בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב התיר לאחרונה לאישה להגיש ראיות שהושגו מתיבת הדואר האלקטרוני של בעלה המולטי-מיליונר תוך הפרת פרטיותו, לאחר שהוא ניסה להסתיר ממנה רכוש משותף בשווי עצום. בית המשפט נימק את החלטתו בהעדפת ערך גילוי האמת אודות הרכוש המשפחתי, על פני הזכות לפרטיות.
הפרשה עוסקת בבני זוג לשעבר מן האלפיון העליון שמנהלים סכסוך גירושין יותר מ-7 שנים. ג' תבעה את בן זוגה לשעבר על מנת לקבל את חלקה ברכוש המשפחתי, שמורכב בין היתר מסכום עצום שהסתיר ממנה לטענתה לאורך נישואיהם.
מידור כלכלי: ניהול הרכוש מחדר מאובטח
בתביעה טענה ג' שכל ענייני הרכוש נוהלו על ידי בן זוגה במשך כל חייהם המשותפים טרם הקרע ביחסים, וכי במהלך היחסים לא הייתה לה כל מעורבות או ידיעה בדבר הנכסים ואופן ניהולם. היא טענה שידעה רק כי הונם נאמד בסך כ-100 מיליון דולר, אולם יכולותיה לקבל מידע אודות הרכוש מוגבלות ביותר בשל מידור מכוון של בן הזוג - כולל ניהול הרכוש מחדר מאובטח בבית מגוריהם.
במסגרת תביעה לקבלת חלקה ברכוש המשפחתי (המכונה "תביעה לאיזון משאבים"), צירפה ג' שורה של מסמכים מתוך תיבת הדוא"ל של בן זוגה לשעבר. ג', אשר מיוצגת בידי עורכי הדין יהודית מייזלס ושמואל מורן, טענה כי לא מדובר בפיגעה בפרטיותו, וגם אם הייתה פגיעה - הרי שבאיזון האינטרסים בין חשיפת האמת לבין פגיעה מזערית בפרטיות, זכותה גוברת.
לטענתה, לא ייתכן שבן זוגה לשעבר ימנע ממנה לברר את היקף הרכוש בזמן שקיימת לה זכות לקבל את חלקה. פרקליטיה של ג' טענו כי קיומו של הליך הוגן, צודק וחותר לאמת מחייב פגיעה מסוימת בהגנת הפרטיות, בין היתר מאחר שהאישה פעלה בתום לב, בזמן שהאיש מבקש לעשות שימוש לרעה בהליך.
חובת הגילוי או פגיעה בפרטיות
טענותיה של האישה התמקדו בחשיבותם של המסמכים לבירור התביעה, נוכח התנהלות "טקטית ונפסדת" של בן זוגה לשעבר כלשונה, אשר "פעל בניגוד לחובת הגילוי המוטלת עליו וביכולתה להוכיח את תביעתה".
לטענתה, בית המשפט נותר "אפוף במסך עשן" שכל מטרתו היא הסתרת שווי הרכוש האמיתי של בן הזוג לשעבר. עוד הוסיפו עורכי דינה של האישה כי ערכם של המסמכים הוא קריטי, וכי בלעדיהם לא ניתן יהיה לבצע אומדן של היקף הרכוש המשפחתי שנצבר במהלך הנישואים.
בן זוגה לשעבר מצדו טען, באמצעות עורכי הדין רועי סידי וברק טל, כי הראיות שהגיש מספקות תמונה מלאה של השתלשלות הדברים וכי צירף עשרות נספחים להוכחת טענותיו. עוד טען האיש כי פרש תמונה עובדתית רחבה בצירוף מסמכים רבים בכל נושא הקשור או משפיע להיקף הרכוש המשפחתי.
עיקר טענותיו של האיש היו בכך שהאישה צירפה תכתובות בינו לבין צדדים שלישיים, לרבות תכתובות בינו לבין עורכי דין החוסים תחת חיסיון, תוך פגיעה בפרטיותו, באמצעות פריצה שלא כדין לתיבת הדוא"ל שלו, אשר עולה כדי האזנת סתר אסורה. עוד טען האיש כי המסמכים שצורפו אינם מוכיחים את תביעת האישה, מאחר שהם נוגעים לנאמנויות ולנכסים שאינם שייכים לבני הזוג.
"פערי כוחות בין בני זוג - כמעט תמיד לרעת האישה"
שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יהורם שקד קיבל את טענות האישה, תוך שהוא מציין כי כאשר נדרשים לאפשר פגיעה בפרטיות לצורכי גילוי האמת במשפט, יש לברר את מידת החשיבות והחיוניות של המידע להליך - כלומר אם הונחה תשתית עובדתית המצדיקה את גילוי המידע, ואם הייתה אפשרות חליפית לחשוף את המידע שאינה כרוכה בפגיעה בפרטיות.
בעניין התנהלותו של בן הזוג לשעבר כתב השפט שקד: "האיש ידע היטב, ומזה שנים, כי בידי האישה מסמכים כאלה ואחרים. לאיש היה את כל הזמן שבעולם להתייחס למצבת נכסיו ולפעילותו הכלכלית ולהוכחת תום ליבו. האיש מטעמיו בחר בקו ניהול המשפט שלו בדרך אחרת, וזוהי זכותו המלאה, וכעת עליו לשאת בתוצאותיו אשר אחת מהן היא בקשתה של האישה".
"מדובר בהחלטה צודקת שתהיה לה השפעה רחבה על תיקים רבים נוספים, שבהם ישנם פערי כוחות בין בני הזוג, כמעט תמיד לרעת האישה", ציינו פרקליטיה של ג', עורכי הדין יהודית מייזלס ושמואל מורן. "לאחר שנים של הסתרת רכוש בהיקף של מאות מיליונים, ניתנה החלטה אשר קונסת את הצד המסתיר רכוש ומידע, ומעדיפה את האמת על פני פרטיותו. גם מן הטעם שבכל הנוגע לרכוש משפחתי זוגי מוכמן, לא ניתן להסתתר מאחורי מסכים של פרטיות".
"החלטה חשובה זו תוכל לצמצם ולו במעט את פערי המידע הכוחות האדירים שאנו מוצאים פעמים רבות בסכסוכי גירושין, גם עתירי ממון", המשיכו עורכי הדין. "אנו מברכים על החלטתו האמיצה של בית המשפט, אשר מהווה העדפת הצדק, תיקון של עוול גדול ותקווה עבור הצד החלש והמותש".