בשנה החולפת שילמה מדינת ישראל משלמת כ-7.2 מיליארד שקלים בשנה לנפגעי תאונות עבודה והמשק הישראלי איבד כ-3 מיליון ימי עבודה של נפגעי העבודה שהובילו להיעדרות העובדים לשיקום ופגיעה בפריון. כ-60 אלף עובדים בשנה מקבלים קצבת נכות ומוגדרים כנכים לצמיתות. כך עולה מדוח של המוסד לבטיחות ולגהות שנעשה במסגרת במסגרת שבוע הבטיחות בעבודה הבינלאומי.
על פי ההגדרה של הביטוח הלאומי, נפגע עבודה מוגדר כמי שנפגע בתאונה שהתרחשה בזמן העבודה ובגלל העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, או לקה במחלת מקצוע כמוגדר בתקנות ונקבעה לו נכות רפואית ברמה של 10% לפחות - ובשל הפגיעה הוא אינו יכול לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת.
בקרב נפגעי העבודה 41% מהפונים לשיקום מקצועי היו בגילאים 18-29 והם אלו גם בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לחזור לשוק התעסוקה, לעומת אנשים הנמצאים בסמוך לגיל הפרישה, החל מ-50 ועד 60+.
בין הצעדים המרכזיים שבהם ניתן לנקוט כדי לצמצם את תאונות ופגיעות בעבודה: להדריך עובדים בנוגע לסיכונים שאליהם הם חשופים בעבודה, בקשר למכונות ציוד וכלי עבודה שאיתם הם עובדים - וכן בנוגע לאיכות האוויר שהעובדים נושמים בעבודה.
"נדרשים ניהול סיכונים והדרכות בטיחות"
במוסד לבטיחות ולגהות הסבירו כי הסיבות העיקריות לתאונות עבודה הן אי שימוש בציוד מגן באתרי הבנייה, היעדר בדיקת מפסק מגן מפני התחשמלות במפעלים ושימוש לא בטיחותי במכונות ציוד וכלי עבודה בענפי החקלאות. בדוח של המוסד נמצאו יותר מאלף ליקויים של מחסור בשילוט בכניסה לאתרים עם בעלי התפקידים והחברה המבצעת את הבנייה, מספר דומה של ליקויים הנוגעים לאי גידור אתר הבנייה כנדרש, כ-867 ליקויים הקשורים לדרכי גישה שאינן בטיחותיות באתרי בנייה, כ-835 ליקויים הנוגעים לאי כיסוי פתחים ואמצעי מיגון למניעת נפילה משטחי עבודה בגובה וכ-723 ליקויים על אי שימוש בציוד המיגון האישי במהלך העבודה.
מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות, ד"ר מיקי וינקלר: "היעדרות העובד עקב תאונה, תשלום דמי פגיעה ונכות, גיוס והשמת עובד חדש להחלפת העובד שנפגע ועוד הוצאות רבות ישירות ועקיפות עולות למשק הישראלי כסף רב שניתן היה לצמצם אותו באמצעות ניהול סיכונים במקום העבודה, הדרכות בטיחות בדבר הסיכונים ובדרכים למזעורם".