ועדת הכספים אישרה היום (שלישי) פה אחד את הגדרתם של העיר אשקלון ומושב מבקיעים כיישובי ספר, זאת לאחר הלחץ הרב שהפעיל ראש העיר תומר גלאם בדיוני הוועדה בשבוע שעבר. משמעות ההחלטה היא שהעיר תקבל 100% פיצויים בגין נזקים עקיפים כפי שמקבלים יישובים שבמרחק עד 7 ק"מ מרצועת עזה בגין נזקי המלחמה.

ישראל במלחמה - סיקור N12

יישוב ספר הוא יישוב ששר האוצר הכריז עליו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כיישוב שתושביו ובעלי העסקים שבו זכאים לפיצוי מהמדינה גם בשל נזקי מלחמה עקיפים שנגרמו להם. 

יו"ר הוועדה גפני סירב להצביע על הגדרת אשקלון כיישוב ספר למשך 3 חודשים בלבד, כלומר לתקופת המלחמה המוערכת - וביקש להגדירה ככזו באופן קבוע. למרות סירוב האוצר לכך, לבסוף הצליחו ללחוץ ולשכנע חברי הוועדה והיו"ר גפני לשנות את ההצבעה, כך שאשקלון תוגדר כיישוב ספר למשך שנה. גפני: "עשינו כל מאמץ לסייע לתושבי אשקלון היקרים ובסופו של דבר זה עבר פה אחד". לאחר ההחלטה, פרסמה עיריית אשקלון הודעה ובה נכתב  כי בעלי העסקים בעיר יכולים להגיש כבר עכשיו את הבקשה למקדמה עבור פיצוי שיתקבל תוך שבעה ימים.  

יו
יו"ר ועדת הכספים משה גפני וראש עיריית אשקלון תומר גלאם מחובקים בתום הדיון

"אשקלון נמצאת בחזית"

בהודעת האוצר נכתב כי "מאז החלה המלחמה, היישובים אשקלון ומבקיעים סופגים, על פי עמדות גורמי המקצוע, כמות התרעות ונפילות בדומה ליישובים המוגדרים כיישובי ספר בדרום הארץ. בהתאם לכך, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כוונתו להוסיף את היישובים אשקלון ומבקיעים לרשימת יישובי ספר".

"העיר אשקלון והיישוב מבקיעים עומדים בחזית מאז החלה המלחמה ואף לפני כן", מסר סמוטריץ', "מהיום הראשון אנחנו עושים ופועלים רבות לחיזוק התושבים ולתמיכה הנדרשת במנעד רחב של תחומים. צירוף העיר אשקלון והיישוב מבקיעים לרשימת יישובי הספר בכל הנוגע לפיצויים עקיפים, זהו מהלך נצרך וטוב שהוא מתרחש".

בדיון בוועדת הכספים שהתקיים בשבוע שעבר, זעק ראש העיר תומר גלאם"אנחנו כבר ביום העשירי של הלחימה, למי צריך לחכות? איזה תשובות יש לך לתת לאותם אנשים מסכנים, שחוץ מלהתפלל שלא יפול עליהם טיל אין להם שום אפשרות להישאר בחיים? כל שיגור יש פגיעות, הרוגים", זעק גלאם לכיוונם של שר האוצר סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים משה גפני. "קיבינימט! תכניסו את אשקלון לעוטף! אשקלון היא חלק מהעוטף לצערי! כל דבר שצריך להעביר צריך איזו ועדה שתיקח שישה ימים כדי שתעביר את הכסף".

ההעברת התקציביות שאושרו לצרכי המלחמה

במהלך הדיון הובהר מצד יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ומצד נציגי האוצר, כי כספים שיאושרו יגעו אך ורק לשימושים הכרחיים לפעילות התקינה של משרדי הממשלה או לפעילות הנוגעת למלחמה. באוצר הבהירו כי גם סעיפי עודפי תקציב שיאושרו מכורח החובה בחוק, יבחנו לגופם ויוקצו רק בהתאם לקריטריונים אלה

ההעברות תקציביות לצרכי הלחימה שאושרו הם בין השאר:

  • כמיליארד שקל אושרו למשרד לביטחון פנים – בנוסף כ-162 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, התקציב ברובו המכריע מיועד לשב"ס והמשטרה, עבור: התעצמות ורכש, האגף לרישוי כלי ירייה, החלטות ממשלה חברה דרוזית בדואית, רכש בשב"ס, היערכות לרעידות אדמה והפרות סדר, הוצאות שכר נלוות, כוח אדם, צרכים מבצעים, הצטיידות, אבטחת מוסדות חינוך, בינוי אגפים בבתי הסוהר.
  • כ-1.1 מיליארד שקל אושרו למשרד הבריאות – התקצוב עבור תוכניות העבודה של המשרד לפי קצב ביצוע, מימוש החלטות ממשלה ותוכניות חומש, לצד תקצוב תוכנית לבריאות לאומית: תוספת תקציב למד"א, הכשרת כוח אדם רפואי, רכש שירותי אשפוז גיראטרי, תקצוב מרכזי חוסן, חיסונים, תחזוקת מערכות מידע ועוד.
  • כ-101 מיליון שקל למשרד המשפטים – בנוסף כ-153 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, התקצוב נועד לפרויקטי מחשוב, בינוי ושיפוץ משרד המשפטים, תפעול הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי, פיתוח מערכות מחשוב ברשות להלבנת הון, תשלומי מקדמות לנפגעי עבירה, ופעילות מחשוב ותפעול של רשות האכיפה.
  • 50 מיליון שקל וכ-70 מיליון שקל בהרשאה להתחייב למשרד האנרגיה והמים עבור פיתוח משק הגז הטבעי, ותחנות תדלוק לגז טבעי דחוס. 
  • 42 מיליון שקל אושרו למשרד החקלאות, בנוסף כ-57 מיליון שקל עודפי משרד החקלאות משנת 2022 לשימוש בשנת 2023.