משרד האוצר הציג את פרטי התוכנית הכלכלית לשעת החירום ואת מתווה הפיצויים לעסקים על רקע מלחמת חרבות ברזל. באוצר מעריכים את עלות התוכנית ב-4.5 מיליארד שקל לחודש אוקטובר לבדו, ואומרים כי ההתמודדות עם האירוע תדרוש הגדלה של מסגרת התקציב והרחבה של יעד הגירעון. לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בכוונתו להביא את התוכנית לאישור הכנסת בקרוב ולהחיל אותה כבר במהלך חודש אוקטובר. התוכנית תמומן לדבריו כמעין נזקי מלחמה מתוך קרן מס רכוש, שבה צבורים כ-18.5 מיליארד שקל.
לצפייה במצגת התוכנית הכלכלית שהציג האוצר >>
"עמלנו יחד אנשי משרד האוצר ורשות המיסים בימים האחרונים על גיבוש תוכנית כוללת לסיוע למשק כדי לוודא המשכיות עסקית וגב לציבור הישראלי כולו", אמר סמוטריץ' בהצגת התוכנית. "אנחנו מציגים עכשיו תוכנית שיש בה מרכיבים רבים והיא גדולה ורחבה הרבה יותר ממה שהיה אפילו בתקופת הקורונה. למדנו והשתפרנו והשתדלנו שהמענה יהיה רחב יותר, מדויק יותר ויעיל יותר. המתווה הזה הוא מיידי לחודש אוקטובר, ובמקביל, בהתאם להתקדמות המלחמה ברור שיצופו צרכים ואתגרים נוספים ונגבש בעזרת השם מענה גם להם תוך כדי תנועה".
סמוטריץ' חזר וציין כי נעצרו כל תקציבי משרדי הממשלה שטרם מומשו וחויבו, וכי כעת האוצר מתחיל בשלב שחרור הכספים והתוכניות. שר האוצר אמר כי אינו מוטרד מהגדלת התקציב והעלאת יעד הגירעון: "אז יהיה גירעון של 3%, 3.5% - לא חושש מזה".
מתווה הפיצויים שהציג האוצר מפריד בין הפיצוי ליישובי הספר בעוטף עזה ובגבול הלבנון ובין שאר חלקי הארץ. לדברי ראש אגף התקציבים, יישובי הספר בדרום במרחק של עד 7 ק"מ מגבול הרצועה ובצפון במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול כבר זכאים לפיצוי מלא לפי המסלולים הקבועים בחוק. בנוסף, באוצר עובדים על תיקונים שיאפשרו להוסיף לרשימת יישובי הספר גם את העיר אשקלון, שסובלת ממטחי רקטות קשים.
לראשונה: פיצויים במלחמה בכל הארץ
החידוש בתוכנית הוא החלת מתווה פיצויים לעסקים בשאר חלקי הארץ. סמוטריץ' והפקידים חזרו וציינו כי זו הפעם הראשונה במסגרת אירוע מלחמתי שבה מדינת ישראל מפצה את כלל אזורי הארץ על ירידה בפעילות העסקית. עסקים ובתים שנפגעים באופן ישיר זכאים גם כך לפיצוי על נזקים ישירים על פגיעה פיזית במבנה וציוד דרך המנגנון של מס רכוש. כעת האוצר מרחיב את הפיצוי גם לנזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מירידה בפעילות העסקית.
בשלב זה הפיצוי לכל אזורי המדינה שאינם חלק מיישובי הספר יהיה זהה. עם זאת, ראש אגף תקציבים באוצר יוגב גורדס ציין כי באוצר עובדים על תבחינים ביטחוניים כדי לאבחן אזורים שחשוב לתת להם פיצוי אחר משאר הארץ.
"אנחנו כרגע בתחילת האירוע ולא יודעים מה יהיה ההיקף והמשך, ונמצאים בחוסר ודאות מאד גדול", ציין גורדס. "היום לפי הנחיות פיקוד העורף, רוב העסקים יכולים לעבוד ולהמשיך לייצר. חשוב שהעסקים יעבדו. לקום בבוקר וללכת לעבודה זה חלק מהמאמץ המלחמתי. כמובן שיש הרבה עסקים שנפגעו, חלקם יותר וחלקם פחות, ואנחנו נותנים מענה".
