כתוצאה מהמלחמה פונו מבתיהם כ-150 אלף אזרחים. מרביתם בהוראת פיקוד העורף ומקצתם החליטו להתפנות בעקבות הנחיית הרשות המקומית או האזורית שבה הם מתגוררים. בסיוע מומחים בררנו כמה שאלות בוערות על זכויות המפונים בתחומי העבודה, הלימודים והתשלומים כדי לעשות קצת סדר בבלגן הניצב בפניהם.
אני שכיר ומקום העבודה שלי נמצא באחד הישובים המפונים ואיני יכול להגיע אליו מסיבות ביטחוניות. האם אקבל שכר והאם המעביד מחויב להמשיך להפקיד לי לגמל?
עו"ד ד"ר ירון קטן, מתמחה בדיני עבודה ומרצה באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו, מסביר כי כמו בהרבה תחומים ביחסי עבודה, גם במצב מלחמה אין בחוק תשובות ברורות לכל השאלות המתעוררות עקב המצב, ולכן יש לקבוע כללים עקרוניים ולצפות מהצדדים ליישם אותם בתום לב, בזהירות ובכבוד הדדי.
לפי חוק, עובד שנעדר מעבודתו עקב הנחיות פיקוד העורף מוגן מפני פיטורים. לכן, במקרה שלא ניתן להגיע למקום העבודה שנמצא באחד הישובים המפונים, או שהעובד פונה ולא יכול להגיע למקום עבודתו, אסור לפטר אותו.
החוק לא מתייחס לחובת תשלום שכר, אך נקבעו כללים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים לפיהם אם מקום העבודה נמצא ביישוב מפונה או שהעובד מתגורר ביישוב שפונה, רשות המיסים תפצה את המעסיק על תשלום השכר. לכן, מעסיקים יכולים להמשיך ולשלם באופן מלא את שכרם של עובדים אלה, ויקבלו על כך פיצוי.
פוניתי מביתי בעקבות המלחמה ונקלעתי לחובות - האם אפשר לנקוט נגדי בהליכי הוצאה לפועל?
עו"ד שי שמש, שותף במשרד עוה"ד כהן-שמש שמתמחה בהליכי חדלות פירעון ובליטיגציה מסחרית, מסביר כי עד ל-31 בדצמבר מעוכבים כל ההליכים בהוצאה לפועל ולא ניתן לפעול בתיקי הוצאה לפועל למעט במקרים שמוגשת בקשה עם נימוקים המצדיקים זאת.
עם זאת, בשלב מסוים מערכת ההוצאה לפועל תחזור לפעילות, ולכן מומלץ למפונים שנקלעו לחובות לנסות להגיע להסדר עם הנושה. מי שיש בידו כספים כדאי שישתמש בהם ולא יצבור חובות חדשים. אם בכל זאת נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, כדאי להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום ולהגיש בקשה שמציינת מדוע פתיחת התיק אינה מוצדקת.
בנק ישראל, בנקים, חברות אשראי, קופות חולים, גופים גדולים במשק ואחרים, הנהיגו מאז פתיחת המלחמה הקלות ודחייה של תשלומים וריביות וכדאי להתעדכן בפרסומים השונים באתרים של אותם גופים. (כאן ניתן למצוא את תנאי המתווה לדחיית תשלומי הלוואות לבנקים). במקרים מסוימים יכולים בעלי עסקים שפונו לקבל מענקי סיוע מהמדינה.
ההנחיות אינה חלות במיקרה שבו ההסכם או החוזה נחתם לאחר פתיחת המלחמה ולא על תשלום מזונות או משכורות לעובד. כמו כן לא ניתן לדחות תשלומים בעסקת תשלומים שנעשתה בכרטיס אשראי.
אני בעל עסק שביישוב שפונה, מהו הפיצוי שניתן על ידי המדינה?
עו"ד קרן מרציאנו המתמחה במיסוי ומכהנת כיו"ר (משותף) בוועדת מע"מ בלשכת עורכי הדין מציינת כי נקבעו ארבעה מסלולי פיצוי ייחודיים לתושבי יישובים המוגדרים כ"יישובי ספר" כהגדרתם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. לדבריה, קיימות הקלות בחלק מהמסלולים כשמדובר בתושבים מפונים.
המסלול המשמעותי ביותר במסגרתו ניתן לתבוע כל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהמלחמה הוא המסלול האדום (לפרטי הפיצויים ראו בקישור כאן). מטרתו להעניק פיצוי בגין הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום יישוב ספר, או בשל אי אפשרות לניצול נכסים המצויים בתחום יישוב ספר.
בנוסף, קיימים מסלול המחזורים, מסלול השכר ומסלול החקלאות, ששלושתם מוגבלים בסכום שנקבע בתקנות. ככלל, מסלול המחזורים נועד לפצות על נזק שנגרם במחזורי עסקאותיו ביחס לשנה הקודמת ולאחר שהוכח כי ירידה זו נבעה כתוצאה מהמלחמה. מסלול השכר מטרתו להעניק פיצוי בשל שכר עבודה של עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו בשל סגירת מוסד החינוך של ילדו או מקום עבודתו של העובד. מפונים זכאים לפיצוי במסלול שכר ללא תנאי.
