השבוע האחרון הוכיח לנו שאמון הציבור הוא הנכס המשמעותי ביותר לבנק יציב. בתוך ימים ספורים, סיליקון ואלי בנק הפך מהקטר של תעשיית ההיי-טק לפושט רגל, כשכל מה שהשתנה זה האמון של הלקוחות שהכסף יישאר בחשבון גם בחודש הבא. האם אירוע דומה יכול לקרות גם כאן בישראל? שוחחנו עם המומחים המובילים.
סיקור N12
- מסתמן: שייח' מהאמירויות יקנה את הבנק שקרס בארה"ב
- מאות משקיעים אמריקנים: נשקול מחדש את ישראל כיעד להשקעה
- שימו לב: אחרי סיליקון ואלי - בנק נוסף בסכנת קריסה
"בישראל מאמינים שאם בנק יקרוס - הממשלה תציל אותו"
"בשורה התחתונה - זה יכול לקרות בכל בנק", אומר ל-N12 הפרופ' דן עמירם, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, ומופקד הקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסיים ע"ש ספרא. "הרי איך בנק עובד? לוקחים פיקדונות מהציבור - ונותנים אותם כהלוואות למי שצריך. הלקוח תמיד יכול לבקש למשוך את הפיקדון, אבל מהצד השני - הבנק לא יכול ללכת לאדם שהלוו לו את הכסף ולבקש אותו עכשיו. אז מלכתחילה - יש חוסר התאמה בין הנכסים להתחייבויות".
אז איך בנקים לא קורסים כל יום? הפיקוח על המוסדות הפיננסיים הוא הדוק, בישראל במיוחד. בגלל שאנחנו מדינה קטנה, עם מעט בנקים גדולים, בנק ישראל נמצא בקשר הדוק עם כל המוסדות - ויכול לבדוק שהם מאוזנים - ולא לוקחים סיכונים מיותרים. עם זאת, אין בישראל ביטוח על הפיקדונות, כמו באמריקה ששם 250 אלף דולר בכל חשבון מבוטחים. במקרה הנדיר שבנק יקרוס - מעריכים בענף שהממשלה תחלץ את הלקוחות.
"בישראל אין ביטוח רשמי על הפיקדונות, יש אמונה מאוד חזקה, לא בדיוק כתובה, שאם יקרה משהו לבנק הממשלה תתערב ותציל אותו", מסביר עמירם, ראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ספרא. "אין משהו רשמי, אין הבטחה מעוגנת, אבל כולם מאמינים שזה המצב". באופן כללי, המערכת מבוססת במידה רבה על אמון - ואם זה ייפגע, גם הבנקים ייפגעו. "ככל שהכלכלה תהיה פחות מבוססת, ככל שהתפיסה הזו שהממשלה תחלץ את הבנקים אם יקלעו למשבר תיפגע, אז האמון בבנקים ייפגע. אבל כרגע קשה לאתר בנק שאין בו אמון במערכת הישראלית".
בכל זאת, הפרופ' עמירם אינו מודאג. "אנחנו הכלכלנים בדרך כלל זהירים, אבל כאן אני נחרץ - אני מזהה בישראל אי של יציבות. לבנקים כאן יש יחסי נזילות מאוד גבוהים, יחסי הון יציבים - והכלכלה יציבה. גם ביחס לעולם - הבנקים כאן מאוד יציבים. חלק מזה נובע משמרנות - ומפיקוח שמרן. השמרנות הזו היא לא תמיד טובה - לצרכן הישראלי חסרה תחרות, לדוגמה באשראי לעסקים קטנים, שטומן בחובו סיכון".
סיר הלחץ - הריביות הגבוהות
כרגע מזהים במערכת הבנקאית כי באירוע סיליקון ואלי הבעיה הייתה בבנק - ולא במערכת הפיננסית. סיליקון ואלי מיקד את עצמו בתעשיית הטק והיא הייתה הלקוח המרכזי שלו. כשהתעשייה צמחה, גם הבנק צמח. אבל כשההשקעות בהיי-טק הצטמצמו, חברות רבות נאלצו למשוך פיקדונות, בעוד אחרות התקשו להחזיר הלוואות שקיבלו מהבנק. במקביל, הנכסים של הבנק היו כרוכים באגרות חוב - בדרך כלל השקעה יציבה, אך כזו שתלויה מאוד בריבית המשתנה.
הבנקים הישראלים נחשבים ליציבים - ובנק ישראל מפקח באופן הדוק על הסיכון שהם נוטלים. עם זאת, הפרופ' שמעון קוגן מאוניברסיטת רייכמן ו-ווארטון מעריך כי אזור סיכון עבור הבנקים הישראלים הוא תחום הנדל"ן: "אנחנו בסיטואציה שבה שוק הנדל"ן הוא גבוה, אך סביר שמחירי הנדל"ן אולי אפילו יתחילו לרדת, והבנקים חשופים מאוד לנדל"ן". במצב כזה, הבנקים "מינפו" קבלנים מתוך הנחה שאלה יבנו דירות וימכרו אותן בסכום מסוים - אך סכום המכירה עשוי לרדת, והקבלנים עשויים להתקשות בהשבת ההלוואות. "עד לפני רגע כולם היו במיינדסט שהכל הולך רק למעלה - אבל זה לא כתוב בחוק ויש תרחיש סביר של ירידה משמעותית של מחירי נדל"ן. במצב כזה קבלנים הפכו להיות מאוד ממונפים, וקריסה שלהם תשפיע על הבנקים".