עיקר התוכנית הוא אותו מענק המשכיות עסקית שנועד לפצות את העסקים על הירידה בהיקפי הפעילות, תוך שמירה על ניסיון להשאיר אותם פתוחים ועובדים. המענק נועד לשקף הוצאות קבועות של בית העסק וכן מגלם השתתפות מסוימת מצד המדינה ברכיב השכר. המענק יינתן בצורה דיפרנציאלית כך שעסק שנפגע יותר - יקבל יותר.
עסקים בעלי מחזור הכנסות שנתי של עד 100 מיליון שקל יוכלו לקבל מענק עד לתקרה של 300 אלף שקל. עסקים בעלי מחזור הכנסות שנתי 100-400 אלף שקל יהיו זכאים למענק מקסימלי של עד 900 אלף שקל. עסקים בעלי מחזור גבוה מכך לא יהיו זכאים למענק.
כדי להיות זכאי למענק, בית העסק ייצטרך להראות ירידה במחזור הכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד: תנאי הסף הם ירידה מינימלית של 25% במחזור אוקטובר לעומת החודש המקביל ב-2022 או ירידה של 12.5% למדווחים דו-חודשית. עסקים חדשים יקבלו מענה נקודתי.
איך יחושב מענק ההמשכיות העסקית
חישוב המענק יבוצע באופן דומה לזה שניתן בתקופת הקורונה: המדינה תבחן את ההוצאות הקבועות (תשומות) של בית העסק על פי ממוצע הוצאותיו לשנת 2022 ותשלם לו שיעור מסוים מהן. כך, עסקים שמחזור ההכנסות שלהם לחודש אוקטובר ירד בשיעור של 25%-40% יהיו זכאים למענק של 6% ממוצע התשומות החודשי שלהם ב-2022. עסקים שהמחזור שלהם ירד בשיעור על 80% ומעלה יהיו זכאים למענק של 18% מהתשומות. חישוב המענק מופיע בטבלה מטה.
לרכיב התשומות יתווסף מרכיב חדש של השתתפות המדינה בהוצאות השכר של העסק - וזאת במטרה לעודד את העסקים והעובדים להמשיך לעבוד. המדינה תשתתף בעד ל-60% מהוצאות השכר של העסק בהתאם לגובה הפגיעה במחזור ההכנסות שלו.
"לוקחים את שיעור הפגיעה ומכפילים אותו בהוצאות השכר של העסק באוקטובר 2023", פירט מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. "מדי חודש העסק מדווח לרשות המסים בטופס 102 כמה שכר הוא שילם. ניקח את שיעור הפגיעה ונכפיל בהוצאות השכר שידווחו בתחילת נובמבר, ונחשב מזה 60%, כולל הוצאות סוציאליות שנחשבו בהגדרה של הוצאות שכר".
המדינה תשווה בין סך השכר ששילם העסק באוקטובר לבין המכפלה של השכר הממוצע במשק וכמות העובדים בבית העסק, ואז תשלם 60% מבין הסכום הנמוך מבין השניים.
"אנחנו לא מכסים 100% מעלויות השכר. אנחנו לא יכולים ולא חושבים שזה נכון", אמר סמוטריץ'. "מי שחושב שזה נכון להוציא לחל"ת כי העסק יהיה סגור עכשיו חודש - יש כלי כזה. גם בקורונה רק 10% מהעובדים יצאו לחל"ת. בעל עסק רוצה לעבוד ולהרוויח".
כלי נוסף שהציג האוצר במסגרת תוכנית החירום הוא מסלול חדש בקרנות האשראי לעסקים בשם קרן חרבות ברזל. לדברי החשב הכללי יהלי רוטנברג, הקרן החדשה תהיה בהיקף של 10 מיליארד שקל והיא תחלק הלוואות לעסקים בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה או שבעליהם גויסו למילואים בצו 8 החל מתחילת אוקטובר.
