בימים אלה עסוקים במשרד האוצר בוויכוחים בין השר בצלאל סמוטריץ' לבין הדרג המקצועי, בשאלות היכן ניתן לקצץ בתקציב החדש ל־2024 והאם להעלות מסים כדי לשלם את המחיר הכלכלי של מלחמת חרבות ברזל. המאבק הזה הסלים לכדי קמפיין ממומן של מפלגת הציונות הדתית, בראשות סמוטריץ', נגד פקידי האוצר ה"מנותקים". אולם, ייתכן שהריבים הללו מיותרים, כיוון שהתקציב החדש בכלל לא יעבור. כך לפחות מציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לפי מספר גורמים שונים במשרד האוצר.
לעקוף את המשוכה המשפטית
זוהי לא תהיה הפעם הראשונה שממשלת נתניהו, בשיתוף יועצו הוותיק שמחון, נמנעת מאישור תקציב מדינה תחת משבר כלכלי. הפעם האחרונה הייתה בתקופת הקורונה, כאשר ישראל כ"ץ הפך כנראה לשר האוצר הראשון בתולדות המדינה שלא העביר תקציב, בעיקר מסיבות פוליטיות של נתניהו. כחלופה, הממשלה העבירה יותר מ־100 מיליארד שקל ב"קופסאות" חוץ־תקציביות וניפחה את הגירעון. באוצר חוששים שתרחיש דומה עומד בפתח.
• באוצר חוזים: התוספת האדירה שתדרוש המלחמה ב-2024
• במקום לקצץ במשרדים המיותרים - הממשלה הוסיפה להם כסף
• תקציב 2023 המעודכן אושר: עושים סדר בכל השאלות סביבו
• ברקע המלחמה: כך ניפח סמוטריץ' את תקציב משרד ההתיישבות
המשמעות של יישום הרעיון הזה תהיה ניהול המדינה בשנה הקרובה תחת התקציב הדו־שנתי שאושר עוד במאי 2023, ובוודאי שלא הביא בחשבון את צרכי המלחמה. אלא שכאן עומדת בעיה משפטית. אם תקציב חדש לא יחוקק, הממשלה תהיה מחויבת להציג תוכנית התכנסות תקציבית ענקית של 67 מיליארד שקל, בהתאם לדוח ההפרשים של האוצר. אם לא תעשה זאת, היא תידרש לבצע קיצוץ רוחבי ושרירותי בהיקף אדיר זה בתקציב הממשלה.
לשמחון יש פתרון לעקוף את המשוכה המשפטית: הממשלה תפרוץ בחקיקה את מגבלת הגירעון הקבועה בחוק יסוד התקציב. זה ימנע את הקיצוץ הרוחבי. ובמקום לבנות תקציב חדש, יעמידו קופסה חוץ־תקציבית, שתמומן ברובה ככולה מהגדלת החוב. הקופה תוגדר למטרות ביטחון, אבל ייתכן שהממשלה תוכל להעמיס עליה גם הוצאות אחרות הקשורות בעקיפין במלחמה.
איך למלא בור בעומק של 67 מיליארד שקל
שמחון מייצג בפועל את נתניהו בשיחות מול האוצר על התקציב. הקפאת דיוני התקציב תאפשר לממשלה לחמוק ממהלכי התייעלות כואבים שמבקשים בתוך האוצר, כמו ביטול הכספים הקואליציוניים או סגירת משרדי ממשלה "מיותרים". שמחון מוכן כנראה להתפשר לכל היותר על קיצוץ של כ־5 מיליארדי שקלים, פחות מאחוז בודד מתוך תקציב כולל של יותר מחצי טריליון שקל. על ביטול הטבות מס, מבחינתו, אין בכלל מה לדבר. שמחון לא דואג שהגירעון יעלה לרמות גבוהות, כיוון שלדעתו הכלכלה הישראלית תחווה התאוששות מהירה אחרי המלחמה, כמו בסוף משבר הקורונה.
