העסקים בישראל ממתינים בכיליון עיניים לראות מה יהיה מתווה הפיצוי שיציג האוצר עבור השפעות הלחימה. בדיון בוועדת כספים היום (שני) הבטיח השר בצלאל סמוטריץ' שהמתווה יוצג בתוך כ-48 שעות וכי הוא "יהיה מאוד דומה למעגל האחרון בקורונה, על בסיס השוואת מחזורים, שיתן מענה על הוצאות קבועות, לשכר עובדים".
במסיבת עיתונאים שקיימו בכירי האוצר אתמול עדכן ראש אגף התקציבים יוגב גורדס כי במשרד מגבשים "מענק המשכיות עסקית" שנועד לסייע לעסקים הממוקמים מעבר לטווח 7 הק"מ מרצועת עזה. לפי האוצר, המענק ישקף הוצאות קבועות לשם המשכיות עסקית ויוענק לעסקים שייפגעו "באופן משמעותי". ההגדרה "באופן משמעותי" לא ברורה בשלב, ובעלי העסקים יידרשו להמשיך להמתין להבהרות, שאולי יינתנו עם הצגת מתווה הפיצוי שמבטיח סמוטריץ'.
עסקים הממוקמים בתוך טווח 7 הק"מ מהרצועה כבר זוכים למענה תקציבי המוגדר בחוק עבור לנזקים ישירים ועקיפים. טווח זה כולל את יישובי עוטף עזה וכן את העיר שדרות. נזקים עקיפים הם כאלו הנגרמים מפגיעה ישירה בבתי העסק בעוד שנזקים עקיפים הם אלו שנגרמים מאובדן הכנסות פוטנציאליות או תשלום שכר לעובדים שאינם מגיעים לעבודה.
ככל שהלחימה תימשך צפויות לעלות דרישות פיצוי נוספות מצד בעלי עסקים, שכן הנזק הולך ונערם. ראש רשות המסים שי אהרונוביץ' אמר אתמול כי בשלב זה מתבצעת עבודה על פרטי המענק מתוך כוונה שהוא יינתן בכל הארץ - מהלך שלדבריו לא ננקט בסבבי לחימה קודמים.
סמוטריץ' מדבר על מתווה פיצוי הדומה לזה שהוחל במהלך משבר הקורונה - דרישה שעולה בקנה אחד עם בקשות שהשמיעו נציגי העצמאים והעסקים הקטנים - אך התנאים הכלכליים הנוכחיים שונים. "הכלים מאד דומים בחלקם לקורונה אבל המצב הוא לא קורונה", אמר אתמול ראש אגף תקציבים. "המשבר הוא ישראלי, הריביות בעולם יותר גבוהות וכלכלת מלחמה היא דבר מורכב. לכן, יש פה מתח בין תגובה מהירה ורחבה [לצורכי המשק] ובין הצורך לחשוב קדימה ולנהוג באחריות".
סוגיה מהותית נוספת שעלתה בדרישות של בעלי העסקים היא שאלת החל"ת: הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום תוך שהמדינה נושאת על כתפיה את הוצאות השכר. בישיבת ועדת כספים אמר היום סמוטריץ' כי הוא מתנגד למתווה שכזה.
העברת הכספים הקואליציוניים תיבלם?
סמוטריץ' יישר אתמול קו עם דרישות הדרג המקצועי במשרד האוצר, שאנשיו דרשו להפסיק להעביר כספים קואליציוניים אלא להתמקד רק בכספים המיועדים ללחימה. דרישות הפקידים הגיעו על רקע בקשות שהעבירו בשבוע שעבר חלק מהשרים - במהלך המלחמה - לקבלת תקציבים למשרדיהם, חלקם כספים שהובטחו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
"נבקש מכולכם להקפיא תקציבים אשר הוקצו לכם וטרם חויבו לפעילויות חדשות שאינן דחופות בעת הזו", כתבו אתמול בכירי האוצר במכתב למנכ"לי משרדי הממשלה. "במקביל לכך, בכוונתנו להקפיא הקצאת תקציבים שטרם הוקצו ומומשו בשנת 2023 ו-2024 ואינם קשורים לתמיכה בלחימה, באוכלוסייה האזרחית שנפגעה או במתן שירותים חיוניים של המשק. מובן כי כלל האמור לעיל נכון הן לתקציבים קואליציוניים והן לתקציבים אחרים". על המכתב חתומים במשותף מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג.