8 מיליארד שקלים מהקרן יוקדשו לעסקים קטנים ובינוניים בעלי מחזור הכנסות שנתי של עד 100 מיליון שקל והיתר לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 500 מיליון שקל. הקרן החדשה מתווספת להקלות עליהן הכריז האוצר בהלוואות הקיימות בקרנות בערבות מדינה עוד בשבוע שעבר.
"תוכנית מחוררת שתביא לגל פיטורים חמור"
התגובות במשק לתוכנית שהציג סמוטריץ' רחוקות מלהיות נלהבות. יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר כי הוא "מברך את שר האוצר על מהירות התגובה ועל הצגת מתווה למענק ופיצוי העסקים במדינת ישראל. יחד עם זאת, עדיין יש פערים בדרישות המגזר העסקי. כולי תקווה שנגיע בזמן הקרוב להסכמות לקראת הדיון בוועדת הכספים".
נשיא התאחדות התעשיינים ד״ר רון תומר מסר: "זהו צעד בכיוון הנכון, אך התוכנית עדיין מותירה עסקים רבים ומאות אלפי עובדים ללא מענה. זה מעט מדי ורחוק מלהעניק פתרון כולל לעסקים, שכרגע בקושי מצליחים להחזיק את הראש מעל המים. אנו מצפים ממשרד האוצר להכיר בכך שמדובר בתוכנית חלקית בלבד, ולהציג כבר בימים הקרובים תוכנית מלאה ומקיפה יותר, שתעניק מענה אמיתי לכלל העסקים והעובדים בישראל".
נשיא להב רועי כהן מסר כי "המתווה שמתגבש לפיצוי ציבור העצמאים והעסקים רחוק שנות אור מהצרכים שעולים מהשטח. יש פערים משמעותיים בין המילים הגבוהות של הר של יד נדיבה ורצון לסייע לבין המציאות בפועל. הסכומים שמוצעים לציבור העצמאים הינם לעג לרש ואפילו לא מכסים את ההוצאות הקבועות שלהם. באין ברירה נגיע להילחם בוועדת הכספים כדי לשנות את המתווה בצורה משמעותית ולוודא שיהיה סיוע מידי ואמיתי מצד המדינה".
מנכ"לית עמותת 121 טלי ניר מסרה כי "אם המענקים אינם מותנים בשימור כל העובדים בארגון, על המדינה להגן על אלו שיפוטרו או יוצאו לחל״ת באמצעות מתן מלוא דמי האבטלה, תוך ויתור על התנאים הקבועים בחוק בשגרה כמו ניצול ימי חופש או תקופת אכשרה". העמותה הגישה בתחילת השבוע לאוצר מתווה לסיוע לעובדים בתקופת המלחמה, עליו חתמו כ-50 ארגונים עסקיים וחברתיים.
ד"ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון מסר כי "החורים בתוכנית האוצר עלולים להוביל לגל עכור של פיטורים ופגיעה בעובדים שלא חשבנו שנראה אחרי תקופת סגרי הקורונה. 150 אלף מובטלים שמחפשים עבודה נותרו ללא מענה ועלולים לאבד את זכאותם לדמי אבטלה. כמות עצומה של עובדות ועובדים עתידה לצאת לחל"ת כפוי מבלי לדעת איך והאם יוכלו לחזור לעבוד ומתי יקבלו שכר.
"עסקים שההכנסות שלהם נפגעו בצורה אנושה יקבלו פיצוי מזערי על הוצאות השכר שלהם, ועלולים אפילו לפטר עוד עובדות ועובדים. עסקים בטווח של 7-40 ק"מ מהרצועה סובלים נזקים לטווח ארוך ונותרים גם עכשיו ללא מענה ודאי מה יעלה בגורלם. על המדינה להתעשת, להכניס את היד לכיס ולהבין כי גם בראייה כלכלית זה הזמן להאיץ את גלגלי המשק ולהבטיח ודאות לעסקים ולעובדות והעובדים".