יותר מעשרים שנה ששמו של אנדרו רוס סורקין מופיע מתחת לכותרות מאמרים בניו יורק טיימס. הפרשן הכלכלי הבכיר החל את דרכו בעיתון המכובד עוד כשהיה תלמיד תיכון, וכיום משמש כתב בכיר במדור העסקים ומנהל הבלוג ׳דיל בוק׳, שאותו הקים כשעדיין היה צריך לחייג כדי להתחבר לאינטרנט. צופי סדרת טלוויזיה המוצלחת
'מיליארדים' עשויים גם להכיר את שמו של סורקין מהקרדיטים, שם הוא מוזכר כיוצר.
אם כל זה לא גורם לכם לחוש שהרזומה שלכם מעט ריק - אז אלו רק חלק מהתארים בהם מחזיק ברשותו סורקין (45), שלאחרונה הוסיף למדף גדוש העיטורים שלו גם פרס אמי על ריאיון שקיים עם מייסד wework אדם נוימן -שבו צפו מיליוני איש.
סורקין הוא גם בן להורים יהודיים; אימו מחזאית ואביו עורך דין. על אף שלא בחר להיות רופא או עורך דין - הוא מספר כי הוריו גאים בו מאוד וכי גם היום הוא משתדל להרשים אותם. ״במובנים רבים, הרעיון הזה של להוכיח להורים משהו מוטמע אצלי מגיל ילדות. תמיד ניסיתי להוכיח לאמי דברים, וגם היום, למרות שזה נשמע אבסורד - אני עדיין כזה״.
אחד מהמאמרים הרבים שחיבר סורקין והופיע על העמוד הראשון של הטיימס, הייתה הידיעה כי חברת האחזקות ליהמן ברדרס פשטה רגל, וכי מריל לינץ׳ נמכרה לבנק אוף אמריקה. זה קרה בספטמבר 2008 ,ונחשב לנקודה שממנה החלו הבורסה לצנוח והשווקים להתרסק. מאז סורקין גם חיבר רב-מכר המתאר את רצף האירועים של ההתרסקות הפיננסית החריפה של אותה שנה, התרסקות שלא מעט אנשים חוששים שעלולה להישנות עקב המצב הכלכלי הגלובלי הנוכחי.
לטענת סורקין, ישנם סימנים המעידים כי לא נגיע לאותו מצב חמור - אולם הוא עדיין מודאג: ״אני מאוד מקווה שהמצב הכלכלי הנוכחי לא יהפוך לשידור חוזר של 2008 ,וכן אפשר להיאחז בהבדלים הקטנים שמצביעים שאנחנו לא הולכים לשם. יחד עם זאת, אי אפשר שלא להסתכל על העובדות בשטח - האינפלציה, יוקר המחיה, תנודות בשווי מטבעות - ולחשוב על תרחיש שבו זה לא נגמר רע״, אומר סורקין. ״השאלה האם מדובר באירוע קטסטרופלי, כזה שירעיד את השווקים ויוביל לשפל כלכלי אמיתי, עדיין מרחפת, אבל אני רוצה להאמין שאנחנו לא בכיוון ההוא״.
"המערכת הבנקאית בכל העולם איתנה משהייתה ב-2008, אך הסיכון עדיין קיים"
עם רצף הכותרות הכלכליות השליליות המגיעות מהעולם, אפשר להבין למה כלכלנים רבים מזהירים מתרחיש גרוע. עם זאת, סורקין אומר כי ניתן להיות אופטימיים. ״החדשות הטובות הן שהמערכת הבנקאית בכל העולם איתנה משהייתה ב-2008 ,אז היא הייתה על סף קריסה ואנשים כלל לא ידעו להעריך את חומרת המצב. האם עדיין יש סיכון במערכת היום? 100% .האם יש היום בעיות במערכת? 100% .אבל הרעיון שכל העניין עלול ליפול הוא רחוק מאיתנו״.
