המשק הישראלי מתחיל לבסס סוג של שגרת פעילות במלחמה, אך בעלי העסקים עדיין לא התרגלו למציאות החדשה ולא חזרו להיקפי הפעילות שלפני 7 באוקטובר. המשק סובל ממחסור קשה בעובדים על רקע גיוס המילואים הגדול והפינוי בהוראת המדינה ומרצון של יותר מ-200 אלף איש. סקר שערכה התאחדות המלאכה והתעשייה מצביע על צמא גדול בקרב בעלי העסקים הקטנים להתגייס להכשרת עובדים, והם קוראים למדינה לסייע להם לעשות זאת.
• בגלל החות'ים: "חברות מפסיקות פעילות לארץ"
• נתב"ג: 600 עובדים הוצאו לחל"ת, האחרים ירדו ל-75% משרה
• "ניר פונה מביתו ובמילואים מתחילת המלחמה - בואו לפרגן"
• בעקבות הביקורת: נבלמה היוזמה לפגוע בעצמאים במילואים
במקביל, סובלים בעלי העסקים מאי ודאות על רקע הימשכות המלחמה והשפעתה העתידית על פעילות העסק שלהם. מסיבה זו לפי מנתחי הסקר, רוב בעלי העסקים (67%) חוששים להחזיר עובדים לעבודה גם במשרה חלקית. הסקר בוצע בקרב מדגם של 60 עסקים מתחומי התעשייה, המלאכה, השירותים וענפי היופי.
עם זאת, לפי הסקר 33% מבעלי העסקים בהתאחדות התעשייה והמלאכה ציינו כי יחזירו עובדים לעבודה במשרה חלקית - אם המדינה תסייע במימון התהליך. לפי ההתאחדות, מדובר בעסקים שככל הנראה חוו התאוששות כלשהי באמת הפעילות בהשוואה לתחילת המלחמה, ומבקשים לעדכן את מצבת העובדים בהתאם לכך, או שמעריכים שמצב העסק ישתפר תוך פרק זמן קצר יחסית.
בהתאחדות מסבירים את הפער בין חוסר הנכונות להעסיק עובדים במשרה חלקית לבין המחסור הגדול בעובדים בכך שמרבית המקצועות שבהם דרושים עובדים לעסקים בתחום המלאכה והתעשייה מתאפיינים במחסור בעובדים במשרה מלאה. בעלי העסקים הצביעו על צורך בסיוע המדינה בהכשרת עובדים בעיקר בהפעלת מכונות וטכנאות, מסגרות, חריטה, כרסום וריתוך, עיבוד שבבי ממוחשב, בקרת איכות, חשמלאות, נגרות, מכונאות, וכן דפסים ופועלי ייצור.
לפי הסקר, 89% מבעלי העסקים אומרים שהם זקוקים לסיוע המדינה בהכשרת עובדים, על מחסור ממושך בכוח אדם מקצועי ומימן שהתעצמה נוכח המלחמה. עסקים אלו מוכנים לקלוט עובדים מקצועיים באופן מיידי אך מתקשים למצוא אנשים בעלי הכשרה מתאימה. 61% מבעלי העסקים ציינו שהכשרה במקום העבודה עצמו הוא ההכשרה המקצועית המועדפת עליהם. 33% ציינו שהכשרה במקום העבודה המשלבת הכשרה או סיוע של גוף חיצוני היא הצורה המועדפת עליהם.
בעמותה 121 מסבירים כי העסקת עובדים במשרה חלקית דורשת תשומות ניהוליות הדומות לאלו של עובד במשרה מלאה, ולכן עסקים קטנים רבים מעדיפים להשאיר עובדים בחל"ת מאשר להחזיר אותם במשרה חלקית. עוד אומרים שם כי סביר שהעובדים שהוצאו לחל"ת הם אלו שפחות קריטיים לפעילות העסק, כמו עובדים מנהליים.
"המחסור בעובדים לתעשייה הקטנה על רקע המלחמה הוא בעיה קריטית שצריכה להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות", מסר נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי. "המחסור בכח אדם שהתחיל עוד לפני המלחמה, התעצם למימדים של קטסטרופה אמיתית והוא גורם מספר אחת בקריסה של עסקים".
"תוצאות הסקר מוכיחות כי אימוץ מודל חל"ת גמיש יכול להביא לירידה משמעותית באבטלה" מסרה מנכ"לית עמותת 121, עו"ד טלי ניר. "מודל כזה יאפשר למעסיקים שהיקף הפעילות שלהם נפגע משמעותית להעסיק עובדים בחלקיות משרה, ואילו העובדים יקבלו סיוע חלקי בלבד מהמדינה על היקף המשרה שקוצץ".
"אופציה של תעסוקה גמישה הייתה מקדמת את המשך הייצור במשק כחלופה עדיפה של עצירת הייצור באופן מוחלט", מסר נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי. "העלויות של העסקה גמישה למדינה נמוכים באופן משמעותי מתשלום דמי החל"ת הרגיל, אך חשוב מכך שהייצור במשק ממשיך, גם באם זה נעשה באופן חלקי".