4 נפשות, אז תחשוב שמשק הבית שלך מאבד 80 אלף שקל. זה יבוא לביטוי בכך שעל פני שנים תשלם יותר מסים, וזה עוד לפני העלויות העודפות והריבית".
כשעלות המלחמה כולה נאמדת ב-200 מיליארד דולר, אפשר לחשוב ש-5-10 מיליארד דולר בכספים קואליציוניים זה כסף קטן, אבל מואב טוען שזו טעות: "נניח שאתה משק בית ישראלי ממוצע שבקושי גומר את החודש. פתאום נופלת עליך מכה קשה ואתה חייב לתקן את הרכב, וזו הוצאה של 5,000 שקל. ואז אומרים לך שהלך גם הקרבורטור וזו הוצאה של עוד 300 שקל. אתה תגיד זה קטן עלי? הפוך. ככל שלוקחים ממך יותר אז המצוקה גדלה ואתה נדרש לוותר על יותר דברים חשובים - העוד 300 שקל זה החוג לילד או אוכל. דווקא כשמקצצים לך הרבה אז כל כסף נוסף הוא קריטי".
"סמוטריץ' רוצה ליהנות מכל העולמות"
"יש מגבלה לעומק החוב שאליו אפשר להכניס את הכלכלה. אם חלילה המצב המשברי של המלחמה יימשך המשק ייכנס למיתון כלכלי עמוק", ממשיך מואב. "אנחנו לא יודעים אם זה יקרה אבל זה עלול לקרות, וממשלה אחראית צריכה לקחת את זה בחשבון. לכן צריך לנהוג היום באחריות ובמקצועיות ולשים את השיקולים הפוליטיים בצד. אבל סמוטריץ' לא עושה את זה.
"אם סמוטריץ מבין שאנחנו במצב חירום אז למה יש עדיין משרד מורשת מיותר עם תקציב של 150 מיליון שקל? או שורה של משרדים מיותרים אחרים?", שואל מואב, ומבקר גם את הדבקות של שר האוצר בהסכמים הקואליציוניים ובהגדלת הקצבאות לאברכים.
"לקחת הלוואות זה קל פוליטית, כי את מחיר משלמים בעתיד, אבל זה חסר אחריות", אמר לנו גורם בכיר באוצר לשעבר עמו שוחחנו. לדבריו, מסמך טיוטת התקציב שהציג סמוטריץ' הוא ניסיון לברוח מהצורך לשנות את סדר העדיפויות לטובת גלגול המחיר לעתיד.
"סמוטריץ' רוצה להגדיל את הגירעון ב-2024 ולהנות מכל העולמות: גם להשאיר את הכספים שמשמנים את הממשלה ואת הקואליציה, וגם להגדיל את ההוצאות בעזרת הלוואות. ובעתיד מישהו אחר יצטרך לשלם", אומר הגורם הבכיר. המישהו הזה הוא הציבור הישראלי.
"זיהו את החולשה אצל שר האוצר"
ההתנגשות בין שר האוצר לפקידי משרדו ייצרה שורה של כותרות בשבועות האחרונים, ששיאן ככל הנראה באמירה של סמוטריץ' לפיה חוות הדעת של היועץ המשפטי במשרדו "מעניינת לי את קצה הפופיק".
סמוטריץ' וחברים אחרים בממשלה הנוכחית הרבו לדבר בעבר על חשיבות המשילות אל מול מה שהם מכנים שלטון הפקידים. "זה לא שכשאתה מתמנה לשר משתילים לך ידע של 50 כלכלנים כמו הכנסת כרטיס למחשב", אומר על כך הגורם הבכיר באוצר לשעבר, "אין פה משילות, יש פה ניסיון להכפיף את הכלכלה לפוליטיקה".
"הדרג הפוליטי הוא שמחליט, אבל להתעלם מהדרג המקצועי זה שגוי עניינית", אומר מואב. "היו שרי אוצר שנהגו בבריונות ובגסות כלפי הדרג המקצועי אבל מעולם לא אמרו אנחנו מוחקים אותם לגמרי".
כדוגמה להחלטות שנויות במחלוקת של סמוטריץ' מביא מואב את יוזמתו להרחיב את מתווה הפיצויים ל-40 ק"מ מגבולות רצועת עזה ולבנון, בניגוד לעמדת הפקידות המקצועית: "פתאום הכניסו לשם את באר שבע, וזה מוסיף עלות אדירה. האדם המצוי יכול לתהות אם לא מגיע להם, אבל האם לראשון לציון למשל לא מגיע יותר? האם לבאר שבע מגיע להיכלל במתווה הפיצוי רק כי יש בה יותר מצביעי 'ימין על מלא'? זו החלטה פוליטית.
"הבעיה היא שיש לנו שר אוצר שמאד חלש פוליטית. ברגע שמזהים את זה כולם מזנבים בו. כל אחד מטבע הדברים רוצה לקחת כמה שיותר פיצויים. החרדים רוצים לעצמם יותר, המתנחלים רוצים יותר, המפונים - כל אחד רוצה. זה העניין עם תקציב, השמיכה קצרה והצרכים מרובים".
למרות הביקורת המרובה על סמוטריץ', בסופו של יום מואב מפנה את עיקר הביקורת למי שמינה אותו: "זה ברור שמי שיצר את הוואקום הזה זה ראש הממשלה, שממדר את עצמו לחלוטין מענייני הכלכלה והתקציב. האיש שבעבר התגאה שהוא מר כלכלה פשוט לא קיים. אין ראש ממשלה, לפחות לא לענייני הכלכלה".