"ב-7 באוקטובר חטפנו כולנו בום. ואז פיקוד העורף סגר מיד את בתי הספר בכל הארץ אפילו שאצלנו יכלו לעבוד כרגיל", אומרת ספיר קוזניצוב, תושבת מגדל העמק ואם חד-הורית שעובדת כמנהלת אזור בחברת כח אדם. "ישבתי 13 ימים בחודש שעבר בבית עם הילדים בלי עבודה, וגם עכשיו. לפי ביטוח לאומי לא מגיע לי דמי אבטלה של חל"ת וגם המעסיק לא מוכן לשלם לי".
• מתווה החל"ת והפיצויים לעסקים הגיע לכנסת: אלו החוקים
• האוצר: בני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת יקבלו דמי אבטלה
• 20% מכוח העבודה לא עובד: "עדיין לא כמו בקורונה"
• בכירים באוצר נגד השר: למה פיצוי לבאר שבע ולא לראשל"צ?
קוזניצוב היא דוגמה לעובדים רבים שחשים שנפלו בין הכסאות במתווה החל"ת (חופשה ללא תשלום) והפיצוי לעסקים שגיבש משרד האוצר, ושנידון בימים אלו בוועדת הכספים של הכנסת. המתווה מבטיח פיצוי לעסקים שהכנסותיהם נפגעו בגלל השפעת המלחמה ומקל את דרישות החל"ת באופן שיקצר את הדרך לדמי האבטלה עבור עובדים שהוצאו לחופשה כפויה. אך הוא לא מטפל בשאלת תשלום השכר לעובדים שנאלצו להישאר בבית אף שהנחיות פיקוד העורף מאשרות להם לצאת לעבוד.
מדובר בהורים לילדים מתחת לגיל 14 או ילדים בחינוך המיוחד, שהמסגרות החינוכיות שלהם עדיין סגורות או שעברו ללימודים מרחוק. וזה אולי לא כל כך נעים להודות, אבל לרוב העובדים שנותרים עם הילדים בבית הן בעיקר עובדות - ודאי בשעה שבמשפחות רבות בישראל האבות גויסו לשירות מילואים. אמנם החוק אוסר על המעסיק לפטר עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודה בגלל היעדר מסגרת חינוכית לילדים, אבל הוא לא מחייב אותו לשלם לו שכר.
"בעלי גויס למילואים ל-15 ימים בתחילת המלחמה ונשארתי לבד בבית עם הילדים", מספרת ספורה עטיה, תושבת הדרום שהיא ובעלה עובדים כנהגי אוטובוס. "יש לי חמישה ילדים, שלושה מהם מתחת לגיל 14. הקטן כל הזמן רוצה להיות איתי ובוכה אם אני הולכת. לפני המלחמה הוא היה בגן אבל עכשיו הגן סגור. מה אני אעשה עכשיו? אני חושבת לחזור לאוטובוס עם הילדים".
הסדרה בדיעבד - שמי יודע מתי תגיע
באירועי לחימה קודמים הממשלה המתינה לתום האירועים הביטחוניים כדי להסדיר את תשלום השכר לעובדים שלא מתגוררים ביישובי קו העימות אך נאלצו להיעדר מהעבודה בגלל המצב. במסגרת אותן הסדרות נחתמו הסכמים קיבוציים בין המדינה להסתדרות וארגוני המעסיקים, והוחלו צווי הרחבה שהבטיחו את תשלום המשכורות לעובדים.
אלא שהצהרות הגורמים המדיניים והביטחוניים בשבועות האחרונים מסמנות שהפעם ישראל באירוע מסדר גודל אחר, שקשה מאד להעריך מתי הוא יסתיים. עובדים רבים חוששים לחכות לפתרון שעשוי להגיע רק בעוד תקופה ארוכה. אחרי הכל, את החשבונות שלהם הם צריכים לשלם עכשיו.
