מתווה הפיצויים המעודכן שהציגו באוצר בתחילת השבוע, כולל כמה שיפורים לעומת הקודם - ובעיקר משנה את הסכום המקסימלי שיינתן לעסקים שנפגעו. ואולם עדיין נותרו בו כמה "חורים", מי נותר ללא מענה - ומה כדאי לעשות?
כלכלה - סיקור N12
- בלאגן באוצר: הצעד של ראש אגף התקציבים - ותגובת סמוטריץ'
- "לא נפל באוצר האסימון שאנחנו במלחמה, אבל הם הבינו שטעו"
- האם מתנדבים אזרחיים גם זכאים לפיצוי נפשי? שאלות-תשובות
- זינוק במספר היציאות לחל"ת מתחילת המלחמה
- סוף לסאגת המינוי: נבחר פרויקט המלחמה האזרחי
נקודת המחלוקת העיקרית בפרטי המתווה המקורי שהציג האוצר היתה בשאלת הפיצוי שיינתן לעסקים שאינם בטווח של של עד 7 או 20 הק"מ מגבול רצועת עזה או לבנון. הרף המינימלי שנקבע כמזכה בקבלת פיצויים נותר ירידה של 25% במחזור ההכנסות של חודש אוקטובר לעומת החודש המקביל אשתקד. לפי תזכיר החוק שהפיץ האוצר, הוגדלו תקרות הפיצויים לעסקים, בהתאם למחזור השנתי שלהם.
בנוסף, הוכנסו שינויים באופן שבו יחושבו רכיבי ההוצאות הקבועות של העסקים באופן שלטענת מגבשי המתווה המתוקן יקל על מבקשי הפיצוי. בניתוח שביצעו בקרן כצנלסון למתווה העדכני של האוצר, מצביעים על כמה בעיות:
בעיית תזרים של העסקים
תכנית הפיצויים של משרד האוצר נועדה לסייע לעסקים להישאר עם הראש מעל המים בטווח הקצר. עם זאת, העברת הפיצויים עלולה להתעכב אל מעבר ל-9 בנובמבר, אז מעסיקים נדרשים לשלם את משכורת אוקטובר, או להוביל לפגיעה בתשלומים לספקים.
ד"ר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון, מדגיש כי משרד האוצר חייב להסדיר מערכת תשלומי מקדמות על בסיס הצהרות עסקים, או נוסחה פשוטה כלשהי על בסיס מחזור קודם.
ארגוני המגזר השלישי
תוכנית משרד האוצר מבוססת על פיצוי לעוסקים פטורים, עוסקים מורשים וחברות בע"מ, שמתבסס ברובו על דיווחי מע"מ או מס הכנסה. מודל הפיצוי חל גם על חלק מהמלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח), אך רק על אלו שהכנסותיהם מתרומות ותמיכות ממשלתיות נמוכות משליש מסך כל הכנסותיהם.
כלומר, מלכ"ר שעיקר הכנסותיו מתרומות לא יקבל פיצוי, דווקא בשעה שרבים מהם נדרשים להגדיל את הוצאותיהם על מנת לסייע לעורף האזרחי, מעסיקים עשרות אלפי עובדות ובמקביל חווים צמצום דרמטי בתרומות ובהכנסות. אמנם אותם מלכ"רים יכולים לשלוח את עובדיהם לחל"ת, כמו עסקים אחרים, אך היעדר מתווה פיצוי עבורם, מייצר סכנה לפשיטת רגל של מלכ"רים רבים.
לכן, ד"ר פלד מדגיש שעל משרד האוצר להצהיר כבר עכשיו שינוהל מו"מ עם ארגוני הגג המרכזיים של מלכ"רים כדי לתת להם סיוע מותאם, במידה רבה בדומה למלכ"רים שזכאים לפיצוי. בנוסף, מומלץ לבחון אפשרות של הגדרת מלכ"רים מסוימים כ"חיוניים" ואלו יקבלו סיוע גדול יותר.
הורים שנעדרו מהעבודה
עם תחילת המלחמה נסגרו כלל מוסדות החינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף, ועד היום לא כולם נפתחו מחדש באופן מלא. בעקבות זאת, הורים רבים לילדים קטנים נאלצו להישאר איתם בבית ולהיעדר מעבודה. רבים מהם לא יכלו לעבוד מהבית בימים אלה. מכיוון והחוק מאפשר למעסיקים לנכות שכר מעובדים שנעדרים מעבודה, ניתן לצפות כי מעסיקים רבים יממשו זאת במועד תשלום משכורת אוקטובר. לפיכך, עובדים רבים צפויים לחוות ניכוי שכר משמעותי שעלול להגיע למחצית שכרם החודשי, במיוחד עובדים המועסקים על פי שעה, עובדי קבלן ועובדים מוחלשים ככלל.
