"כאוס מוחלט ובליל של צעדים שהם טלאי על טלאי ואין בהם כדי לסייע באופן ממשי בזמן אמת ולתת ודאות לבעלי העסקים בעת מלחמה", כך מתאר עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל, את שורת ההודעות שהוציא משרד האוצר בימים שמאז פרוץ המלחמה לגבי סיוע לעסקים במהלך הלחימה.

ביום חמישי שעבר הודיע האוצר על מתן הקלות לעסקים קטנים ובינוניים שקיבלו הלוואות מהקרן להלוואות בערבות המדינה. עיקר ההטבות הן דחיית תשלומי קרן ההלוואה (מתן תקופת גרייס) של עד שלושה חודשים ושחרור יחסי של הבטוחות שהועמדו כנגד ההלוואות. הקלות אלו מתווספות להנחיות קודמות שעליהן הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביום ראשון שעבר, ומתמקדות הקלה בתהליכי גביית מס מחייבים.

את הודעת האוצר מחמישי שעבר חתם המשפט "אגף החשב הכללי ממשיך לעקוב באופן שוטף אחר התפתחות הלחימה והשפעתה על פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים, זאת במטרה לסייע ככל הניתן במתן פתרונות לאתגרים עמם הם מתמודדים בתקופה קשה זו".

משפט זה גורם לנציגי העסקים הקטנים לשפשף את העיניים. "ההתנהלות מראה ששום דבר לא נלמד, אין לקחי עבר ולא הופקו מסקנות מכל המבצעים הצבאיים הקודמים או משבר הקורונה", אומר כהן. "תפסו אותנו עם המכנסיים למטה בלי תוכנית שתקבע את הצעדים שיש לעשות - אם זה עצירת חיובי ארנונה, אם זה תשלומי ריבית על הלוואות, הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום), פיצוי על הוצאות קבועות או הקמת קרן בערבות מדינה".

מחנה יהודה ריק ירושלים מלחמה (צילום: נהורא שרעבי)
שוק מחנה יהודה בירושלים סגור בעת הלחימה, בשבוע שעבר|צילום: נהורא שרעבי

"זה כל מה שנלחמנו עליו בקורונה ולקח ארבעה חודשים ליישם, ובדרך לשם קרסו 70 אלף עסקים קטנים", מפרט כהן. "זעקנו את נפשנו בוועדות הכספים כדי שייצרו תקנות קבועות לשעת חירום וכדי שאנשים יוכלו לקבל ודאות. עכשיו אנחנו שוב בתקופת מלחמה והמדינה לא עובדת.

"כל גוף - החשב הכללי, רשות המסים, קרן ההלוואות - כל אחד מוציא נייר משלו וזה הכל טלאי על טלאי. איפה הטיפול בכל הסוגיות הנוספות? העובדים לא עובדים ואומרים שהם לא יכולים להגיע לעבודה - מי ייקח אחריות על התשלום עבורם? 100% הוצאות ואפס הכנסות".

במכתבים ששלחו למשרד האוצר הארגונים שמייצגים את העסקים הקטנים הם מעלים שורה של חששות ובקשות. כך, איגוד סוכני התיירות כתב כי "ענף התיירות קרס לחלוטין. חלק מאיתנו מחזיקים עובדים, ואם אין מתווה לחל"ת , אין לנו איך לשלם להם משכורות. בוטלו טיולים שחייבים להחזיר למטיילים את הכסף, למרות ששולמו מקדמות ולפעמים תשלומים מלאים לבתי מלון, טיסות, ואטרקציות".

רועי כהן, נשיא להב (צילום: אופיר אייב )
עו"ד רועי כהן, נשיא להב. "אנחנו שוב במלחמה והמדינה לא עובדת"|צילום: אופיר אייב

התאחדות מעונות היום הפרטיים שמאגדת כ-350 מעונות יום לפעוטות בגילאי 0-3 פנתה אף היא בשבוע שעבר לאוצר. מעונות היום מבקשים להוציא לחל"ת בתשלום המדינה עובדי חינוך שאינם יכולים לפעול בהנחיית פיקוד העורף, במתכונת דומה לזו שהונהגה במשבר הקורונה. בהתאחדות מזהירים כי ללא עזרת המדינה המעונות עלולים להיסגר.

בענף האופנה אומרים דברים דומים: "אנו נמצאים במערכה שכמותה לא ידעה המדינה ואי אפשר שלא לקחת [בחשבון] את מצב העסקים ואת חוסר הוודאות הכלכלית שבו נמצאים אלפי עצמאים ועצמאיות בישראל", כתבו לאוצר במשותף נציגת חנויות ובתי האופנה הקטנים ויו"ר התנועה לעידוד האופנה בישראל.

היום פנתה לאוצר בנושא גם עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, בבקשה שיסייע לעסקים קטנים ובינוניים בהלוואות בעת המלחמה. העמותה מגדירה עצמה ארגון לא מפלגתי וללא כוונת רווח המתמחה בפיתוח הצעות המקדמות צמצום פערים בתעסוקה, חינוך, בריאות, רווחה ודיור. "בזמן המלחמה העסקים כורעים תחת הנטל הכלכלי", מסרה מנכ"לית עמותת 121 טלי ניר.

"שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צריך לגבש חבילת צעדים מיידית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, ובהם סיוע בהלוואות באמצעות הקרן להלוואה בערבות המדינה. כמו בקורונה, נדרש להקים בדחיפות מסלול סיוע לעסקים שנפגעו בזמן המלחמה. במידה והממשלה לא תיתן מענה מיידי, עסקים רבים לא ישרדו את התקופה הזו", מזהירה ניר.

פגיעת רקטה באשקלון (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
ירי רקטי באשקלון. דרישה להכריז על מצב מיוחד בעורף|צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בלהב דורשים משר הביטחון יואב גלנט להכריז על מצב מיוחד בעורף שיעביר מבעלי העסקים למדינה את הצורך לממן את עלויות השכר של העובדים שגויסו למילואים או שאינם יכולים להגיע לעבודה. זאת, במקום המצב הנוכחי, שבו לפי הלהב העסקים נושאים בעלויות אלו כהלוואה למדינה במציאות של קריסה בהכנסות. בארגון מציינים כי בשעה שחוק הגנה על עובדים בשעת חירום מגן על מועסקים מפני פיטורים ומספק להם "חגורת ביטחון לקבל משכורת בכל מקרה, אין הוראה דומה המגנה על בעלי עסקים".

בהסתדרות מודעים לבעיה ומקפידים לציין כי אי אפשר ואסור לשלוח עובדים הביתה בלי רשת ביטחון מהמדינה. סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות אדם בלומנברג אומר כי רוב העובדים מכוסים דרך תקנות שעת חירום ויקבלו פיצוי ושכר מלא אחרי המלחמה.

עם זאת, לדבריו "יש ענפים מסוימים שבהם יש ירידה בפעילות כמסעדנות, ענפי הקניונים והמלונאות, ושם המדינה צריכה לתת מענה לעובדים, שהמעסיקים שלהם מנסים לסיים [את העסקתם] או להוציא אותם בכפייה לחל"ת".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר תמיד ידע לתמוך במגזר העסקי והוכיח זאת באירועים קודמים. כרגע אנחנו מתמקדים במענה המיידי ונערכים למענה העקיף".