עובדי המגזר הציבורי יכולים להיות רגועים, שכן שם יש סיכום לפיו גם מי שייעדרו מהעבודה בגלל השבתת מסגרות החינוך של ילדיהם עדיין יקבלו את מלוא שכרם במקדמות. אבל במגזר הפרטי אין סיכום כזה, ואם לשפוט לפי ניסיון העבר, עובדי המגזר הפרטי יצטרכו לשבת ולחכות להסדרת האירוע בדיעבד.
"כולם מבינים שיש מלחמה, זו מדינה שתמיד יש בה מלחמה, אנשים יודעים איך זה עובד", אומרת עטיה, ולא מבינה איך ייתכן שלא גיבשו מראש פתרון למצב שחוזר פעם אחר פעם מדי סבב לחימה. "אני עולה חדשה, אני לא יודעת איך זה עובד".
בהתאחדות התעשיינים ובהסתדרות הלאומית אומרים כי המצב הקיים מהווה אפליה בין עובדי המגזר הציבורי לבין עובדי המגזר הפרטי, וכזו שצפויה לפגוע במיוחד בנשים במשק. ללא מציאת פתרון ייעודי כבר בזמן הקרוב, הפתרון היחיד שמציע בשלב זה משרד האוצר לעובדי המגזר הפרטי הוא הוצאתם לחל"ת - אם כי גם במצב זה הם יקבלו רק שכר חלקי.
"אני נופלת בין הכסאות. אם המעסיק לא מקבל פיצוי מהמדינה הוא לא מוכן לשלם לי שכר כשאני יושבת עם הילדים בבית", אומרת קוזניצוב. "עבדתי חמישה ימים במהלך אוקטובר, מה אני אקבל עכשיו?".
על פניו, דבר לא מונע מהמעסיקים לשלם שכר מלא לעובדים שנעדרים מהעבודה ולנהל בנפרד את המאבק מול האוצר. אך נראה כי הם מעדיפים להפעיל לחץ לשינוי המצב כבר עכשיו, בשעה שחברי ועדת הכספים עדיין דנים בהצעת החוק של האוצר לתוכנית הכלכלית ויכולים להכניס בה שינויים.
"אפליה בין עובדי המדינה לשאר העובדים"
"המתווה שהגיש משרד האוצר מבייש את הממשלה שמפלה בצורה בוטה בין עובדים במגזר הציבורי לבין עובדים במגזר הפרטי", מסר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ד"ר רון תומר.
"מתווה האוצר צריך לסייע לכלל אזרחי המדינה שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, ולא להעניק פיצוי שכר רק לחלק מהעובדים - במיוחד כשחלק משמעותי מהנפגעים הן נפגעות, שבעליהן יצאו למילואים ונאלצות להישאר עם הילדים הקטנים בבית. אני מצפה מכל האחראים לשים סוף למחדל הנוראי הזה ולדאוג לפיצוי שכר לכלל ציבור העובדים בישראל שלא יכלו להגיע לעבודה כתוצאה מהמלחמה".
יושב ראש ההסתדרות הלאומית יואב שמחי מסר כי הוא "קורא לראש הממשלה להתערב מיד עוד לפני חתימת המתווה הכלכלי ולעצור את האפליה בין עובדי המדינה והמגזר הציבורי לבין שאר העובדים בישראל. נתניהו חייב לשנות את המתווה הכלכלי שמציע האוצר ולקבוע כי כל העובדים בישראל יקבלו שכר מלא החל מ-7 באוקטובר. ממשלת ישראל חייבת להבין כי בתקופה זו, חיילי מילואים חייבים להתעסק במלחמה ולבטח לא בדאגות הכלכליות של המשפחות שנשארו בעורף".
מההסתדרות נמסר: "ההסתדרות פועלת להבטחת רשת ביטחון מלאה לכל העובדים בישראל, לרבות מי שנעדרו עקב סגירת מסגרות החינוך של ילדיהם, ופועלת בנושא מול הממשלה והכנסת".