דוח חדש שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף את הפערים הבלתי נתפסים בין המחירים שאנו נתקלים בהם ברשתות השיווק לבין מחירם של מוצרים מקבילים במדינות אחרות. בפרק שהתמקד בענף החלב בישראל, נחשף עומקו של יוקר המחיה: מחירי החלב בישראל גבוהים ב-77% מהמחירים במדינות ה-OECD. הנתון אינו כולל את עליית המחירים הנוספת שנכנסה לתוקפה אתמול והזניקה את מחירי מוצרי החלב.

תנובת החלב היא הגבוהה ביותר בעולם, אז למה המחיר גבוה גם הוא? 

תכנון ענף החלב בישראל מיושם באמצעות פיקוח המדינה על כמויות ייצור החלב, על המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים, על היקף הייבוא של מוצרי חלב ועל המחיר לצרכן של מוצרים מפוקחים. בעקבות עליית המחירים שנכנסה לתוקפה אתמול, נשמעה ביקורת על כך שמחיר החלב הגולמי בישראל, הנאמד בכ-62.04 אירו למאה ק"ג חלב (כ-219 שקלים), גבוה בכ-24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שם נאמד המחיר בכ-50.17 אירו למאה ק"ג חלב (כ-177 שקלים).

ממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל עומד על כ-12 אלף ק"ג – הנתון הגבוה ביותר בעולם. בשנת 2021 יוצרו בישראל 1.54 מיליארד ליטרים של חלב גולמי. על אף התפוקה הגבוהה, המופקת ב-686 הרפתות הפזורות ברחבי הארץ, המחירים בקצה מטפסים. נכון לחודש יוני האחרון, מחיר ליטר חלב רגיל לצרכן בישראל נאמד בכ-1.81 דולר (כ-6.2 שקלים כולל מע"מ), בעוד המחיר הממוצע במדינות האיחוד האירופי נאמד בכ-1.02 דולר (כ-3.5 שקלים). מדובר בפער של 77%. 

בעלי החיים מוחזקים בתנאים שפוגעים בהם באופן חמור ביותר

מלבד הביקורת של מבקר המדינה בעניין מחירי החלב ותכנון הענף, בדוח שפרסם עולה תמונה מדאיגה בנושא רווחת בעלי החיים בתעשיית החלב. על פי הערכת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינה תנאי המחיה של הפרות. המבקר הדגיש כי אין פיקוח מספק בנושא ולא הותקנו תקנות פרטניות החיוניות למניעת צער בעלי חיים ברפתות.

שיאנית תנובת החלב: הפרה הישראלית (צילום: 123RF, חדשות)
"רפתות במצב חמור מאוד מבחינת תנאי המחייה של הפרות"|צילום: 123RF, חדשות

אנשי האוצר ונציגי המחלבות סיכמו בתחילת השבוע על עלייה מיידית של מחירי החלב בשיעור של 9.28%. עלייה נוספת של כ-7% תיפרס על פני כמה פעימות ותסתיים במאי 2027. עליית המחירים מגיעה בעקבות הסכם שנחתם לפני כשנה, במסגרתו מחיר החלב עלה ב-4.9%, ונקבע כי יעלה שוב במנגנון אוטומטי בחודש מאי 2023, ללא צורך באישור שר האוצר או שר החקלאות. "למחלבות היו דרישות, אך לאחר משא ומתן ארוך – בלמנו את ההתייקרות שהייתה אמורה להיות כפולה", אמר שר האוצר סמוטריץ' לאחר ההעלאה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ארכיון|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תגובת מועצת החלב לדוח מבקר המדינה: "חלק מהנתונים בדוח אינם מעודכנים. הסיבות העיקריות לפער במחירים מול אירופה: עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל, תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים, המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה ובארץ לא, אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד. לכך מתווספים, עלויות כשרות, מע"מ ומחירי המים לתעשייה והארנונה".

על הטענות בנוגע לרווחת בעלי החיים אמרו במועצת החלב: "הנושא מצוי באחריות השירותים הווטרינריים. יחד עם זאת מועצת החלב משקיעה משאבים ועוסקת בנושא: הדרכה, מחקר, ייעוץ והגדלת המודעות. מצב רווחת בע"ח בישראל בהשוואה למדינות אחרות הוא טוב בהיבטים של טיפול וטרינרי, שטחי ותנאי מחייה לפרה, שקתות, מזון איכותי ונגיש ועוד".

תגובת משרד החקלאות: "לעניין מבדקי רווחה ובריאות ברפתות, נושא הביקורות בכלל משקי היונקים בישראל, ובכלל זה גם רפת החלב, ממוחשבים בימים אלה על מנת להיעזר במודל סדור לקביעת היקף הביקורות והנושאים שייבדקו בהן, שתיעשה על פי גורמי סיכון וממצאי ביקורות קודמים. הביקורות במשקים יכללו היבטי צער בעלי חיים, בריאות, ניהול מצבת הבקר ועוד. גם כיום, טרום מחשוב הנושא, נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים על ידי השירותים הווטרינריים. בנוסף, מדריכי המשרד עברו הכשרה בנושא רווחה, ומסייעים בידי המשרד כ"עיניים שלו בשטח", וכשגרירים של העברת דרישות המשרד למשקים".