הסכם המסגרת שנחתם ביום שני בין משרד האוצר להסתדרות מכשיר את הקרקע לביטול המודל הקיים של החזרי הוצאות הרכב במגזר הציבורי. כבר שנים ארוכות שבאוצר שואפים לבטל את המנגנון ההיסטורי שמתמרץ את עובדי המדינה להחזיק ברכב פרטי בתוספות שכר של אלפי שקלים בחודש. ההסכם החדש יאפשר להשוות את רכיב הוצאות הנסיעה גם לעובדים שלא מחזיקים מכונית בבעלותם ומגיעים לעבודה בדרכים "ירוקות" יותר, כמו תחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים או קארפול.
אולם, זה ייקח עוד זמן. לפי הבנות בין המדינה לארגון העובדים, בתוך כשנה־שנתיים יתחיל להיכנס בהדרגה מנגנון חדש, תחילה במסגרת פיילוטים ביחידות ממשלתיות. המודל החדש יכנס עם הזמן לרוחב שירות המדינה, למשל בהזדמנויות כמו חתימת הסכמים פרטניים של הממונה על השכר מול גופים ציבוריים מסוימים.
תשתית להחלפת המנגנון הקיים
אומנם נושא הוצאות הרכב לא מופיע במפורש בהסכם המסגרת, שעיקרו העלאת שכר עובדי הציבור, אבל הן באוצר והן בהסתדרות מאשרים שהוא מהווה תשתית להחלפת מנגנון הוצאות הרכב. זאת, באמצעות ה"קופה לפתרון בעיות" שמעמיד ההסכם, בגובה של יותר מ־2 מיליארד שקל. כדי להשתמש בכספים הללו נדרשת הסכמה בין אגף השכר באוצר וההסתדרות. בשני הצדדים מעריכים שהכספים ינותבו גם למימון רכיב החזר הנסיעות החדש.
כיום עובד שלא מחזיק ברכב פרטי מוותר למעשה על תגמול ממוצע של כ־2,500 שקל בחודש על חשבון המדינה. כעת, עם יישום הרפורמה, גם מי שעד כה לא ניצלו את זכאותם להחזרי הוצאות רכב - יזכו לתוספת באופן זהה לקולגות בעלי רכב פרטי. כיום, כ־80% מעובדי משרדי הממשלה וכ־40% מעובדי הרשויות המקומיות זכאים להחזר חודשי ממוצע בתלוש של כ־2,500 שקל.
הסכם המסגרת הוא אחד משתי רגליים עליהן נשענת המהפכה בהחזרים שמקבלים העובדים. הרגל השנייה נמצאת בחוק ההסדרים שאושר לפני כחודשיים, בו נקבע שתוספות שכר חדשות ינותקו מחישוב הקצבאות של בעלי הפנסיה התקציבית. לולא שינוי זה, התוספת החדשה הייתה מכניסה את האוצר לבעיה ומייצרת חבות גדולה מצד המדינה לעובדים וגמלאים בעלי פנסיות תקציביות.