עם כניסתה של 2024, צפויה החלטת הריבית הראשונה של בנק ישראל. מפרוץ מלחמת חרבות ברזל העריכו רבים שנראה הורדת ריבית מהירה יחסית, במטרה לאושש את הכלכלה שנפגעה בעקבות המלחמה, אך הכלכלנים חלוקים בשאלת הדחיפות והעיתוי המתאים לשינוי הכיוון של הריבית במשק.
מאז מאי, הריבית עומדת על 4.75% - לאחר שזינקה מרמה אפסית של 0.1% באפריל 2022. בבנק הפועלים מציינים כי נכון לסוף השבוע מתמחרים בשוק ההון הסתברות של כ-70% להורדת ריבית ביום שני, והסתברות של כ-75% להורדת ריבית נוספת בסוף פברואר.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים בבנק מוסר כי "אנו "מעריכים הסתברות דומה לציפיות בשוק להורדת ריבית השבוע, אך הסתברות נמוכה יחסית לכך שהבנק המרכזי יוריד את הריבית פעמיים ברבעון הראשון של השנה". מנגד, בבנק לאומי מעריכים שהנגיד יבחר בכל זאת שלא להוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ולדחותה למועד מאוחר יותר. זאת, על מנת להמשיך ולהתמקד ביציבות השווקים הפיננסיים בישראל ש"ממשיכים לשקף רמת סיכון גבוהה יחסית לישראל".
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, כתב בסקירתו כי "הסיכונים לתחזית נובעים מהסלמה במלחמת חרבות ברזל, מעלייה משמעותית במחירי התובלה לישראל ושיבושים באספקה של מוצרים נבחרים לישראל". השיבושים באספקת מוצרי הייבוא לישראל בים האדום יכולים לגרום לעלייה במחירי השינוע ולהצית מחדש את אינפלציית ההיצע. בפמן הוסיף, שגם עלול להתרחש שינוי במדיניות המיסוי, לאור הצפי לגידול בגירעון התקציבי של הממשלה. ובינתיים, הוא מציין, "הארכת והרחבת תוואי ההקלות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, מהווה כלי מדיניות נוסף" שמאפשר לבנק ישראל לשמור על הריבית ברמתה לאורך זמן רב יותר.
גם בבנק הפועלים מאוד מסויגים בתחזיתם. לדברי ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, "הייסוף החד בשער השקל תומך בהפחתת ריבית מוקדמת כבר ביום שני". עם זאת, הנגיד הדגיש בנאומיו בשבועות האחרונים את חשיבות השמירה על היציבות, ולכן לפי בהר יש בכל זאת מקום לדחיית הריבית מצד הנגיד.
על רקע אי הוודאות, בבנק מזרחי פרסמו הערכות סותרות לגבי החלטת הריבית. יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק, מעריך שבנק ישראל יוריד את הריבית ביום שני בכרבע אחוז, זאת כאשר מתווה ההורדות צפוי להיות אגרסיבי יותר ממה שצופה התחזית המאקרו-כלכלית ותגיע ל-3% בסוף השנה (בנק ישראל צפה שהיא תגיע ל-4%-3.75%). מנגד, הכלכלן הראשי של הבנק, רונן מנחם, סבור שהוועדה המוניטרית תבחר לדחות את הורדת הריבית למועד מאוחר יותר ותמשיך להתמקד ביציבות השווקים.
האינפלציה עומדת לרדת, אך קיים חשש לעלייתה מחדש
האינפלציה עשתה דרך ארוכה בשנת 2023, וירדה משיא של 5.4% בינואר 2023 ל-3.3% בחודש נובמבר. תחזית בנק ישראל האחרונה הראתה כי רמת עליית המחירים בישראל צפויה להתמתן עוד בשנת 2024 ולהתכנס ליעדה (3% ברף העליון) במהלך השנה.
עם זאת, חוסר הודאות הנובע מהמלחמה יכול לשנות את מתווה התמתנות האינפלציה: "התחזית הבסיסית שהצגנו אומדת את השפעת המלחמה, בהנחה שעיקרה יהיה בחזית אחת מול ארגוני הטרור בעזה והשלכותיה יימשכו אל תוך שנת 2024 בעצימות פוחתת. לשינוי בהמשך, בהיקף ובעצימות המלחמה תהיה כמובן השפעה מהותית על ההתפתחויות הכלכליות בפועל", מסרו בתחזית בנק ישראל.
אלמנט נוסף שאינו קשור ישירות למלחמה ומהווה גורם בעייתי במיוחד מבחינת בנק ישראל, הוא תקציב שנת 2024. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, אמר כבר מספר פעמים כי על הממשלה לרסן את הוצאותיה במטרה לשפר את תקציב 2024, שאמור לכלול את עלויות המלחמה ועלויות שיקום האזורים הנפגעים.
"במדעי הכלכלה יש מגבלת תקציב - אין משאבים בלי סוף. אסור לתת צ'ק פתוח", אמר הנגיד ירון בוועדה לביקורת המדינה לפני כשבועיים, "מערכת הביטחון צריכה להתייעל ולא להגדיל את התקציב מעבר למה שצריך. נכון שיהיו פה שינויים באסטרטגיה וטקטיקה וידרשו הצטיידות שידרשו עוד כספים אבל כמו שעושים התאמות בכל תקציבי המדינה, גם בתקציבי הביטחון צריך לחדד את התקציב. צריך להפנות תקציבים לנושאים שהם תומכי צמיחה ולהסיט מדברים שאינם תומכי צמיחה".