בחלק השאלות והתשובות של מסיבת העיתונאים התייחס סמוטריץ' להקפאת העברה של כספים קואליציוניים: "אמרתי בצורה חד משמעית, כרגע כלל תקציבי המדינה שהם לא בבסיס התקציב השוטף של משכורות או שקשורים לניהול הלחימה - נעצרים. הניסיונות להיאחז בכספים קואליציוניים מופרכים".
עם זאת, השר סירב להשיב לשאלה ישירה האם פירוש הדבר הקפאה של העברות כספים קואליציוניים למטרות חרדיות: "לא נוריד כספים רק כי הם נקראים קואליציונים מהמשרד ביטחון לאומי או בריאות. מה שלא נדרש לייצר רציפות תפקודית ותמיכה במעשי הלחימה, ייעצר", אמר סמוטריץ'.
סמוטריץ' מסית את האש לכיוון הבנקים
בהמשך להסטת התקציבים המאושרים אמר אתמול ראש אגף תקציבים כי תקציב 2024 יידרש להשתנות באופן דרמטי כתוצאה מהוצאות המלחמה. מדובר בדבר מובן מאליו ובכל זאת בשבוע שעבר נראה היה כי לאנשי האוצר נדרש זמן מה כדי להבין כי ישראל מתמודדת עם מערכה בעלת השלכות תקציביות מהותיות יותר מסבבי הלחימה הקודמים.
שר האוצר ניצל את הדיון בוועדת הכספים היום כמו את מסיבת העיתונאים אמש כדי לשלוח חצים כלפי הבנקים וקרא להם להתגייס לסיוע לציבור. "הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים, והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה, ואני לא רוצה להגיד מה אם לא. אם זה לא יעבוד בטוב, זה יעבוד בחקיקה", התבטא היום סמוטריץ'.
הבנקים הגדולים סיימו את המחצית הראשונה של 2023 ברווחים נאים: לאומי הודיע על רווח נקי של 2.4 מיליארד שקל, הפועלים 1.9 מיליארד, מזרחי-טפחות 1.4 מיליארד ודיסקונט 1.2 מיליארד שקל.
בשבוע החולף הודיעו חלק מהבנקים על הקמת קרנות ייעודיות עבור נפגעי חרבות ברזל, תוך מיקוד ביישובי הדרום. בנק הפועלים הודיע על הקמת קרן סיוע בסך 100 מיליון שקל שקל המיועדת לשיקום ישובי עוטף עזה ותושביהם. קבוצת דיסקונט מסרה על הקמת קרן בשם "קרן אור" בגובה 50 מיליון שקל, שתוקדש לסיוע לילדים ובני נוער שנפגעו בקו העימות במהלך המלחמה.
במקביל הבנקים החלו בשבוע שעבר להעניק הקלות בתשלומי המשכנתאות, לקראת פרסום מתווה שפרסם בנק ישראל אתמול. לפי עיקרי המתווה (שאת פרטיו המלאים אפשר למצוא כאן), תשלומי משכנתאות והלוואות יידחו בשלושה חודשים. תושבי עוטף עזה ומי שפונו מבתיהם וכן מגויסי המילואים יוכלו לדחות תשלומים בלי לשאת בריביות. יתר הציבור יוכל לדחות את התשלומים בריביות שלא יעלו על אלו הנקובות בחוזי ההלוואה.