איום ממשי עבור הבנקים, לפי הפרופ' קוגן, הוא המהפכה המשפטית. "אירוע כמו המהפכה המשפטית יכול להקריס את הבנקים. המערכת בנויה על אמון, וזו מערכת מאוד מקצועית ושמרנית. התערבות פוליטית בתוך המערכת הבנקאית יכולה להוביל רק להשלכות רעות".
עם זאת, הפרופ' קוגן מבהיר כי המערכת הישראלית אינה דומה לזו האמריקנית - ויש הגנות רבות מפני אירוע של נפילת בנק. יש לשים לב, כי בין "בנק בריא" ל-"בנק קורס" יש גם מצבי ביניים: "חוסר אמון זה לא רק קריסה של בנק. יתכן שאשראי יהפוך להיות פחות זמין והעלות שלו תהפוך להיות יותר גבוהה. זה נשמע די טכני, אבל נשלם יותר על ההלוואות, יותר על המינוס - ובמצב כזה גם הצמיחה תיפגע. אלה לא השלכות של מחר בבוקר, אבל זה משהו שיכול לקרות תוך שנה-שנתיים".
איך המצב באמריקה ישפיע כאן?
"לקריסה של SVB וסיגנצ'ר בנק בארה"ב יכולות להיות שתי השפעות על ישראל", מעריכה ד"ר מרים שוורץ זיו, מרצה בכירה למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וחברה ב"צוות המומחים" של חברת אלדר משכנתאות. "הראשונה, היא שהמערכת הבנקאית בארה"ב נראית עכשיו קצת פחות זוהרת בהשוואה למערכת הבנקאית בישראל. השינוי הזה יכול למתן את הוצאת הכספים מישראל לארה"ב".
השפעה נוספת שמזהה שוורץ היא על סביבת הריבית כאן: "בעקבות קריסת שני הבנקים בארה"ב - הפד לא צפוי להמשיך להעלות את הריבית, או לכל הפחות, ימתן את העלאת הריבית. בשנה האחרונה ראינו שבנק ישראל העלה את הריבית באופן די מתואם עם העלאות הפד בארה"ב, ולכן בהמשך לבלימה הצפויה בריבית הפד, ייתכן מאוד שגם בנק ישראל ימתן ואולי אפילו יעצור את העלאת הריבית בישראל".
סביבת הריבית הגבוהה שהקריסה את בנק סיליקון ואלי משפיעה על הבנקים בישראל - אבל לא בהכרח לרעה, אומרת שוורץ. "מצד אחד, הריבית הגבוהה מצמצת את היקפי המשכנתאות - וכך פעילות עסקית רווחית הצטמצמה עבור הבנקים. מצד שני, עם עליית הריבית, הבנקים לקחו מרווחי רווח גבוהים מבעבר על ההלוואות, אבל לא על הפיקדונות. מרווחים גדולים יותר משמעותם רווחיות גדולה יותר לבנקים".
ליציבות הישראלית יש מחיר
המערכת הפיננסית בישראל היא יציבה במיוחד, אבל יש האומרים שהיציבות הזו מגיעה במחיר שאותו אנו, הלקוחות, משלמים. הבנקים הישראלים נוטלים פחות סיכונים ממתחריהם בעולם, לדוגמה בהלוואות עבור עסקים קטנים. במצב כזה, הבנקים יציבים יותר - אבל השירות שאנו מקבלים הוא יקר יותר.
הסביבה ה"שמרנית" הזו, היא שדחפה את החברות הישראליות לסיליקון ואלי בנק - שהציע להן אשראי זול יותר בסיכון גבוה יותר. במצב הנוכחי, היציבות משחקת לטובתנו, כשסביר שהבנקים הישראליים לא ייפגעו מאמון פוחת בבנקים בחו"ל, שנטלו על עצמם יותר סיכונים.
בימים האחרונים מניות הבנקים בעולם יורדות, כשמשקיעים תופסים את הבנקים כהשקעה מסוכנת יותר. גם כאן בישראל, מדד הבנקים ירד אתמול ירידות חדות, שאף הובילו את הירידות בבורסת תל אביב. עם זאת, הפרופ' קוגן מסביר שהמשקיעים לא איבדו אמון בבנקים - ואין חשש לקריסה של בנקים גדולים. "ירידות במניות הבנקים כרגע הן טבעיות, הן קשורות לזה שיש רמה של אי ודאות ולחץ, אז יש 'שנאת סיכון' - אנשים נמנעים מהשקעות בסיכון גבוה, כמו בנקים. זה לא מעיד על קשר בין מה שקרה בסיליקון ואלי בנק למבנה של בנק הפועלים, דיסקונט וכו'. משקיעים לא רואים תרחיש שבו קריסה מגיעה גם לכאן".