שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מונע בימים אלה העברה של כחצי מיליארד שקלים לצרכים שונים במגזר הערבי, זאת בטענה כי האזרחים הערבים "אינם נמצאים בראש סדר העדיפויות" - וכי כספים שיועברו לרשויות הערביות יזלגו לארגוני הפשיעה.

סיקור N12

 

"מאיפה נוריד את זה? שהזבל יצטבר ברחובות?"

הסכום ה"דחוף" ביותר שעומד על הפרק הוא מענק של 200 מיליון שקלים שהובטחו לרשויות המקומיות הערביות, כשרובן בנו את התקציב שלהן לשנה זו על בסיס התקציב. מקורו של הסכום בהחלטת ממשלה 550 משנת 2021, שהתקבלה בזמן כהונתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

"מבקשים מאיתנו לחתוך בבשר החי", אומר ל-N12 מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה ויו"ר ועד הרשויות הערביות. "הכנסנו את זה לתקציב, ועכשיו אתה לא יודע מאיפה תוריד את זה - מבית הספר? מהרווחה? שהזבל יצטבר ברחובות? זו בעיה מאוד רצינית".

בנוסף למענק הייצוב, הובטחו לרשויות המקומיות באותה החלטת ממשלה גם 400 מיליון שקלים לפיתוח, אותם אמור להעביר משרד האוצר על פני חמש שנים. בשנת 2022 לא עבר תקציב כלל לרשויות, וגם השנה משרד האוצר הודיע כי לא יעביר את הכסף, שלטענת השר עלול להתגלגל לגורמים עבריניים דרך הרשויות.

ולבסוף, נמצאים על הפרק 200 מיליון שקלים נוספים לטובת השכלה גבוהה במזרח ירושלים. הסכום הזה נועד לחזק תכניות שעוזרות לסטודנטים ערבים ממזרח העיר ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, ולא באוניברסיטאות ערביות. סמוטריץ' טוען כי התכנית יצרה "תאים איסלאמיים קיצוניים" באוניברסיטאות בישראל, שהופכים את חייהם של הסטודנטים הישראלים לבלתי אפשריים. הוא עצר את התקצוב בניגוד לעמדת גורמי המקצוע, שטוענים כי התכנית מפחיתה פשיעה - ותורמת לביטחון ישראל.

"אלה לא כספים קואליציוניים"

בראיונות שנתן מאז שפורסם כי התקציבים נעצרו, טען שר האוצר כי הוא מיישם את מדיניות הממשלה - הערבים לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של הקואליציה, וגם אין לה את "המטען" הקואליציוני של המפלגות הערביות, שהביא את הממשלה הקודמת להעביר את התקציבים לרשויות הערביות.

"אלה לא כספים קואליציוניים", אומרת ל-N12 עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה, שמייצגת את הרשויות הערביות. "אנשי המקצוע במשרד הפנים ובמשרד האוצר קבעו, מקצועית, שהרשויות הערביות נדרשות לתקציב נוסף מאחר שמענקי האיזון מפלים אותן לרעה. אם השר רוצה לשלול את הכספים - הוא צריך לשקול זאת לאור הקריטריון המקצועי, ולא הפוליטי".

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' בהצהרה (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
לא בטוח שישיג את האצבעות הנדרשות לאישור המהלך. סמוטריץ'|צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מעבר לצורך לפעול בהגינות ובתום לב, טוענת ארשייד, עומד טיעון משפטי נוסף לטובתן של הרשויות הערביות - עקרון ההסתמכות. אלה כבר הכניסו את התקציב לתכנון שלהן, והסתמכו עליו בחוזים עליהן חתמו. לטענה הזו ענה שר האוצר בחשבון הפייסבוק שלו, וטען כי הרשויות המקומיות בנו את התקציב אחרי שנפלה הממשלה הקודמת, והיו צריכות להעריך שממשלה אחרת לא תמשיך את תקצוב הרשויות הערביות.

גורמים ברשויות המקומיות הערביות טענו כי סיווג הכספים כקואליציוניים הוא בעייתי בלשון המעטה. החלטת הממשלה 550 (שמכוחה הועברו הכספים) התגבשה כבר בתקופת כהונתו של ראש הממשלה נתניהו, ומתבססת על מספר החלטות ממשלה קודמות שקידם ראש הממשלה בעבר, בלי שמפלגות ערביות השתתפו בממשלתו.