סורקין ממשיך: "ב-2008 כלכלנים השתמשו בביטוי ׳גדול מדי מכדי להיכשל׳, בהקשר של מוסדות בנקאיים. היום, אנחנו מדברים על רשויות מקומיות, על ערים, על מדינות שגדולות מדי מכדי להיכשל. אני מאמין שכל משבר פיננסי ברמה כלשהי הוא בסופו של דבר פונקציה של דבר אחד בלבד - חוב. יותר מדי אשראי במערכת, יותר מדי מינוף במערכת - זה קיים היום יותר מאי פעם, רק שהפעם זה לא משנה באיזה בנק הכסף מופקד, כי הכלכלה הגלובלית היא משחק של ביטחון עצמי. כולנו שותים מאותה מזרקה, אבל בשנייה שאני מפסיק לשתות מהמזרקה - כלומר אומר שמישהו לא שווה את הכסף, אז אני גם אומר שמי שעומד מאחוריו לא שווה את הכסף. ככה הכל עשוי לקרוס -וזה מה שמטריד את מנוחתי״.
סורקין מספק אבחנה מעניינת על ההשלכות של משבר 2008: "זה היה רגע שהוביל לחוסר אמון עמוק של הציבור כלפי מומחים, כלפי השיטה הקפיטליסטית, אפילו כלפי המדע. כל כך הרבה אנשים הסתכלו על ההנהגה ואמרו לעצמם: 'למה סמכתי עליכם?' ובמידה מסוימת אני חושב שעלית הפופוליזם קשורה למשבר הזה, ואפילו תופעת הכחשת המדע שראינו במשבר הקורונה".
"המצב הנוכחי - תוצאה של היציאה מהמגפה והמלחמה ברוסיה"
בנק ישראל העלה השבוע את הריבית פעם נוספת ככלי להילחם באינפלציה, שקיימת ברמות גבוהות בשורת מדינות בעולם. סורקין טוען כי המצב הנוכחי הוא תוצאה של היציאה מהמגפה והמלחמה ברוסיה, אך שבעולם לומדים להסתגל כדי להימנע ממצב של מיתון: ״אינפלציה היא פונקציה של היצע ושל בעיות אספקה, הן בהקשר של סחורות בפועל והן בהקשר של עבודה. ברגע שסין תחליט לשנות את מדיניות הנעילה שנכנסה לתוקף בקורונה, יהיה שוב זרם של סחורות ושירותים שיחזרו להיות זמינים, ואז המצב הזה ישתפר".
"במקביל", ממשיך סורקין. "חברות גדולות במערב הבינו כי לא ניתן יהיה לקחת את הסיכון מול סין שנית, והחליטו להעביר מפעלים למקומות אחרים כדי שלא יהיה שוב את הזעזועים האלה משינויים בשרשראות האספקה בעתיד. מצד שני, כל המהלכים האלה עם אינפלציוניים לחלוטין - אלו דברים שעולים כסף, וזה ייקר את המוצרים״.
סורקין גם מתייחס למשבר הכלכלי בבריטניה, שם התגורר מספר שנים. בתחילת שנה חזו צמיחה כלכלית בממלכה, אולם במצב הנוכחי אזרחיה מתמודדים עם מיתון מעמיק ומטבע שחוק, אינפלציה גבוהה, והתנגדות של תושבים לתשלום על החשבונות ההולכים וגדלים. לטענת סורקין, עוד שחי שם התנהלה הממשלה לא נכון במובן הכלכלי - מה שהוביל ליוקר המחיה שקיים שם גם היום.
אך לטענת סורקין, המחיה הכי קשה היא דווקא כאן בארץ - שנהנית בינתיים מיציבות כלכלית יחסית לעומת שאר העולם. ״אני לא מצליח להבין איך אזרחי ישראל מתמודדים עם יוקר המחיה. זה לא משהו שמסוגל להחזיק מעמד, לא דבר שמזין את עצמו. בכל העולם התרגלנו לחיים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, אבל אין מודעות לכך. אנחנו מנהלים אורח חיים מעל ליכולת שלנו, וזו דינמיקה שקשה לשנות,״ אומר סורקין. ״בישראל המחירים מאוד גבוהים, אבל אנשים כבר חושבים שזו הנורמה".