ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התקציב המעודכן לשנת 2023, הנועד להתמודד עם הגידול בהוצאות הממשלתיות בעקבות המלחמה. החוק קובע כי תקציב המדינה נטו ל-2023, כולל תשלום החזר חובות, יהיה 636.6 מיליארד שקל. מגבלת ההוצאה תעמוד על 510.6 מיליארד שקל. מדובר בתוספת של כ-25.9 מיליארד שקל לתקציב 2023 המקורי שאושר בחודש מאי.
• כל הבעיות בתקציב החדש | שאלות ותשובות
• לקצץ במשרדים המיותרים? הממשלה הוסיפה להם כסף
• סמוטריץ' עיכב את התקציב בשביל עוד כסף לסטרוק
• סערת תקציב המדינה המתוקן: נתניהו מול העובדות
התקציב המעודכן - או בשמו הרשמי חוק תקציב נוסף 2023 - אושר בתום דיון סוער שחתם דיונים ארוכים וסוערים סביב הכספים הקואליציוניים הרבים שנכללו בתקציב החדש. זאת על רקע סירובו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקבל את המלצת הדרג המקצועי במשרדו לקיצוץ עמוק יותר בכספים הקואליציוניים.
הסערה בדיון היום החלו סביב אולפן השידור החדש שהשיק השבוע מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בסרטון התדמית שקידם את שידורי האולפן החדש כיכב מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. במהלך הדיון חברי הכנסת מטעם האופוזיציה זעמו על הקדשת כספי מדינה למימון האולפן. בתגובה ציין ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) כי "תקציב תאגיד השידור הציבורי הוא מיליארד שקלים", ועורר סערה.
"אתה לא מתבייש כל פעם לאיים? חתיכת בריון", קראה ח"כ נעמה לזימי (העבודה). "כל פעם שנגיד משהו יאיימו על התקציב של שירותים ציבוריים?", תהתה, וציינה את דברי שר האוצר שאיים מוקדם יותר החודש לקצץ בתקציבי תיאטראות וגופי תרבות אם ילחצו עליו לקצץ בכספים קואליציוניים. "זו בריונות, זה להלך איימים", הוסיפה לזימי. "מנכ"ל ראש הממשלה מקים לעצמו אולפן אז התאגיד בסימן שאלה".
"אם אתה לא מבין את ההבדל בין תקשורת חופשית ובין תקשורת מגויסת לך תעשה שיעורי בית", אמר ח"כ גלעד קריב (העבודה) לפינדרוס, "למד מוויקטור אורבן, ראש הממשלה שלנו".
לדברי פקידי האוצר, אולפן השידורים החדש במשרד ראש הממשלה מתוקצב ב-200 אלף שקל בחודש. התקציב יכסה גם צוותי שידור וניידת שידור.
מהומה סביב משרד ההתיישבות
חלק נרחב מהדיון עסק בכספים הנוספים שמבקש שר האוצר להעביר למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. במהלך הדיון התלוננה ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) על התשובות שסיפקה נציגת אגף תקציבית תמר לוי-בונה סביב הכספים הקואליציוניים ואמרה כי בתשובות שלה היא מהווה "סוג של פוליטיקאית".
לוי-בונה מחתה בחריפות על הדברים ואמרה "מבחינתנו [הפקידים] בכספים הקואליציוניים אין הצדקה מקצועית", והוסיפה כי מדובר בהחלטת ממשלה שהפקידים פועלים ליישם.
"מי שהיה צריך לשבת ולענות פה זה שר האוצר ולא פקידי אגף תקציבים", התייחס לחילופי הדברים ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), תוך שהתייחס להפרת ההבטחה של סמוטריץ'. בשבוע שעבר הגיע סמוטריץ' לחצי שעה לישיבת הוועדה והבטיח כי יגיע בהמשך לדיונים בהצעת התקציב וישיב לשאלות הח"כים, אך לבסוף לא הגיע.
יו"ר ועדת הכספים משה גפני ביקש מפרקש-הכהן לחזור בה מדבריה ונענה בבקשה מצד ח"כ לזימי שפנתה אליו לגנות את דברי שר האוצר, שכינה בתחילת השבוע את פקידי האוצר אנטישמיים. חילופי הדברים הסלימו ולבסוף הורה גפני ללזימי לצאת זמנית מהדיון.
במסגרת הדיון הציגו נציגי האוצר לבקשת חברי הכנסת פירוט של הכספים הקואליציוניים במסגרת משרד ההתיישבות. נציגי האוצר הציגו כי לאחר תוספת של 200 מיליון שקל, עומד תקציב זה על 478 מיליון שקל. מסכום זה, 110 מיליון שקל הם ברזרבה שאין להם עדיין אישור משפטי ואינם צבועים לכך, ויוקצו במידה ויהיה אישור משפטי.