פוניתי מביתי ועברתי לעבוד מרחוק מהבית. במהלך העבודה נפצעתי - מי אחראי לפצות אותי?
עו"ד עומר חרל"פ , מומחה לנזיקין ותביעות ביטוח ממשרד עמיקם חרל"פ ושות' מסביר כי חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. במקרה של עובד עצמאי, תאונת עבודה תוגדר כתאונה שהתרחשה תוך כדי העיסוק במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
לדבריו, פסיקת בית המשפט, העוקבת אחר התפתחות שיטות העבודה, מכירה באפשרות של עבודה מהבית, בין כשלעצמה ובין כסוג של עבודה מרחוק, בין שהיא מבוצעת על ידי עובדים שכירים ובין שהיא מבוצעת על ידי עובדים עצמאיים המנהלים עסק מלא או חלקי בביתם. יתרה מכך, הפסיקה מכירה בכך שביתו של אדם יכול לשמש הן למגורים והן לעבודה בו זמנית וביחד.
על כן, בחינת המקרה בעיני בית המשפט תעשה לא בהכרח על בסיס הזירה הגאוגרפית של התרחשות התאונה, אלא לפי בחינה מהותית של המקרה וקביעת קיומו, או העדרו, של הקשר הסיבתי שבין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח. ההבדל בין עצמאי לשכיר הוא נטל הראייה הכבד שמוטל על העצמאי להוכיח שאכן מדובר בתאונת עבודה שהתרחשה בבית.
הסיבה לכך היא שלא תמיד קל לאבחן בשעת השהייה בבית האם הפציעה התרחשה תוך כדי עבודה או תוך כדי מעשה רגיל אחר. לדוגמא בפסק דין בל (ת"א) 4530-01-18 נילי ארונוביץ – המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי אם אדם, תוך כדי עבודה בביתו, ניגש לקחת את הטלפון הסלולרי שלו לשם ביצוע מטלה מקצועית והחליק על רצפה רטובה בדרכו לקחת את המכשיר, עסקינן בתאונת עבודה.
אני מתגורר ביישוב שפונה או מפעיל עסק ביישוב כזה - האם עלי להמשיך לשלם ארנונה?
עו"ד ירון דיין, מומחה למיסוי עירוני, ליטגציה אזרחית וחוזים, אומר כי שר הפנים קבע תקנות להנחה בארנונה באופן רטרואקטיבי שיחול על נפגעי המלחמה. התיקון האריך עד לסוף השנה את הפטור החלקי שחל עד לשנת 2022 על שדרות ויישובי עוטף עזה בשיעור של 45% למגורים ו-39% לנכסים אחרים.
שנית, נקבע פטור מיוחד למפוני המלחמה בישובי הדרום והצפון, בהתאם לרשימת יישובים שפורטה בהוראת שעה – חרבות ברזל (ראו הרשימה כאן). לפי פטור זה, כל המחזיק בנכס בישובים אלה, זכאי לפטור של 100% מהארנונה, מיום 7.10.23 ועד לתום תקופת הפינוי כפי שתחליט הממשלה. הפטור הנו הן לנכס מגורים והן לנכס מסחרי/עסקי.
בשונה מהנחות רגילות בארנונה, אין חובה לפרעון יתרת חוב הארנונה הנצבר עד לתום שנת המס בגינה ניתנת ההנחה. בנוסף, ההנחה אינה מוגבלת לנכס אחד בלבד. שלישית, חטופים או נעדרים יהיו זכאים לפטור מארנונה בשיעור 100% לכל התקופה בה הוגדרו כחטופים או נעדרים.
במסגרת הוראת שעה, נדחה למעשה תשלומם של תשלומי חובה כולל ארנונה עד ל-30.1.24.
אני משכיר דירה או בית עסק ביישוב שפונה - האם עלי להמשיך ולשלם שכירות?
עו"ד דיין מציין כי הדין קובע ש"חוזים יש לקיים" וכלל בסיסי זה תקף גם כאן. עם זאת, לדבריו עומדות בפני השוכרים שתי אפשרויות פעולה: האחת, מכוח סעיף 15 לחוק השכירות העוסק במקרים בהם לא ניתן לעשות שימוש בנכס בשל נסיבות הקשורות למושכר או לדרכי הגישה אליו. לפי סעיף זה ייתכן שניתן יהיה לקבל פטור לתקופה בה חלה המגבלה. למשל במקרה שבו שבו הנכס נמצא באזור שפונה על ידי הצבא וניתן לטעון כי דרכי הגישה אליו חסומות או מסוכנות.