מה הרשויות יכולות לעשות?

כל עוד השר סמוטריץ' לא מעביר את התקציבים לרשויות, אלה מתכננות לפעול בכל אפיק העומד לרשותן - הן בעתירה לבג"ץ, והן בצעדים ארגוניים כמו שביתת שירותים או אי פתיחת שנת הלימודים. "אנחנו חושבים שיש לנו קייס משפטי טוב, אבל אבל אם נלך לעתירה ארוכה, נזכה ונקבל את הכסף בעוד שנתיים - מה עשינו?", אומר ל-N12 מודר יונס, ראש מועצת ערארה. "אם לא יהיה דיון מיידי, ונצטרך לחכות להערכה, הרשויות בבעיה".

מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה
מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות

לפי גורמים המעורבים בפרטים, על מנת לבטל את החלטת הממשלה שהעניקה את התקציבים לרשויות, שר האוצר סמוטריץ' יצטרך ללכת "בדרך המלך" ולאשר את החלטתו בממשלה. לא בטוח שיצליח לאסוף את האצבעות הנדרשות לכך, כשהשרים ארבל, שיקלי וגמליאל כבר הביעו ביקורת פומבית על הקפאת התקציבים.

לאן הולך הכסף?

שר האוצר טוען כי כספים שמועברים לרשויות המקומיות "מגיעים פעמים רבות לידי גורמי פשיעה וטרור, שפוגעים בביטחון האישי של כולנו, יהודים וערבים כאחד". יתכן שיש תקציבים ברשויות המקומיות שמגיעים, בסופו של דבר, לגורמים עבריניים - אבל הרשויות מנהלות מיליארדי שקלים, שרובם מוקצים לשירותים לתושב.

לרשויות המקומיות יש שלושה סוגים של הוצאות: הוצאות שכר (לדוגמה עבור הסייעות, עובדי העירייה, או עובדי התברואה), הוצאות על שירותים לתושב (לדוגמה לעמותות המפעילות מרכזים למניעת אלימות, או מרכזים לבעלי מוגבלויות) ולבסוף - הוצאות על ספקים במכרז כמו קבלנים, סוללי כבישים וכו'.

הסוג השלישי של ההוצאות הוא הסוג שממנו מזהיר שר האוצר, כשגורמים עבריניים עלולים לזכות במכרזים, בזכות הצעה משתלמת יותר או באמצעים בלתי חוקיים. עם זאת, ישנם כללים רבים בשיטת המכרזים שנועדו למנוע זאת - והממשלה גם יכולה להחליט להגביר את הפיקוח בנושא.

שרים בממשלה נגד סמוטריץ'

מאז שעצר שר האוצר את העברת התקציבים למגזר הערבי, זכה לביקורת "מבית". שר הפנים, משה ארבל, נחלץ לעזרתן של הרשויות הערביות וכתב לשר האוצר סמוטריץ' כי אי העברת התקציב לרשויות רק תכניס אותן למצב של גירעון, ואז המדינה תצטרך להעביר תקציבים גבוהים בהרבה על מנת לחלץ אותן מקריסה כלכלית.

 

גם השר לשוויון חברתי עמיחי שקלי שיגר מכתב לשר האוצר, שבו ביקש ממנו להעביר את תקציבי האיזון לרשויות הערביות. שיקלי אמון על הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, וייעץ לשר כי יעביר את הכספים לרשויות בכפוף לפיקוח מוגבר על מכרזים וקבלנים ברשויות המקומיות, אם הזליגה לגורמים עבריניים היא שמטרידה אותו.

גם השרה לענייני מודיעין גילה גמליאל כתבה לשר סמוטריץ' בנושא הכספים, כשעודדה אותו להפשיר את הכספים הנוגעים להשכלה גבוהה במזרח ירושלים. "לשילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה יש חשיבות חברתית, כלכלית וביטחונית", כתבה השרה גמליאל בחשבון הטוויטר שלה. "כשרה לשוויון חברתי, הובלתי את תכנית 922 עם הישגים רבים. עלינו להמשיך לממש את החזון בראייה ארוכת טווח למען צמצום הפערים בחברה".