נציגי המשרד הציגו את פירוט 368 מיליון השקלים, לא כולל 110 המיליון שברזרבה: פעילות גרעיני משימה כ-70 מיליון שקל. כ-94 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות. 71 מיליון שקל למספר תחומים - תמיכה בשטחי C במסגרת קול קורא, בנוסף תמיכה של צוותי סיור ומעקב אחר בנייה לא חוקית ביהודה ושומרון, ואכיפת מקרקעין. 20 מיליון שקל לפעילות צוותי חירום לישובים בכלל הארץ: בנגב והגליל, בעוטף עזה ויהודה ושומרון. 12 מיליון שקל למערך השירות הלאומי. תמיכה של מכינות כ-32 מיליון שקל, כולל תקציב שיפוצים של כ-19 מיליון שקל, לפרויקטים של כ-60 מכינות. 38 מיליון למינהלת לזהות יהודית: מגוון רחב של פעילויות שעוסקות בזהות יהודית וערכים יהודיים, סדנאות והרצאות לסטודנטים ותלמידים.
בו’ הכספים עוברים כעת על סעיפי הכספים הקואליציוניים במשרד רוה״מ:
— Orit Farkash Hacohen אורית פרקש הכהן (@FarkashOrit) December 12, 2023
כששאלתי מה פשר 256 מלש״ח שמסתתרים בס׳ ״רזרבה לעמידה המגבלה הפיסקאלית״? הסבירו לי שאלה עוד(!) כספים קואליציוניים שממתינים לחווד משפטית, בתוכם עוד 110 מלשח (!) למשרד למשימות לאומיות, מעבר לכמעט חצי מיליארד שכבר יש! pic.twitter.com/YLMrFCfPdY
על רקע הפירוט הזדעק ח"כ נאור שירי (יש עתיד) לאחר שהבין מנציגי האוצר כי כ-500 מיליון השקלים המיועדים לתקציב משרד ההתיישבות כי הכספים מיועדים ל"זהות יהודית" ולא לצורכי ביטחון - זאת לדבריו בניגוד להצהרות שר האוצר: "שר האוצר אמר שהכסף לצרכי ביטחון, הוא שקרן". גפני ביקש משירי והח"כים הנוספים לא לכנות את סמוטריץ' שקרן שלא בפניו כשאינו נמצא בוועדה כדי להגן על עצמו.
"נעשה פה מעשה שערורייתי", טען ח"כ שירי. "אמר שר האוצר לכולנו שאנחנו לא בסדר שאנחנו לא מאשרים את הכספים הקואליציוניים למשרד של סטרוק כי זה פוגע בביטחון אזרחי ישראל. אפס שקלים לביטחון של יהודה ושומרון", אמר שירי תוך שהוא מחזיק בדפי התקציב למשרד.
"מתוך 400 מיליון השקלים האלו אין שקל אחד לביטחון, הכל לעסקנים של סמוטריץ' בזמן המלחמה. אתם בליכוד צריכים לסגור את המשרד המושחת הזה", הוסיף ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד).
"אני לא מוכן לשיח כזה, הכסף המדובר לביטחון הינו בסעיף אחר", השיב להאשמות גפני.
נציג האוצר הוסיף כי הכסף המדובר לצרכי ביטחון נמצא בשני סעיפים: "ה-110 מיליון ברזרבה שטרם אושרו מורכבים מ-75 מיליון שקל למרכבי ביטחון, וכן מ-10 מיליון לצוותי חירום ישובים בעיקר להתיישבות הצעירה שלא מתוקצבת על ידי משרד הפנים, בנוסף יש רכיב נוסף לביטחון דרך משרד הפנים".
לאן הולכות תוספות השכר למורות?
ויכוח נוסף התפתח סביב העברת כספי אופק חדש למערכות החינוך החרדיות. נציגי האופוזיציה ביקשו לדעת האם באוצר יודעים האם תוספות השכר למורות החרדיות אכן מועברות למורות עצמן. בתשובה אמרה נציגת האוצר כי "הדיווח לא נעשה באופן פרטני" וכי לחשב מטעם האוצר אין מידע האם התוספות מועברות למורות החרדיות עצמן או לעסקנים. ח"כ פינדרוס טען בתוקף כי הכסף דווקא כן מועבר למורות, אף שאין פיקוח על כך.
"אנחנו רואים הסטה של 53 מיליון שקל מתקציב של אזרחים ותיקים בתקציב משרד הרווחה. נציגת האוצר אומרת שזה כי לא הצליחו לממש", העירה בהמשך הדיון ח"כ מירב כהן (יש עתיד), "מנגד יש מחסור זהה במעונות היום. אולי תחברו בין השניים?". יו"ר הוועדה גפני סירב לבקשת כהן לאפשר לנציגת האוצר להסביר או לבחון כיצד ניתן להעביר את הכסף בין שתי המטרות.