דיוני התקציב לשנת 2024, שמתקיימים בימים אלה במשרד האוצר, מתמקדים בשאלה כיצד למלא בור תקציבי בעומק של 67 מיליארד שקל. הבור הזה נחפר בתחתית קופת המדינה בעיקר בגלל המלחמה, אבל התחיל להיווצר עוד קודם לכן בימי החקיקה המשפטית של הממשלה. ללא התכנסות תקציבית בסכום עתק זה, יזנק הגירעון לרמה מסוכנת של 6%, על פי התחזיות העדכניות באוצר.
פקידי האוצר מבקשים למלא כמחצית מהבור באמצעות בקיצוצים בתקציב הממשלה וכן הגדלת ההכנסות דרך גזירות מס לציבור. את היתרה, בלית ברירה, יגייסו בהנפקת אגרות חוב. מנגד, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציע לסתום את הבור בתמהיל של 85%־90% הלוואות על חשבון הגדלת הגירעון - בתוספת צעדי התייעלות מינימליים. ההצעה של שמחון היא קיצונית עוד יותר ובפועל כמעט שאינה מגבילה את הגירעון. ייצא כמה שייצא, גם אם תוצאה תהיה גירעון של כ־6% - שהם מינוס של כ־115 מיליארד שקל בקופת המדינה.
הפערים בתוך האוצר עד כדי כך גדולים?
כך, יהיה פשטני מדי לתאר את המאבק על תקציב 2024 כמאבק דו־צדדי בין סמוטריץ' לאנשי המקצוע במשרדו. את השחקנים שפעילים בשלב זה בזירת גיבוש התקציב ניתן למקם לאורך ציר. בקצהו האחד, העמדה האוצרית הקלאסית התומכת בהתכנסות פיסקלית חדה. בקצהו השני, הגישה "האופטימית", שלפיה יש מספיק כסף לכול, שהסמן הימני שלה הוא שמחון. גם אם סמוטריץ' ירצה להעביר תקציב אחראי, ספק גדול אם יקבל לכך גיבוי מראש הממשלה. על כן הוא מעדיף מלכתחילה שלא לצאת "האיש הרע" - ומדגיש בקמפיין ממומן שכל מחשבה על התייעלות כואבת היא באחריות "הפקידים" בלבד.
במציאות, הפקידים באוצר הם לא מקשה אחת. ניתן למצוא בקרבם גוונים שונים של התנגדות לכוונות הדרג הפוליטי. אם מימינו של סמוטריץ' בציר האידיאולוגי עומד שמחון, הרי שהראשון משמאלו הוא מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר.
בתוך המאבקים באוצר, הייזלר מתפקד כדמות מתווכת ומפשרת. המנכ"ל מנסה למשוך את סמוטריץ' לכיוון מרסן יותר, ואפילו לא חושש מהצעה להעלות את המע"מ בחצי אחוז כדי לעזור לכנס את התקציב. את הייזלר מושך שמאלה ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שגם הוא לא החוליה הקיצונית ביותר.
על גרדוס מופעלים לחצים בתוך האגף, מחלק מהסגנים והרכזים שלו, שחושבים שאגף תקציבים צריך לצעוק בקול ברור יותר נגד הכוונות הפוליטיות לניצול המלחמה כשעת כושר להתפזרות תקציבית פרועה.
גורמים בתוך האוצר אומרים כי מאחורי כל הריבים, הפערים בין סמוטריץ' לבין אגף התקציבים הם לא באמת כל כך גדולים. לדבריהם, סמוטריץ' נמצא במלכוד. הוא יודע שאם ילך עם אגף תקציבים, הוא לא באמת יוכל לספק להם את הסחורה מול נתניהו. "ברור לו שאם הוא לא יהיה עם האגף עד הסוף, הוא לא יקבל את התמיכה מהאגף, ולכן יותר נוח לו לתפוס את הצד השני".