ד"ר פלד מציין כי הפתרון צריך להגיע בדמות שילוב של שני אמצעים משלימים: מנגנונים שכבר יושמו בעבר בסבבי לחימה שונים - וחתימה על צו הרחבה שקובע שעובדים שנעדרו מהעבודה עקב סגירת מוסדות חינוך יקבלו שכר מלא עבור ימים אלה, בכפוף לכך שבן/בת הזוג שלהם לא נעדרו מהעבודה באותם ימים, ושירות מילואים ייחשב כעבודה.
בהתאם להצהרת המעסיק, יינתן פיצוי מוגדל למעסיקים של אותם עובדים, מעבר לפיצוי שהם יהיו זכאים לו בהתאם למתווה הכללי. ניתן לעשות זאת באמצעות נוסחה פשוטה של שיפוי ליום (עד לתקרת השכר הממוצע במשק). פלד מוסיף כי בשל העלות הגבוהה שהדבר צפוי לעלות, אפשר לכלול "השתתפות עצמית" מסוימת של העובדים. לדוגמה, לא לשלם שכר על שלושת ימי ההיעדרות הראשונים.
"האוצר מערים קשיים, תהיה סגירה המונית של גנים"
בנוגע לקושי בהתנהלות מערכת החינוך בצל הלחימה, צמרת אביבי, מנכ"לית העמותה לקידום החינוך המשלים מזהיר: "כדי שמערכת החינוך לא תקרוס וכדי להשאיר גנים פרטיים פתוחים (הביקוש עולה על ההיצע) לא ניתן להזרים לסייעות רק 75% מהשכר ו25% מהמעסיק. אין רזרבות תקציביות וזה מקצוע שקשה לשמר בו עובדים. הענף עדיין מתאושש מנזקי הקורונה. המשמעות היא אחת: סגירה המונית של גנים ועצירת המשק כי להורים לא יהיה מענה היכן לשים את ילדיהם".
אביבי מצביעה על אותה הבעיה גם בענף הצהרונים הפרטיים. ברגע שאין יציבות במערכת החינוך ואין רצף של פתיחת המערכת להורים - ההורים מבקשים כסף חזרה על הימים שלא קיבלו שירות. כתוצאה מכך כל ענף מדריכי החינוך המשלים לא יוכלו להשתלב בעבודה במקומות בהם אין יציבות כלכלית כי בעלי הגנים ירצו לשמור ולחסוך כל שקל. כמו כן, ענפים עונתיים (מדריכי חוגים במסגרות החינוך) שלא ניתן להשוות ליולי/ אוגוסט/ ספטמבר/ אוקטובר 22 עקב העובדה שגנים ובתי ספר סגורים בקיץ ואח"כ חגים ולכן הם לא נתנו שירות. משרד האוצר מערים קשיים ומעוניין לצמצם ככל האפשר את מתן הפיצוי.
עובדים ללא זכאות לדמי אבטלה
בעיה נוספת שעולה ממתווה האוצר היא שההקלות שניתנו לקבלת דמי אבטלה בחל"ת אינן מתייחסות לעובדים שתמה תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה או למי שהיו מובטלים לפני פרוץ המלחמה ותמה תקופת הזכאות שלהם. כל אלה זכאים מעתה רק לקבלת הבטחת הכנסה בסכום נמוך אף יותר ועלולים להתקשות לצאת ממעגל העוני גם לאחר חזרת המשק לפעילות רגילה.
הפתרון לבעיה יכול להגיע בדומה לתקופת הקורונה, שבמסגרתו ניתן לקבוע תקופה שבמהלכה ישולמו דמי אבטלה לכל מי שעומד בתנאי תקופת האכשרה, ללא קשר למיצוי תקופת הזכאות.
עובדים מעל גיל 67 - ומבקשי מקלט
הבעיה האחרונה נוגעת לכך שההקלות של האוצר למי שיצא לחל"ת לא נוגעות לעובדות ולעובדים מעל גיל 67 שלא זכאים לדמי אבטלה. בשל כך, עובדים אלה, שהם לעיתים קרובות בעלי שכר נמוך גם כך ובוחרים להמשיך לעבוד כדי להבטיח לעצמם קיום בכבוד, ויתקשו כעת למצוא עבודה חלופית – יצטרכו להסתמך על קצבת אזרח ותיק והשלמת הכנסה בלבד. במענה לסוגייה הזו, ד"ר פלד מסביר כי ניתן, בדומה להסדרים שיושמו בתקופת הקורונה, לייצר מענק שיהווה חלף דמי אבטלה כהוראות שעה לזמן המלחמה ועד להתאוששות המשק.
במסמך של קרן ברל כצנלסון מתייחסים גם למבקשי מקלט שלא זכאים לרשתות הגנה בעת המלחמה. כפתרון לכך, הם מציעים לקבוע הוראת שעה המאפשרת להם לעבוד בכל ענפי המשק, וללא הגבלה, למשך תקופה מוגדרת, ובכך לאפשר להם לייצר הכנסה מבלי להעמיס על תקציב המדינה, ובמקביל לסייע למשק להתגבר על המחסור החריף בעובדי כפיים (לדוגמא בבניין וחקלאות).