נגיד בנק ישראל אמיר ירון התראיין הלילה (בין רביעי לחמישי) ב-CNN ויצא נגד המהפכה המשפטית. "התהליך חפוז מאוד ונעשה ללא הסכמה רחבה, עלול להחליש את עצמאות המוסדות", הכריז בריאיון לפרשן הכלכלי הבכיר ריצ'רד קווסט. "ראינו כמה מנהיגים מההיי-טק שאומרים שחלק מההשקעות לא ייכנסו לישראל בעקבות זאת, חלקם אפילו אומרים שהם יוציאו את העסקים שלהם מישראל. בטווח הארוך, ההשלכה עלולה להיות בריחת מוחות מישראל", הזהיר.

סיקור N12

הנגיד הוסיף: "שינויים מסוימים ברפורמה המשפטית עלולים להחליש את המוסדות, זו הסיבה שהיא צריכה להיעשות בזהירות. יש לכך השלכות עצומות ולכן זה חיוני לשמור על הכוח והעצמאות של מערכת המשפט - ויש לעשות זאת בהסכמה רחבה, תוך שקיפות".

הנגיד התייחס למהפכה המשפטית בכמה הזדמנויות קודמות, אך עד כה סירב להתייחס להשלכות הכלכליות האפשריות של השינויים המשפטיים. אחרי אחת מהתבטאויותיו, זימן אותו יו"ר ועדת הכספים לכנסת, ותקף את הנגיד: "האם אתה חושב שאתה צריך להביע עמדה בנושא?". במקביל, מקדם גפני את "חוק המשכנתאות", שיצר את עצמאותו של בנק ישראל. 

ראשי פורום העסקים המורכב ממנהלי ובעלי החברות הגדולות בישראל, ובהם הראל ויזל, ליאורה עופר, איתן בר זאב ועוד - פרסמו הודעה ובה גיבו את אמירתו של הנגיד בעניין משמעות סכנת הרפורמה המשפטית לכלכלה. "דאגתו של הנגיד היא גם דאגתנו", נכתב, "חובתו של נגיד בנק ישראל להביע דעה עצמאית ומקצועית מבלי לשקול שיקולים זרים ומבלי להיות נתון ללחצים פוליטיים. עצמאות בנק ישראל ונגיד בנק ישראל הינם תנאי סף לכלכלה ישראלית יציבה וצומחת ופגיעה בה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לכלכלה".

ירון נשאל גם על עצמאות בנק ישראל, ברקע הסערה שהייתה בנושא שבסופה הבהיר נתניהו בעברית ובאנגלית כי עצמאות הבנק מובטחת. "עצמאות בנק ישראל היא קריטית לכלכלת ישראל, כל מדינה שחשבה אפילו להחליש את הבנק המרכזי, סבלה מהשלכות כלכליות רעות", הבהיר ירון, "אני מאמין שכל המנהיגים שלנו ומקבלי ההחלטות מבינים את זה ולכן לא יתקרבו לגעת בעצמאות בנק ישראל. ההוכחה שאין סכנה כזו היא כשהנושאים הללו עלו לדיון, ראש הממשלה ושר האוצר הבהירו שרק הנגיד מחליט בנוגע לגובה הריבית ובנק ישראל עצמאי".

"לא נהסס להעלות עוד את הריבית"

הנגיד הסביר בריאיון כי כלכלת ישראל במצב טוב: "לישראל יש ביצועים כלכליים נהדרים בשנים האחרונות: הצמיחה בשנת 2021 עמדה על 8.3%, בשנת 2022 הצמיחה עמדה על 6.5% ואנו בדרכנו לנתון צמיחה של 3% בשנת 2023 – והתקווה היא לחזור לצמיחה של 3.5% בשנת 2024".

"לממשלה מגיע הרבה קרדיט על התקציב שאישרה - הוא יחסית צנוע, ללא הוצאות מיותרות", ציין, "יותר מכך, התוספות למשכורות של הציבור היו מתונות ולא בזבזניות. אנו רואים בכל מקום את האינפלציה הדביקה - ואנו נחושים להוריד אותה חזרה ליעד שלה. ואם זה אומר להמשיך ולהעלות ריבית, וזה הכלי המרכזי שלנו, זה מה שנעשה".

כשנשאל מדוע העלאות הריבית לא מצליחות למתן את האינפלציה כפי שציפו, השיב ירון: "אני חושב שכל או רוב הבנקים המרכזיים מתמודדים עם האינפלציה הדביקה, זה מתקשר לתקופת הקורונה. יש לנו כלכלה משגשגת בין השאר בזכות ההיי-טק. נצטרך לספוג עוד קצת מהלכים כואבים כדי להחזיר את האינפלציה ליעד".

הוא הוסיף: "אנחנו יודעים ויש לנו ניסיון מהעבר שאם מפסיקים להיאבק באינפלציה מוקדם מדי, היא עלולה לחזור ועם תוספות. ולכן אני צופה שברוב העולם נמשיך לראות העלאות ריבית והיא תישאר גבוהה לפחות לעוד תקופה מסוימת. העבודה שלנו לנהל את הכלכלה היא קשה: המטרה שלנו היא להוריד את האינפלציה וזה כרוך בכאב, בישראל הכאב הוא ישיר כי רוב המשכנתאות קשורות ישירות לריבית של בנק ישראל".