דיין מציין כי סעיף זה תקף בכל מקרה רק אם במועד כריתת החוזה לא ניתן היה לדעת על הנסיבות הקשורות לנכס. עם זאת הוא מוסיף כי ספק אם עצם החלטת הממשלה על פינוי, ללא מניעה פיזית להגיע אל הנכס, תאפשר קבלת הפטור.
אפשרות שניה לדבריו היא לעשות שימוש בעקרון הסיכול בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) - קיום החוזה באותן נסיבות אינו אפשרי. פסיקת בתי המשפט במהלך השנים לא הכירה במצב "מלחמה" כעילה לסיכול חוזה במדינת ישראל שבה האפשרות ל"מלחמה" אינה בלתי סבירה.
בינתיים, קבע המחוקק בהליך בזק את "חוק דחיית מועדים", במקרה כזה יכול כל זכאי, מפונים, שוטרים, חיילים, סוהרים וכבאים ועוד, לקבל דחיית מועד בפינוי נכס, תשלום שכירות, וכדומה עד ליום 30.1.24.
האם נקבע פתרון להמשך לימודים כסדרה לתושבי היישובים שפונו?
עו"ד יעל טישלר המתמחה בדיני חינוך מציינת כי ככלל, מערכת החינוך העתיקה קהילות שלמות של תלמידים ומורים שפונו ליישובים אחרים, וקבעה כי האחריות להסדרת הלמידה תחול על היישוב או המועצה המקומית שקלטו את המפונים. בתי ספר בישובים הקולטים ידווחו על מצבת התלמידים החדשה ויתוקצבו בהתאם. במסגרות בהן לא מתקבל תקצוב עבור שכר לימוד, יקבלו הרשויות הקולטות תוספת של 150 שקל פר תלמיד.
הרעיון הוא כי גם זרם הלימודים יישמר: מי שלמד בבי"ס ממלכתי ימשיך בבי"ס ממלכתי, מי שלמד בבי"ס ממלכתי דתי ימשיך ללמוד במסגרת ממלכתית דתית וכן הלאה. כמו כן נמצאו פתרונות על ידי הקמת מרכזי למידה במלונות באזור ים המלח. למי שלא נמצא פתרון פיזי, משרד החינוך הקים בית ספר וירטואלי וחילק מחשבים לאלפי תלמידים על מנת שיוכלו להמשיך ללמוד מרחוק.
לגבי תלמידי החינוך המיוחד, אם מדובר בתלמידים משולבים או חינוך מיוחד אחר, ההתאמות הלימודיות יוארכו וכרגע לא יפעלו ועדות השמה לצורך חידוש זכאות. תלמידים שהיו זכאים להסעות על פי חוזר מנכ"ל, ישולבו בהסעות הרשות המקומית הקיימות ובמידת הצורך ובתיאום עם מנהל תחום ההסעות במחוז ובאישורו, יפתחו מסלולי הסעות נוספים. במקביל נקבעו הקלות בבגרויות למפונים.
הורים של ילדי המעונות בישובים שפונו יקבלו החזר שכר לימוד לגבי התקופה שבה המעונות היו סגורים. לגבי גנים פרטיים, הורים שירצו לבטל את שכר הלימוד יצטרכו להתבסס על מה שנקבע בחוזים שחתמו עם בעלי הגנים. עקרונית, ניתן לבטל חוזה לנוכח נסיבות שלא היו יכולות להיות ידועות לצדדים בעת כריתת החוזה.
משפחות שהתפנו עצמאית מישובים שאינם כלולים בהחלטות הממשלה יגישו לרשות שבתחומה עברו להתגורר אישור של הרשות ממנה התפנו לצורך שיבוץ ילדם במסגרות החינוך ברשות הקולטת. התלמידים ישובצו במוסדות חינוך ברשות המקומית בהתאם ליכולת הקליטה של הרשות הקולטת.
אני מטופל סיעודי ופוניתי מהיישוב בו אני מתגורר בהנחיית המדינה או הרשות המקומית - האם אני זכאי לסיוע?
רו"ח אפי לבקוביץ ממשרד עוה"ד עמפלי מציין כי המדינה מסייעת למפונים בפתרונות דיון באמצעות מגורים בבתי מלון, בתי הארחה ודירות אירוח, שאותם אפשר לתאם דרך משרד תיירות בטלפון 03-6394980. משפחה שפונתה למקום שלא דרך מדינת ישראל זכאית לסיוע בסך 200 שקל ליום לאדם מבוגר ו-100 שקל ליום לילד. בנוסף המשפחה זכאית למענק התארגנות בסך 1,000 שקל לאדם ובסך הכל עד 5,000 שקל למשפחה עם ילדים בני פחות מ-18.
מפונים הנעזרים בעובד סיעודי שהתפנה איתם למקום שאינו ממומן בידי המדינה זכאים לתוספת של 200 שקל ליום. מענק זה מותנה באישור העסקה לעובד זר במגזר הסיעוד מרשות האוכלוסין ולעובד הזר השוהה כחוק בישראל. התשלום יועבר לחשבון בו שולם מענק הדיור של התושב וניתן למלא הצהרה באתר להקלת התהליך.